התורה והמצוה ויקרא ד יג-יד: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←סימן רמא: הסרת נקודות פסקא בדוגמאות של המלבי"ם כדי שלא יתבלבלו עם נקודות הפסקא של מעלה. לשיקול PASHUTE |
|||
שורה 23:
: [ועל "ויקהל משה את כל קהל עדת בני ישראל" {{ממ|שמות|לה}} פרש"י ''ויקהל לשון הפעיל, שאינו אוסף אנשים בידים רק על פי דבורו''. ולפי זה לשון "מקהיל" בהפעיל לא יצדק רק על איש שהנקהלים שומעים לפקודתו. וזה ההבדל בין "ויקהל משה" "ויקהל שלמה" ובין "ויאסוף לבן את כל אנשי המקום".{{ררר}} וזהו שמובא בתנחומא על מה שכתוב ''"הקהילו אלי כל ראשי שבטיכם" שנגנזו החצוצרות לקיים מה שנאמר "אין שלטון ביום המות"'' - ר"ל לכן אמר "הקהילו" כי לא פקד הוא עצמו ביום מותו. ובא פעל "'''נקהלו''' העם" בנפעל אם איש את ריעהו יקרא בקול להקבץ יחד.]
* אבל פעל מְיַעֵד{{הערה|הוספת ניקוד משלי - ויקיעורך}} מציין שמזמינים בסדר ובהזמנה למועד שמור.
וזה ההבדל בין "קהל" ובין "עדה"-- הנקהלים אין שומרים הסדר, לא בזמן ולא במדרגה; אבל הנועדים יהיו לזמן מיועד ועל פי הסדר, זקניהם בראשיהם.
▲* ובתנחומא (פר' חקת) ''כיון שראה אותם באים אמר משה לאהרן מהו כינוס זה? אמר לו אהרן באו לגמול חסד עם מרים. א"ל משה אין אתה יודע להפריש בין כינוס לכינוס. אין זה כינוס של תקנה אלא של קלקלה שאילו היה של תקנה היה צ"ל בראשם שרי אלפים ושרי מאות. מיד הטיחו דברים כנגדו שנאמר "וירב העם עם משה"'', עד כאן דבריו. והוציא זה ממה שכתוב "ויבואו כל העדה מדבר צין ותמת שם מרים ולא היה מים לעדה ויקהלו על משה ויבא משה ואהרן מפני הקהל".
| |||