ספרא (מלבי"ם)/פרשת ויקרא חובה/פרשה יג: הבדלים בין גרסאות בדף

{{צ|אֶת הַפִּקָּדוֹן...}} - מה תלמוד לומר {{צ|אֲשֶׁר הָפְקַד אִתּוֹ}}? {{רווח קשיח|1}} כל זמן שעמו - ישיבנו. אין עמו - משיב דמיו.

[ה] ועדיין אני אומר אימתי אינו משלם חומש ואשם על מה שגזל אביו - בזמן שלא נשבע, לא הוא ולא אביו;{{רווח קשיח|1}} נשבע - הוא ולא אביו, אביו ולא הוא, הוא ואביו - מנין?{{ררר}} תלמוד לומר "אשר גזל..אשר עשק", ו"..אשר הפקד אתו" ו"..אשר מצא".

[ו] עדיין אני אומר עד מתי הוא משלם קרן על גזל אביו - בזמן שנשבע הוא ואביו.{{רווח קשיח|1}} הוא ולא אביו, אביו ולא הוא, לא הוא ולא אביו מנין?{{ררר}} תלמוד לומר 'הגזל..עושק..והפקדון..והאבדה ישתלמו' [<small>ובגמרא גרס יש תלמוד</small>] -- מכל מקום.<קטע סוף=סימן שפא/><קטע סוף=ויקרא ה כג/>

<קטע התחלה=סימן שפג/>{{צ|מִכֹּל אֲשֶׁר יִשָּׁבַע עָלָיו לַשֶּׁקֶר}}-- עד שיהא מתכוין לו.{{ש}} מכאן אתה אומר שחייב על זדון שבועה ועל שגגתה. מה הוא חייב על זדונוזדונה? אשם בכסף שקלים.{{הערה|<small>הטקסט הוא כמו שמופיע בטקסט הספרא בדפוס בוקרשט של המלבי"ם.{{ש}} אולם, זה שונה משאר כל גרסאות הספרא. שמה כתוב ''מכאן שהוא חייב על זדון שבועה ועל שגגתה עם זדון הפקדון. ואינו חייב על שגגתה. מה הוא חייב על זדונה? וכולי''. כאשר הכוונה לומר (אמנם בלשון קצת מסורבל לדעתי) שכל עוד שהזיד בפקדון חייב, בין אם הזיד או שגג בשבועה. ומאידך, אם שגג בפקדון פטור, בין אם הזיד או שגג בשבועה. וזה תואם לדברי המלבי"ם בפירושו שהדרשה נלמד ממלת "עליו", עיי"ש.{{ש}}

[י] אוציא את תשלומי כפל ולא אוציא את תשלומי ד' וה'?...{{ררר}} תלמוד לומר {{צ|בְּרֹאשׁוֹ}}-- בראשו הוא משלם, ואינו משלם תשלומי כפל ולא תשלומי ד' וה'.<קטע סוף=סימן שפה/>

<קטע התחלה=סימן שפו/>[יא] קל וחומר לטוען טענת גנב שישלם חומש ואשם! ומה זה --שאין משלם תשלומי כפל-- משלם חומש ואשם, הטוען טענת גנב --שמשלם תשלומי כפל-- אינו דין שישלם חומש ואשם?!{{ססס}} תלמוד לומר {{צ|בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִשִׁתָיו יֹסֵף עָלָיו}}-- המשלם בראש מוסיף חומש, ואין המשלם תשלומי כפל ותשלומי ד' וה' מוסיף חומש.<קטע סוף=סימן שפו/>

{{צ|יֹסֵף עָלָיו}}-- שיהא הוא וחמשווחומשו חמשה.<קטע סוף=סימן שפז/>

<קטע התחלה=סימן שפח/>{{צ|לַאֲשֶׁר הוּא לוֹ יִתְּנֶנּוּ בְּיוֹם אַשְׁמָתוֹ}}-- ולא יתננו לשליחולשלוחו שיולך לו.