ביאור:משלי כב ה: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 6:
{{צמ|צִנִּים פַּחִים בְּדֶרֶךְ עִקֵּשׁ, שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מֵהֶם|משלי כב ה}}
'''צינים''' (קוצים) '''ופחים''' (בורות) נמצאים רק במסלול '''עיקש''' (עקום); אולם מי שרוצה '''לשמור''' את '''נפשו''' ולהינצל מהקוצים והבורות, יכול '''להתרחק מהם''' וללכת במסלול ישר - הבחירה היא ביד האדם.
כשאנחנו נמצאים בבעיות, כדאי להימנע מביטויים בסגנון " '''נקלענו''' לחובות", "'''הפילו''' אותנו בבוץ", וכיוצא באלו ביטויים, שמטילים את האחריות על אחרים;▼
/ '''צינים''' (קוצים) '''ופחים''' (בורות) נמצאים בדרכו של אדם '''המתעקש''' ללכת בדרך '''עקומה וקשה''' ; מי שרוצה '''לשמור''' את '''נפשו''' , יהיה גמיש ופתוח לשנות את דרכו, וכך יתרחק ממכשולים אלה.
עדיף להשתמש בביטויים כגון " '''בחרנו''' ללכת בדרך לא טובה", "'''עשינו''' טעות" וכיוצא באלו ביטויים, שלוקחים את האחריות על עצמנו ומאפשרים לנו גם לבחור אחרת:▼
==עצות==
▲כשאנחנו נמצאים בבעיות, כדאי להימנע מביטויים בסגנון " '''נקלענו''' לחובות", " '''הפילו''' אותנו בבוץ", וכיוצא באלו ביטויים, שמטילים את האחריות על אחרים;
▲עדיף להשתמש בביטויים כגון " '''בחרנו''' ללכת בדרך לא טובה", " '''עשינו''' טעות" וכיוצא באלו ביטויים, שלוקחים את האחריות על עצמנו ומאפשרים לנו גם לבחור אחרת:
'''צנים''' = קוצים גבוהים הגדלים בשדות בור ודוקרים את העובר דרכם {{קטן|קטן= (דעת מקרא)|}} .
'''פחים''' = רבים של '''פַח''' ; בורות וחפירות הנמצאים בשדות.
'''עקש''' [[ביאור:עיקש = עקום וקשה|= עקום וקשה]] ; '''דרך עקש''' = נתיב עקום וקשה.
שורה 28 ⟵ 34:
הפסוק שלנו מלמד, שכאשר האדם הולך בדרך שיש בה קוצים, זו הבחירה שלו; פסוק דומה מלמד, שהבחירה הזאת נובעת במקרים רבים מעצלות - עצלות לחשוב ולתכנן מראש את הדרך:
{{צמ|'''דֶּרֶךְ''' עָצֵל '''כִּמְשֻׂכַת חָדֶק''' , וְאֹרַח יְשָׁרִים סְלֻלָה|משלי טו יט}}( [[ביאור:דרך עצל כמשוכת חדק, ואורח ישרים סלולה|פירוט]] ).
'''משוכת חדק''' היא גדר קוצנית החוסמת את הדרך, וגם היא משל למכשולים ותקלות, כמו '''צנים פחים''' .
ישנם פסוקים רבים המלמדים, שלאדם יש חופש בחירה בקביעת הדרך שילך בה, וההשגחה הפרטית של ה' מתבטאת רק בזמן הביצוע, {{צמ|לֵב אָדָם יְחַשֵּׁב דַּרְכּוֹ, וה' יָכִין צַעֲדוֹ|משלי טז ט}}( [[ביאור:חלוקת תפקידים בין ה' לאדם - תכנון וביצוע|פירוט]] ).
שורה 36 ⟵ 42:
==דקויות==
המפרשים פירשו את הפסוק
'''א. פירושים הקשורים לעיקרון הבחירה החופשית''' -▼
1. רבי חנינא פירש: {{צפ|תוכן=הכל בידי שמים, חוץ '''מצנים פחים'''}} {{קטן|קטן= (מופיע 4 פעמים בתלמוד בבלי, ראו [[:תו"א על משלי כב ה|תולדות אהרן]] )|}} , לפי דבריו, הפסוק בא ללמדנו, '''שהצנים''' '''והפחים''' שאנו פוגשים בדרכנו אינם גזירה משמים, אלא הם תוצאה של בחירה שלנו (ראו "עצות").
