ביאור:משלי כד ה: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 4:
[[משלי כד ה]]: " {{צ|גֶּבֶר חָכָם בַּעוֹז, וְאִישׁ דַּעַת }} {{צ|מְאַמֶּץ כֹּחַ
כדי להכין את הצבא למלחמה, יש להשקיע לא רק בשיפור הכושר הגופני של החיילים אלא גם בשיפור ההשכלה שלהם:▼
'''גבר חכם''' יודע שצריך להיות תמיד '''בעוז''' (בכושר גופני), '''ואיש דעת''' יודע שצריך תמיד '''לאמץ כוח''' (להגדיל את הכושר).
▲[[משלי כד ה]]: " {{צ|גֶּבֶר חָכָם בַּעוֹז, וְאִישׁ דַּעַת}} {{צ|מְאַמֶּץ כֹּחַ. כִּי בְתַחְבֻּלוֹת}} {{צ|תַּעֲשֶׂה לְּךָ מִלְחָמָה, וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ}} "
/ '''גיבור''' שהוא גם '''חכם''' מגדיל את ה '''עוז''', עוצמת ההגנה של הצבא; '''ואיש דעת''' '''מאמץ''' את '''כוח''' ההתקפה של הצבא -
[[משלי כד ו]]: " {{צ|כִּי בְתַחְבֻּלוֹת }} {{צ|תַּעֲשֶׂה לְּךָ מִלְחָמָה, וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ}} ".
- '''כי בתחבולות''' של חכמה אתה יכול '''לעשות לך מלחמה''', '''וריבוי היועצים''' היודעים לתת עצות בתחומים שונים מביא '''תשועה''', ניצחון במלחמה.
==עצות==
▲כדי להכין את הצבא למלחמה, יש להשקיע לא רק בשיפור הכושר הגופני של החיילים אלא גם בשיפור ההשכלה שלהם:
''' עוז''' [[ביאור:עוז = ביצור והגנה, או מרץ להתקפה|= כוח, במיוחד לצורך הגנה]] ; '''גבר חכם בעוז''' = '''גיבור''' שהוא גם '''חכם''' נמצא תמיד '''בעוז''', חזק ובטוח יותר מגיבור שאינו חכם. לכן כדאי לצבא להשקיע, לא רק באימונים גופניים שיהפכו את החיילים '''לגיבורים''', אלא גם בחינוך והשכלה שיהפכו אותם '''לחכמים'''.
שורה 18 ⟵ 28:
<div class="advanced">
==הקבלות==
עוד על חכמה וגבורה,
דוד קיים עצה זו והעסיק יועצים במקביל לאנשי צבא, {{צמ|וְאַחֲרֵי אֲחִיתֹפֶל - יְהוֹיָדָע בֶּן בְּנָיָהוּ, וְאֶבְיָתָר, וְשַׂר צָבָא לַמֶּלֶךְ - יוֹאָב|דברי הימים א כז לד}}.
==דקויות==
===מטרת הפסוק===
1. פירשנו שהפסוק בא להדגיש את חשיבות החכמה והדעת בשמירה על הביטחון. פירוש זה מתאים לפסוק ו, הבא בבירור להדגיש את חשיבות התחבולות בעשיית מלחמה.
2. ואפשר גם לפרש להיפך - שהפסוק בא להדגיש את חשיבות העוז והכוח: איש חכם יודע שחשוב תמיד להיות '''בעוז''' ואיש דעת יודע שחשוב תמיד '''לאמץ כוח''', לשמור ולהגביר את הכושר הגופני והצבאי של הפרט ושל המדינה, גם כשנראה שאנחנו חזקים יותר מהאויב, כדברי חז"ל
===שני חצאי הפסוק===
1.
2.
3. וייתכן שהחצי הראשון עוסק '''בעוז''' של החכם עצמו, והחצי השני עוסק ביכולתו של איש דעת '''לאמץ את כוחם''' של אנשים אחרים:
<div class="future">
שורה 38 ⟵ 54:
===גבר===
1. פירשנו גבר מלשון גיבור:
2. אך ייתכן ש '''גבר''' מקביל ל '''איש''', כמו בלשון ימינו:
</div>
שורה 47 ⟵ 63:
כמה מפרשים פירשו את הפסוק כמשל על מלחמה נפשית או שכלית:
::*
::*
::*
▲עוד על חכמה וגבורה, ראו ב {{צמ|עִיר גִּבֹּרִים עָלָה חָכָם, וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָה|משלי כא כב}}( [[ביאור:חכמים לא פוחדים מאתגרים|פירוט]] ).
▲ועוד על הכנות למלחמה, ראו ב {{צמ|סוּס מוּכָן לְיוֹם מִלְחָמָה, ולה' הַתְּשׁוּעָה|משלי כא לא}}( [[ביאור:הכנות למלחמה בספר משלי|פירוט]] ).
</div>
|