עץ חיים/שער לט/דרוש א: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה חלקית. לא סיימתי.
אין תקציר עריכה
שורה 8:
והנה כל אלו המוחין הם בחי' הדינין והם לעולם בחי' הנוקבא. והנה באלה המלכים יש מהם חלק אל הבינה (וחלק מהם אל המלכות שבז"א) וחלק מהם אל המלכות שבאבא וחלק מהם אל המלכות שבא"א {{הערה|<small>הגהה - צמח צ"ל ג"כ חלק אל אבא כדלקמן וצ"ל ג"כ חלק אל מלכות דבינה כאמור בשאר</small>}}, וחלק מהם אל המלכות שבז"א. והנה כל המלכים האלו מציאותן הם המוחין של הנקבות כולם שמהם נתהוה המיין נוקבין כמ"ש בעה"ש.
 
והנה להיותן בחי' המוחין (שהם החכמה הנקרא 'מחשבה') - לכן כולהו ''אתביררו במחשבה'' כנזכר בפ' פקודי דרנ"ד ע"ב {{ממ זהר|ב|רנד|ב}} שהם שכ"ה ניצוצין. וענינם הם אלו הז' מלכים שמתו שהם דינין וגבורות וניצוצי אש. והם ז' מלכים שהם {{מכפלת גימטריה|ז'|פעמים|אדם}} -- גימ' {{גמט|שט"ו}}. והם גימ' {{גמט|ש"ך}} {{הערה|<small>[הגהה - צמח עם ה"ג קדושים]</small>}}. וזהו סוד ''זריק ניצוצין לש"ך עיבר וכולי'' כי הם המ"נ כדלקמן אשר אח"כ בעת התיקון בירר הטוב מתוך הפסולת והסיר הפסולת מתוך המחשבה ההיא.
 
ואע"פ שהם ז' מלכים, על כל זה הם י' אלא שהם על דרך ז' היכלות אשר נזכר פ' פקודי שהם ז' היכלות והם י' (<small>כי היכל העליון כולל ג' היכלות ותחתון כלול מב'</small>). וכן הענין בכאן שהם ז' מלכים {{הערה|<small>[הגהה - צמח כי בלע כולל יובב וחשם כנודע]</small>}}. והם י' על דרך הנ"ל.
שורה 38:
ותחלה אנו צריכין להודיעך כי הנה ג' בחי' יש בענין עליית מ"ן:
* ( א' ) הוא בחי' המ"ן עצמן אשר בחי' זו כבר נת"ל היטב.
* ( ב' ) הוא העצמות כלי של בית הרחם של האשה כדי לקבל טפת הזכר בתוכה ובתוך כלי זה יש ג"כ מ"ן שלה אשר נתבאר עניינם למעלה וכלי זה נעשה ע"י ידים עליונים דבינה שהם ח"ג שלה שהם י' אצבעות וז"ס ה' אותיות מנצפ"ך שהם כפולות והם יורדים עד שם למטה בנוקבא ונעשית כלי וכמ"ש על פסוק עלי באר ענו לה באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם כנזכר פרשה בהעלותך דק"ן ע"א {{ממ זהר|ג|קנ|א}} וז"ש ארז"ל על תמר שמעכה באצבע והבן זה.
* ( ג' ) הוא ענין ההוא רוחא דשביק בגווה בעלה כנזכר בסבא דמשפטים צ"ד {{ממ זהר|ב|צד|א}} כי אין כח המ"ן להעלות ולהתברר שם מעצמן רק ע"י ההוא רוחא דעאיל ז"א בגווה בזווגא קדמאה כנודע והוא הוי"ה דההי"ן ב"ן וע"י שם זה הוא העלאת מ"ן לבעלה וזהו ענין ההוא רוחא דשביק בה בעלה כנ"ל.
 