שורה 49 ⟵ 54:
::*גם בתלמוד, באותן סוגיות המביאות את דברי רבי חנינא, ישנם פסוקים המלמדים שהקור והחום הם דווקא ביד ה': {{צפ|תוכן="והסיר ה' ממך כל חולי" -... רבי חנינא אמר: זו צינה}} {{קטן|קטן= (בבא מציעא קז:)|}} , כלומר, ה' יסיר מעם ישראל את מחלת הקור; מכאן שהקור הוא ביד ה'. וכן {{צפ|תוכן=מאי דכתיב "ותעשה אדם כדגי הים כרמש לא מושל בו"? למה נמשלו בני אדם כדגי הים?... מה דגים שבים כיון שקדרה עליהם חמה מיד מתים, כך בני אדם כיון שקדרה עליהם חמה מיד מתים}} {{קטן|קטן= (עבודה זרה ג:)|}} , כלומר, ה' עשה את בני האדם רגישים כמו דגים, מתים ממכת חום כשהחום גבוה מדי; מכאן שגם החום הוא ביד ה'.
יש מפרשים, שהפסוק בא ללמדנו את חשיבות האיזון וההליכה בדרך האמצע. ניתן לפרש כך לפי שתי המשמעויות של הביטוי {{צ|צנים פחים}}:
3. '''צנים פחים''' = קוצים ובורות: כמו שאדם ההולך בדרך עקומה, בצדי הדרכים, נתקל בקוצים ובורות - כך גם אדם הנוהג באורח-חיים קיצוני נתקל במכשולים וצרות, ו{{צ|שומר נפשו ירחק מהם}} - ישמור על מתינות ויתרחק מהקצוות.
4. '''צנים פחים''' = קור (מלשון '''צינה''' ) וחום (מלשון '''פחם''' או מלשון '''הפחת''' האש, כמו בפסוק {{צמ|יַמְטֵר עַל רְשָׁעִים '''פַּחִים''' אֵשׁ וְגָפְרִית וְרוּחַ זִלְעָפוֹת מְנָת כּוֹסָם|תהלים יא ו}}): כמו שהקור המוגזם והחום המוגזם פוגעים בבריאות הגוף, כך הקיצוניות בתכונות האופי פוגעת בבריאות הנפש {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} ; בפרט:
::*יש להיזהר מלהיות קר מדי, אדיש, ששום דבר לא אכפת לו;
שורה 64 ⟵ 68:
והנמשל: אם האדם מתנהג בצורה נלהבת, ורואה שהדבר גורם נזק לעצמו או לסביבה, הוא צריך להבין שהוא "חם" מדי, ולהוסיף לעצמו קצת "קרירות" - להכריח את עצמו להיות אדיש; ואם האדם מתנהג באדישות, ורואה שהדבר גורם נזק לעצמו או לסביבה, הוא צריך להבין שהוא "קר" מדי, ולהוסיף לעצמו קצת "חמימות" - להכריח את עצמו להתלהב ולקנא. בעזרת שינויים מבוקרים בהתנהגות, האדם יכול להגיע בהדרגה למידות מאוזנות.
רעיון דומה נמצא בפסוקים נוספים, ראו [[ביאור:שביל הזהב|שביל הזהב]] .
===ג. פירושים הקשורים למידת העקשנות -===
5. אפשר לפרש שהפסוק מדבר על הנזקים של מידת ה '''עקשנות''' [[ביאור:עיקש = עקום וקשה|= הקשיחות וההתמדה בדרך עקומה]] : {{צפ|תוכן='''העיקש''' ... '''צינים פחים''' מצערים אותו תמיד מפני עיקשותו וקפדנותו... מפני צרה אחת שאינו רוצה לסבול, באותו עליו כמה צרות שאינו יכול לסבול... '''ושומר נפשו''' , על-ידי ההכנעה והסבלנות '''ירחק מהם'''}} {{קטן|קטן= (רמ"ד וואלי)|}} .
</div>
| |||