ספרא (מלבי"ם)/פרשת ויקרא חובה/פרשה יא: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
טיוטה לא נגמר.
 
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{פרק ספרא|מלבי"ם|ויקרא|חובה|פרשה יא|קודם=ויקרא חובה פרק יט|הבא=ויקרא חובה פרק כ}}
 
<קטע התחלה=ויקרא ה טו/><קטע התחלה=סימן שמה/>[א] {{צ|נפש}}-- לרבות כהן משיח למעילה.<קטע סוף=סימן שמה/>
 
<קטע התחלה=סימן שמו/>{{צ|כִּי תִמְעֹל מַעַל}} -- אין מעילה אלא שינוי. וכן הוא אומר 'וימעלו בה' אלהי אבותם ויזנו אחרי הבעלים'. וכן הוא אומר בסוטה {{צ|איש..כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל}}.<קטע סוף=סימן שמו/>
 
 
<קטע התחלה=סימן שמז/>[ב] {{צ|כִּי תִמְעֹל מַעַל..מִקָּדְשֵׁי יהוה}} -- יכול נהנה ולא פגם או פגם ולא נהנה? במחובר לקרקע ובשליח שעשה שליחותו?{{ססס}} תלמוד לומר {{צ|וְחָטְאָה}}. נאמר כאן 'חטא' ונאמר בתרומה {{ממ|?|?|?}} 'חטא'. [ג] מה 'חטא' האמור בתרומה - פגם ונהנה, מי שפגם נהנה, בדבר שפגם בו נהנה, פגמו והנאתו כאחד, בתלוש מן הקרקע ובשליח שעשה שליחותו - [ד] אף 'חטא' האמור כאן-- פגם ונהנה, מי שפגם הוא נהנה, ובדבר שפגם בו נהנה, ופגמו והנאתו כאחד, בתלוש מן הקרקע, ובשליח שעשה שליחותו.
* תלמוד לומר {{צ|וְחָטְאָה}}. נאמר כאן 'חטא' ונאמר בתרומה {{ממ|?|?|?}} 'חטא'. [ג] מה 'חטא' האמור בתרומה - פגם ונהנה, מי שפגם נהנה, בדבר שפגם בו נהנה, פגמו והנאתו כאחד, בתלוש מן הקרקע ובשליח שעשה שליחותו - [ד] אף 'חטא' האמור כאן-- פגם ונהנה, מי שפגם הוא נהנה, ובדבר שפגם בו נהנה, ופגמו והנאתו כאחד, בתלוש מן הקרקע, ובשליח שעשה שליחותו.
 
* [ה] אי מה 'חטא' האמור בתרומה לא צירף שתי אכילות כאחד אף כאן לא יצרף שתי אכילות כאחד! מנין אכל היום ואכל למחר, נהנה היום ונהנה למחר, נהנה היום ואכל למחר, אכל היום ונהנה למחר - אפילו לאחר שלשים שנים - בהעלם אחד מצטרפין זה עם זה?{{ררר}} תלמוד לומר {{צ|תִמְעֹל מַעַל}}-- ריבה.
* תלמוד לומר {{צ|תִמְעֹל מַעַל}}-- ריבה.
 
* [ו] אי מה 'חטא' האמור בתרומה אוכל ונהנה אף אין לי אלא אוכל ונהנה. מנין אכילתו ואכילת חברו, הנאתו והנאת חברו, הנאתו ואכילת חברו, אכילתו והנאת חברו - מצטרפין זה עם זה ואפילו לזמן מרובה?{{ררר}} תלמוד לומר {{צ|תִמְעֹל מַעַל}}-- ריבה.
* תלמוד לומר {{צ|תִמְעֹל מַעַל}}-- ריבה.
 
[ז] אי מה 'חטא' האמור בתרומה - המוציא מהקודש לחול, אף כאן המוציא מהקודש לחול; מנין המוציא מהקודש לקודש כגון לקח קיני זבים וזבות וקיני יולדות, הביא חטאתו ואשמו ופסחו מן ההקדש, והשוקל שקלו מן ההקדש כיון שהוציא מעל, דברי ר' שמעון. וחכמים אומרים לא מעל עד שיזרקו דמם.{{ררר}}תלמוד לומר {{תמעל מעל}}-- ריבה.<קטע סוף=סימן שמז/>
* [ז] [לא נגמר...]
 
 
<קטע התחלה=סימן שמח/>[ח] {{צ|בשגגה}}-- פרט למזיד.
* והלא דין הוא! ומה אם שאר מצות --שזדונם כרת-- פטר בהן את המזיד, מעילה --שאין זדונה כרת-- אינו דין שיפטר בה את המזיד?!
* לא! אם אמרת בשאר מצות - שאינם בעון מיתה, תאמר במעילה שהיא בעון מיתה! הואיל והוא בעון מיתה -- לא יפטר בה את המזיד!
* תלמוד לומר {{צ|תִמְעֹל מַעַלבשגגה}}-- ריבהפרט למזיד.
 
 
[ט] אמר ר' אלעזר,
* זה בא על חטא וחטאת בא על חטא. מה חטאת אינה בא על הזדון כשגגה, אף זה לא יבא על הזדון כשגגה.
* [י] או כלך לדרך זה: זה קרי 'אשם' ושאר אשמות קרוים 'אשם'. מה שאר אשמות באים על הזדון כשגגה, אף זה יבא על זדון כשגגה.
* [יא] נראה למי דומה: דנים דבר שהוא עון מיתה מדבר שהוא עון מיתה ואל יוכיחו שאר אשמות שאין בהם עון מיתה...
* או כלך לדרך זו: דנים אשם קשה בן שתי שנים מאשם קשה בן שתי שנים ואל תוכיח חטאת נקבה בת שנתה...
* תלמוד לומר {{צ|בשגגה}}-- פרט למזיד.<קטע סוף=סימן שמח/><קטע סוף=ויקרא ה טו/>