ביאור:משלי כד ג: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 3:
= הוראות לבניית בית =
 
 
יש זוגות מאוהבים, שחושבים שהם יוכלו להתחתן ולהקים משפחה רק על-בסיס הרגש. אך לפי ספר משלי:
 
{{צמ|בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת, וּבִתְבוּנָה יִתְכּוֹנָן, וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ כָּל הוֹן יָקָר וְנָעִים|משלי כד ג}}.
 
רק '''בחכמה''' אפשר '''לבנות בית''' (בניין או משפחה), ורק '''בתבונה''' אפשר '''לכונן''' (לבסס) אותו -  
 
ורק '''בדעת''' אפשר '''למלא''' את '''חדרי''' הבית '''בכל הון''' (רכוש) '''יקר ונעים'''.
 
==עצות==
 
יש זוגות מאוהבים, שחושבים שהם יוכלו להתחתן ולהקים משפחה רק על-בסיס הרגש. אךהפסוקים לפישלנו ספרמציעים משלילבנות בית בחכמה:
 
'''בית''' הוא [[ביאור:בית = משל לרכוש, משל למשפחה|מבנה פיסי שגרים בו, אבל גם משל למשפחה]] . בימינו ברור שיש צורך בחכמה כדי לבנות בית פיסי - חכמת האדריכלות, הנדסת בניין ועוד; אבל לא לכולם ברור שיש צורך בחכמה כדי לבנות משפחה.
שורה 20 ⟵ 26:
<div class="advanced">
 
==הקבלות==
==פסוקים נוספים==
העצה בפסוקים אלה היא כל-כך חשובה, עד שגם ה' בעצמו השתמש בה:
 
::*בבריאת העולם, {{צמ|ה' '''בְּחָכְמָה''' יָסַד אָרֶץ, כּוֹנֵן שָׁמַיִם '''בִּתְבוּנָה; בְּדַעְתּוֹ''' תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ, וּשְׁחָקִים יִרְעֲפוּ טָל|משלי ג יט}}( [[ביאור:מטרתמבנה החכמהמשלי ג- יצירה1926|פירוט]] ).
::*ובבניית המשכן במדבר, {{צמ|וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים '''בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת''' וּבְכָל מְלָאכָה|שמות לא ג}}, {{צמ|וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים '''בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת''' וּבְכָל מְלָאכָה|שמות לה לא}}; ופירשו בתלמוד: {{צפ|תוכן=יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהן שמים וארץ: כתיב הכא '''וימלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת''', וכתיב התם '''ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה''', וכתיב '''בדעתו תהומות נבקעו'''}} {{קטן|קטן= (רב יהודה בשם רב, [[ביאור:בבלי ברכות דף נה|בבלי ברכות נה א]] )|}} . הקבלות נוספות בין בריאת העולם למשכן, ראו [[ביאור:במדבר רבה ב י]] .
::*וכך נאמר גם לגבי בית המקדש הראשון, {{צמ|וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, וַיִּקַּח אֶת חִירָם מִצֹּר. בֶּן אִשָּׁה אַלְמָנָה הוּא מִמַּטֵּה נַפְתָּלִי, וְאָבִיו אִישׁ צֹרִי חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת, וַיִּמָּלֵא '''אֶת הַחָכְמָה וְאֶת הַתְּבוּנָה וְאֶת הַדַּעַת''' לַעֲשׂוֹת כָּל מְלָאכָה בַּנְּחֹשֶׁת; וַיָּבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, וַיַּעַשׂ אֶת כָּל מְלַאכְתּוֹ|מלכים א ז יג}}.
שורה 45 ⟵ 51:
הפסוקים שלנו מדברים על שימוש בחכמה למטרות של שלום - בניית בית ומשפחה. הפסוקים הבאים מדברים על שימוש בחכמה למטרות של מלחמה, [[משלי כד ה]]: " {{צ|גֶּבֶר חָכָם בַּעוֹז, וְאִישׁ דַּעַת מְאַמֶּץ כֹּחַ. כִּי בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה לְּךָ}} {{צ|מִלְחָמָה, וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ}} " ( [[ביאור:חכמה וגבורה|פירוט]] ). סדר הפסוקים מלמד, שבניית בית ומשפחה קודמת ליציאה למלחמה, כמו שכתוב גם בתורה, {{צמ|מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ... אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִלְּלוֹ... אֲשֶׁר אֵרַשׂ אִשָּׁה וְלֹא לְקָחָהּ - יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ, פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה...|דברים כ ה}}.
 
'''כל הון''' - מלבד הפסוק שלנו, הביטוי מופיע עוד מספר פעמים בתנ"ך, וביניהן:
 
::* {{צמ|בְּדֶרֶךְ עדותיך שַׂשְׂתִּי, כְּעַל '''כָּל הוֹן'''|תהלים קיט יד}}: משורר תהלים העדיף את '''עדות ה'''' על-פני כל ההון שבעולם.