משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 12:
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ה|פרק ה. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות הקיימים בכתר)]]'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/נספחים|נספחים]]'''
 
==קביעת הנוסח בתורה==
 
===הסבר קצר לנוסח התורה===
 
'''נוסח האותיות במהדורה זו מבוסס על ספרי התורה (כאשר נוסח הכתיב בספרי תימן מובא בפנים ונוסח שאר הספרים בהערות). הבסיס לנוסח הניקוד והטעמים הוא כתי"ל, ועל גבי הבסיס הזה נעשו תיקונים ושינויים, כדי להתאים את המקומות החריגים שבו לנוסח המסורה לפי שיטת הכתר.'''{{הערה|בנוסף יש לציין שבמקומות בתורה שכתר ארם צובה או צילומו קיימים בהם (סוף התורה, דף מצולם מספר בראשית, ושני דפים מספר דברים שבתוכם עשרת הדברות) קביעת הנוסח בניקוד ובטעמים ובגעיות יהיה ע"פ הכתר ולא ע"פ כתי"ל. במקומות אלה יהיה גם תיעוד מלא כפול של הנוסח לפי הכתר וכתי"ל ביחד.}}
 
לפרטים נוספים על השיטה לקביעת הנוסח בתורה ראו בסעיפים הבאים.
 
===נוסח האותיות בתורה===
 
נוסח האותיות בכתיב של התורה הוא כאמור ע"פ ספרי תימן, כאשר נוסח ספרי התורה בשאר העדות (ספרד ואשכנז) מובא בהערות. בתורה יש 9 שינויים מובהקים בכתיב בין הספרים השונים בימינו, וכבר הוכח במחקר שהכתיב בספרי תימן זהה למסורה הטברנית ולכתיב שהיה בכתר ארם צובה.
 
אמנם לגבי עניינים משניים הקשורים לכתיב, כגון אותיות גדולות וקטנות וקטועות, וכן לגבי המלים המחוברות – הנוסח המופיע יהיה לפי המקובל ברוב ספרי התורה במאות השנים האחרונות על פי קביעתו של המנחת שי,{{הערה|אם יש ספק במנחת שי או הערה ללא קביעה מובהקת, נכריע ע"פ דפוס קורן (שכמעט תמיד משקף את מנהג שאר הדפוסים בעניין זה).}} ואת הנוסחים האחרים (של ספרי תימן או של הכתר לפי עדויות) נביא בהערות. יצויין שלרוב אין זה מנהגו של כתר ארם צובה לכתוב אותיות מיוחדות, גם כאשר יש להן בסיס בספרות המסורה.{{הערה|ראו במבוא ל'''מקראות גדולות הכתר''', כרך יהושע-שפטים, עמ' 47*-49*. ובמיוחד המסקנה: "השתרשרותן של האותיות הגדולות והקטנות כסימן מובהק של 'נוסח המסורה' היא מאוחרת לתקופת המסורה... ועד אז היתה כתיבת אותיות כאלה נתונה למעשה לרשותם של סופרים בהתאם למסורת הכתיבה המקובלת עליהם, ולא בהתאם לרשימה מוסכמת כלשהי."}}
 
לרשימה מלאה של השינויים בכתיב התורה מכל הסוגים, וגם של עניינים אחרים הקשורים לנוסח הסופרים בתורה (כגון חלוקת הפרשות), ראו בסעיף על [[#הערות מיוחדות בתורה|הערות מיוחדות בתורה]].
 
===הניקוד והטעמים בתורה===
 
בספרו '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''' השווה ישראל ייבין את הניקוד והטעמים שבכתר אל כתבי־היד הקרובים לו והרחוקים ממנו (ואף למנהגי הדפוסים). בסוף ספרו סיכם:
 
:מכל זה מסתבר, שיש להעדיף את '''ל''' מכל כתבי־היד האחרים הקרובים ל'''א''', הן במקום ש'''א''' חסר, הן במקום שרצויה עדות מסייעת, הן להשוואת שיטתו לשיטת '''א'''.{{הערה|ייבין, נו.3 עמ' 358.}}
 
