ביאור:משלי כב יז: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 2:
= חכמות חיצוניות למי שבוטח בה' =
בספר משלי שלמה ישנם כמה קטעים שמיוחסים לחכמים אחרים (ראו [[ביאור:משלי שלמה ומשלי חכמים אחרים|משלי שלמה ומשלי חכמים אחרים]] ). אחד מהם הוא, כנראה, הקטע המתחיל במשלי כב יז ומסתיים בסוף פרק כד. בתחילת הקטע ישנו קטע המסביר על החשיבות של לימוד מחכמים אחרים:▼
{{צמ|הַט אָזְנְךָ וּשְׁמַע דִּבְרֵי חֲכָמִים, וְלִבְּךָ תָּשִׁית לְדַעְתִּי|משלי כב יז}}
==עצות==
על-פי רבי מאיר, הפסוק מתייחס אפילו לחכמים שהם רשעים: {{צפ|תוכן=רבי מאיר, היכי גמר תורה מפומיה ד'אחר'? והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן... אם דומה הרב למלאך ה' צבאות יבקשו תורה מפיהו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיהו! - אמר ריש לקיש: רבי מאיר קרא אשכח ודרש: '''הט אזנך ושמע דברי חכמים ולבך תשית לדעתי''' - "לדעתם" לא נאמר אלא "לדעתי". קשו קראי אהדדי! - לא קשיא: הא בגדול, הא בקטן.}} {{קטן|קטן= (( [[ביאור:בבלי חגיגה דף טו#עמוד ב|בבלי חגיגה טו ב]] ))|}} כלומר, מכיוון ששלמה המלך הרשה לעצמו ללמוד את דבריהם של חכמים אחרים, שאינם בהכרח ישראליים או צדיקים, כדי לשלב את דבריהם בספרו, הרי שמותר לכל אדם לעשות אותו הדבר וללמוד דברי חכמה מאנשים שאינם צדיקים, ובלבד שהוא אדם '''גדול''' בדורו (כמו שלמה בדורו), שיש לו צורך ללמוד את דברי החכמה האלו כדי להביאם אל רשות הרבים. מותר לו '''לשמוע''' את דברי החכמים האחרים - "'''הט אזנך ושמע דברי חכמים''' ", אך לא לתת להם להשפיע על ליבו. הלב צריך להיות מלא בדעת ה' - "'''ולבך תשית לדעתי''' ".▼
▲בספר משלי שלמה ישנם כמה קטעים שמיוחסים לחכמים אחרים (ראו [[ביאור:משלי שלמה ומשלי חכמים אחרים|משלי שלמה ומשלי חכמים אחרים]] ). אחד מהם הוא, כנראה, הקטע המתחיל במשלי כב יז ומסתיים בסוף פרק כד. בתחילת הקטע ישנו קטע המסביר על החשיבות של לימוד מחכמים אחרים:
והוא ממשיך:▼
עליך '''להאזין''' ולהבין את דבריהם של '''חכמים''' אחרים, אבל את '''לבך''' ( [[ביאור:לב = אמצע הגוף והנפש, מקום המחשבות|= מקום המחשבות שלך]] ) תקדיש '''לדעתי''' , לדעת שאני מלמד אותך, דעת ה'.
{{צמ|כִּי נָעִים כִּי תִשְׁמְרֵם '''בְּבִטְנֶךָ ''', יִכֹּנוּ יַחְדָּו עַל שְׂפָתֶיךָ|משלי כב יח}}▼
▲על-פי רבי מאיר, הפסוק מתייחס אפילו לחכמים שהם רשעים: {{צפ|תוכן=רבי מאיר, היכי גמר תורה מפומיה ד'אחר'? והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן... אם דומה הרב למלאך ה' צבאות יבקשו תורה מפיהו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיהו! - אמר ריש לקיש: רבי מאיר קרא אשכח ודרש: '''הט אזנך ושמע דברי חכמים ולבך תשית לדעתי''' - "לדעתם" לא נאמר אלא "לדעתי". קשו קראי אהדדי! - לא קשיא: הא בגדול, הא בקטן
'''בטן''' [[ביאור:בטן = מקום ההולדה ומקום ההתחלה, מקום העיכול ומקום הרגשות המיידיים|= מקום הרגשות המיידיים]] , שאינם נובעים ממחשבה. את דברי החכמים האחרים יש '''לשמור בבטן''', כלומר מחוץ ללב; האדם צריך להבחין ולהפריד בין דברים שלמד מהחכמים הקשורים אל ה', לבין דברים שלמד מחכמים חיצוניים.▼
▲והוא ממשיך:
▲{{צמ|כִּי נָעִים כִּי תִשְׁמְרֵם '''בְּבִטְנֶךָ
החכם מסביר לתלמידו, מדוע החליט שאפשר לחשוף אותו לחכמות חיצוניות: ▼
את דברי החכמים האחרים יש '''לשמור בבטן''' , כלומר מחוץ ללב; האדם צריך להבחין ולהפריד בין דברים שלמד מהחכמים הקשורים אל ה', לבין דברים שלמד מחכמים חיצוניים. '''יכונו יחדיו על שפתיך''' = עליך לשמור את דברי החכמים האחרים כך שתוכל לשלוף ולצטט אותם בקלות בשעת הצורך.