והנה אז בחורבן בית שני לא היה כח להעלות מ"ן הנ"ל אם לא בבחי' אחרת רביעית והוא שהוצרכו י' חסידים ההם ליהרג ולמסור עצמן על קדוש השם בפועל. ואחר שנהרגו היה כח בנשמותיהם לברר המ"ן מהמלכים להעלותן מ"ן בכל זווג וזווג שיש, בין במ"ן דבינה בין במ"ן דנוקבא דז"א רחל. וטעם היות כח באלו להעלות מ"ן הנ"ל הוא כי הנה י"ב שבטים הם שורש לכל הנשמות כולם שהם עצמן בחי' המ"ן הנ"ל. ואלו י' הרוגי מלוכה הם השבטים עצמם כנודע. לכן יש בהם כח להעלות המ"ן שהם מציאות הנשמות עצמן. וענין היותן י' הרוגים לבד השבטים הם י"ב נתבאר בדרוש אחר.
שורה 48:
מ"ק אמנם נחזור למציאת אדה"ר מה ענינו. דע כי הלא אדה"ר לא היה בו שום חלק מעשייה רק גופו מיצירה ונרמז זה פ' קדושים דפ"ג אדה"ר לא הוי ליה מהאי עלמא כלום חד צדיק עביד כו' ואמנם נפשו מבריאה, ורוחו מנוקבא דז"א דאצילות, ונשמה מז"א דאצילות, ונשמה לנשמה מאו"א דאצילות -- אך מעשיה לא היה חלק ממנו. ולהבין זה נבאר סדר העולם כי הלא החורבה נגד הקלי' והיישוב נחלק לב' כי חוץ לארץ נגד עשייה וא"י נגד יצירה. לכן נאמר פ' ויקהל דרקיעים דיצירה קיימין למגנא על ארעא ומקום המקדש נגד בריאה ומקום ק"ק נגד היכל ק"ק דבריאה. והנה תבין בזה מ"ש בסבא דמשפטים דף צ"ט בענין נר ה' נשמת אדם נשמה ורוח של אדה"ר דכר ונוקבא נשמה מאילנא רברבא ורוח מאילנא זוטא ואלו הם סוד זו"נ שהם נשמה ורוח של אדה"ר משם. והנה לפי שאדה"ר ממקום כפרתו שהוא מזבח נברא לכן תמיד היה העולם בסוד שבת שהוא בריאה לזה כוונו רז"ל באדם בשעה שפגע לקין אמר מזמור שיר ליום השבת שהוא בריאה, אך אחר שחטא נתהווה ביומין דחול. מה שתחלה ע"י זווג זה דזו"נ אשר היה למעלה בחיק דאו"א דאצילות ובהיכלא לכן היה ז"א בסוד נשמה שהיא בינה ומלכות בסוד רוח שהוא ז"א -- אך אחר שחטא ירדו כל העולמות ממקום קדושתן; לכן היצירה נתלבש בעשייה ואין אמא מקבלת רק ע"י עשייה מיצירה בהתלבשות העשייה וכן בריאה נתלבש ביצירה והנוקבא בבריאה וז"א בנוקבא. ועתה נמצא כי סוד נפש שהיה מתחלה בבריאה הוא עתה ממלכות כי המלכות ירדה להיות בסוד נפש והז"א ירדה בסוד רוח ובינה בסוד נשמה ובזה לא יחלקו המאמרים האומרים שנפש במלכות ורוח בת"ת עם האמור בסבא הנ"ל. והנה להיות כי הבריאה ירדה ביצירה נמצא עתה כי בריאה ויצירה יחד ולכך אל תתמה אם הכתוב א' אומר וייצר ה' אלקים את האדם וכתוב א' אומר ויברא ה' האדם וגו' כי הבריאה ויצירה שניהן היו בשיתוף גוף אדה"ר; עיקרו היה מיצירה ואח"כ נתלבש בריאה ביצירה. ותראה עתה כמה פחיתות גרם אדה"ר ע"י חטאו. כי תחלה היה גופו מיצירה ממש ועתה רוחו מיצירה הרי כמה מדריגות; כי גופו מעוה"ז ונפשו מעשייה ורוחו מיצירה ממקום שהיה תחלה גופו, וגרם זה קלקול הרבה בעולמות עצמן. ובזה תבין חטא אדם הראשון כי הקב"ה אמר לו אחר שלא היה לו חלק מעשייה שלכך לא יאכל מעץ הדעת שהוא סוד דעשייה וכאשר אכל ממנו אז ירד ממעלתו ונתמעט ובזה תבין איך עץ הדעת הוא במלכות שהוא עשייה ובמ"א מזכיר שהוא יצירה עץ הדעת טו"ר מטטרו"ן וסמא"ל אך ע"ש מה שנתלבש היצירה בעשייה נקרא עץ הדעת ביצירה ג"כ. גם ראה איך הוא לפי שמטטרו"ן בסוד אדם הראשון ממש כנ"ל לכן הוא נטל גדלות גופו של אדה"ר וגופו נהפך ללפיד אש בעולם יצירה, כנזכר בפרקי היכלות, כי משם נחצב:
 
 
--------
<references/>
{{ספר עץ חיים}}