וכן כתב הרב ברויאר בעקבות ייבין שלהעתיק את הניקוד והטעמים בכתי"ל זה כמעט כמו להעתיק את הניקוד והטעמים של הכתר עצמו. וגם מהדירי '''מקראות גדולות הכתר''' אימצו את מסקנתו של ייבין ובחרו בכתי"ל בתור הכלי הראשון במעלה לשחזור נוסח הניקוד והטעמים בכתר בחלקיו החסרים: "כ"י '''ל''', שנוסח הניקוד והטעמים שלו במקרא כולו הוא הקרוב ביותר לנוסח ה'כתר' מכל כתבי היד הידועים לנו".{{הערה|עמ' 69*.}} ואף העירו על מסקנתו של ייבין ש"בדיקותינו בקטגוריות שונות של ניקוד וטעמים בעשרות כתבי יד של ימי הביניים חוזרות ומאשרות מסקנה זו."{{הערה|הערה 227 (עמ' 97*)}}
 
קביעה זו של ייבין אמנם נכונה לגבי הניקוד והטעמים שבכתי"ל, אבל לא לגבי נוסח האותיות שבו ("נוסח האותיות שונה לפרקים מ''א'' במלא וחסר. המסורה של ''ל''... סותרת לעתים את הפְנים"{{הערה|ייבין, נט.2 עמ' 358. וברויאר הגיע למסקנה כללית דומה בספרו (עמ' 91-94) לגבי כל כתבי־היד הטברניים, שלמרות שהם כמעט זהים בניקוד ובטעמים, יש בהם מאות רבות של שינויים בכתיב, והדבר מעיד על כך שבזמן שמסורת הקריאה הייתה כבר קבועה, נוסח הכתיב רק נקבע כמשנה עיונית בלבד (ולא התקבל למעשה עד לפסיקתו של הרמ"ה).}}). ולכן נוסח האותיות בתורה במהדורתנו יהיה על פי ספרי תימן כאמור [[#נוסח האותיות בתורה|לעיל]] ולא לפי כתי"ל. הקביעה של ייבין גם אינה מתייחסת לתחום הגעיות, עליהן ראו [[#געיות (מתגים)|לעיל]].
 
כתי"ל יהיה אם כן הבסיס העיקרי במהדורתנו לניקוד ולטעמים בתורה (ובשאר החלקים החסרים בכתר), ע"פ שיטת ייבין שכבר בוצעה למעשה במהדורות ברויאר{{הערה|ועל פיהן גם במהדורת מכון ממרא.}} וב'''מקראות גדולות הכתר'''. אמנם גם יש בכל זאת תופעות חריגים בניקוד ובטעמים שבכתי"ל שיש לתקן אותן על ידי מקורות נוספים:
*מנהגי הכתר: לגבי תופעות מסויימות שונה מנהגו של כתי"ל (או טעויות סופר נפוצות בו) ממנהגו של הכתר. דוגמאות: מתיגת הזקף, מקף לאחר מילה מוטעמת במשרת, והוספת דגשים או חסרונם בכתי"ל לעומת הכתר. במקומות האלה אם וכאשר יבוצע תיקון בכתי"ל נציין בתיעוד הנוסח את "מנהג-א" וכן את שאר המקורות החשובים (בכתבי־היד ובדפוסים) התומכים בתיקון.
*יש מקומות מעטים שבהם הטעמים או הניקוד בכתי"ל שונה משאר כתבי־היד הקרובים לכתר (כפי שדורגו ע"י ייבין) או מרובם, ויש מקום לשאר שמדובר על טעות בכתי"ל או בשיטה חריגה שלא הייתה נחלת הכתר. במקומות אלה נתקן את נוסח כתי"ל לפי שאר כתבי־היד, ונציין בתיעוד הנוסח את המקורות התומכים בשינוי.
*במעט מקומות ניתן לתקן את נוסח הניקוד והטעמים של כתי"ל לפי מה שידוע לנו מעדויות על נוסח הכתר בחלקיו החסרים.
 