{{צמ|לִהְיוֹת בה' מִבְטַחֶךָ, הוֹדַעְתִּיךָ הַיּוֹם אַף אָתָּה|משלי כב יט}}
החכם מסביר לתלמידו, מדוע החליט שאפשר לחשוף אותו לחכמות חיצוניות: מכיוון שאתה בוטח בה', אין חשש שתושפע לרעה מהחכמים החיצוניים, ולכן החלטתי להודיע גם לך את דבריהם.
בהמשך מסביר החכם, שדברי החכמים החיצוניים הם כמו משרתים העוזרים להבין את חכמת האמת ( [[ביאור:דברי חכמים הם משרתים של דברי התורה|פירוט]] ).
שורה 28 ⟵ 32:
<div class="advanced">
==דקויות==
1. הפירוש שלפיו
הפירוש על פסוקים 18-19 הוא פירוש מקורי שבו ניסיתי להמשיך את הרעיון של פסוק יז.
2. לפי רוב המפרשים, פסוקים 18-19 מדברים על חכמת התורה, ומלמדים שיש לשמור אותה היטב בבטן וגם על השפתיים (ברגש וגם בדיבור), וכן שעיקר חכמת התורה הוא הבטחון בה'.
===כי נעים כי תשמרם בבטנך, ייכונו יחדיו על שפתיך===
1. רוב המפרשים פירשו '''נעים''' = ראוי וטוב: {{צפ|תוכן=כי נעים יהיה לך לאחר זמן, אם תשמרם ותצפנם בבטנך, שלא תשכחם}} {{קטן|קטן= (רש"י)|}} , {{צפ|תוכן=כאשר כל דברי התורה '''יחדיו''' יהיו '''נכונים''' על '''שפתיך''' מבלי שגיאה ובלבול}} {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} .
2. ויש שפירשו '''נעים''' = מתנועעים ומתנודדים: {{צפ|תוכן='''כי''' אם '''תשמרם בבטנך''' הם '''נעים''' ונדים, כל עוד שלא תוכל להוציאם בשפתיך... אם יצאו מבטנך '''אל שפתיך''' , להביעם בשפתי דעת, אז '''ייכונו''' , לא יהיו נעים רק ימצאו כן ובסיס}} {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} .
-
▲'''בטן''' [[ביאור:בטן = מקום ההולדה ומקום ההתחלה, מקום העיכול ומקום הרגשות המיידיים|= מקום הרגשות המיידיים]] , שאינם נובעים ממחשבה
===להיות בה' מבטחך, הודעתיך היום אף אתה===
שורה 44 ⟵ 52:
2. ויש שפירשו, שהבטחון בה' הוא '''המטרה''' של לימוד התורה: {{צפ|תוכן=כוונתי בכל המוסרים אשר ערכתי לך - להגיע מהם אל הביטחון, כי כל המידות הטובות צריכות להגיע האדם אל היראה... והביטחון - מן המדרגות העליונות אשר ביראת חטא...}} {{קטן|קטן= (רבי יונה)|}} , {{צפ|תוכן=ועיקר נתינת התורה לישראל הוא כדי שישימו בטחונם בה'}} {{קטן|קטן= (הגאון מווילנה)|}} .
===היום===
רמ"ד וואלי פירש את המילה היום בשתי דרכים:
1. {{צפ|תוכן=בהיות מידת הביטחון כל-כך יקרה וחשובה, לפיכך... חוזר להזהיר עליה בכאן, אצל האזהרה של שמירת דברי חכמים... אף-על-פי שהודעתיו לך פעם אחרת, אני חוזר להודיעו לך גם בפעם הזאת '''[היום]''' , מפני תועלתו הגדולה}}.
2. {{צפ|תוכן=גם אמר '''היום''' , לרמוז שלא יקוץ בבטחונו, אלא יתחזק בו בכל יום ויום, שאם תבוא עליו צרה, יאמר בלב שלם ובפה מלא: '''היום''' אני בוטח בה' אלוקיי, כאילו ביטחונו חדש עימו בכל יום ויום, וכן בדוד הוא אומר}}, {{צמ|'''יום''' אירא, אני אליך '''אבטח'''|תהלים נו ד}}.
</div>
| |||