===חלוקת הפרשות בתורה===
 
חלוקת הפרשות ב[http://tanach.us/ODTFiles/ הקלדת וסטמינסטר] היא על פי כתב־יד לנינגרד, וחלוקה זו שונה בעשרות מקומות ממה שמקובל בספרי התורה וממה שנפסק להלכה ברמב"ם ע"פ כתר ארם צובה.{{הערה|ראו במבוא ל'''מקראות גדולות הכתר''' (עמ' 50*-52*) שבתקופת בעלי המסורה עדיין לא נקבע נוסח מחייב לפרשות הפתוחות והסתומות, וכך הייתה המציאות עד שבעלי ההלכה החלו לעסוק בעניין זה באינטנסיביות (ובראשם הרמב"ם שקבע את הפרשות לפי כתר ארם צובה). ויש להשוות תופעה היסטורית זו לעניין האותיות הגדולות והקטנות: "יש אפוא צד שווה לסוגיית הפרשיות ולסוגיית האותיות, ששתיהן נעשו סימן מובהק לנוסח המסורה (הטברני) רק לאחר תקופתם של בעלי המסורה. אלא שבעוד שבתחום האותיות המיוחדות היה כוון ההתפתחות מנוגד למנהגו של בן־אשר, כהשתקפותו ב'כתר', הרי בתחום הפרשיות נעשה הכתר דווקא דוגמה ומופת לסופרים הדווקנים של 'נוסח המסורה' בדורות הבאים." אמנם בניגוד ל'''מקראות גדולות הכתר''', ברור שמהדורתנו המיועדת לקוראים תשקף את שתי ההתפתחויות בנוסח המקובל: חלוקת הפרשות תהיה לפי הכתר, והאותיות המיוחדות המקובלות בספרים ע"פ פסיקת המנחת שי.}} לכן חלוקת הפרשות בכתי"ל תעבור כאן הגהה כדי שתתאים למקובל בספרי התורה, שהיא זהה לרשימת הרמב"ם במשנה תורה, והמחקר כבר הוכיח שהיא כמעט זהה גם לחלוקת הפרשות שהייתה בתורה בכתר ארם צובה. במקומות המעטים והחריגים שהחלוקה בכתר ארם צובה הייתה שונה ממה שיש בספרי התורה (או שיש אפילו ספק בכך) תהיה הערה מיוחדת, וביניהם:
*ב[[משתמש:Dovi/תורה_על_פי_המסורה/ספר_שמות#cite_ref-2|שמות לד א]] ("ויאמר... פסל לך"), נעיר: "ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה" (בספרי התורה יש פרשה פתוחה על פי הרמב"ם).
*ב[[משתמש:Dovi/תורה_על_פי_המסורה/ספר_ויקרא#cite_ref-0|ויקרא ז כב]] ("וידבר... דבר... כל חלב"), נעיר: "אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז" (בספרי תימן יש פרשה לפי פירוש אפשרי לדברי הרמב"ם, וכנראה שבכתר ארם צובה גם הייתה כאן פרשה).
*ב[[משתמש:Dovi/תורה_על_פי_המסורה/ספר_ויקרא#cite_ref-1|ויקרא ז כח]] ("וידבר... דבר... המקריב"), נעיר: "אין פרשה בספרי תימן" (בספרי אשכנז וספרד יש פרשה לפי פירוש אפשרי לדברי הרמב"ם, ובכתר ארם צובה גם הייתה כאן פרשה).
*ב[[דברים כז כ]] ("ארור שכב עם אשת אביו"), נעיר: "ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה" (בספרי התורה אין פרשה על פי המרב"ם).
 
מידע רב על החלוקה לפרשות בכל המקרא [[:w:en:Parashah|נמצא כאן]], והמידע הזה ישמש בסיס למהדורה זו. ההערות על שינויים בחלוקת הפרשות ייכלל ברשימה שבסעיף הבא.
 
===הערות מיוחדות בתורה===
 
כאמור, מטרתה של המהדורה להציג את נוסח האותיות בתורה ע"פ המסורה ולפי ספרי התורה בימינו. נוסח האותיות לתורה שהיה בכתר ארם צובה ידוע לנו מתוך עדויות מובהקות, ומתברר שהוא מתאים בדיוק לכללי המסורה, וגם זהה לחלוטין לנוסח האותיות בספרי התורה התימניים. לכן נוסח הכתיב (האותיות שבתורה) בהקלדת כתב־יד לנינגרד יתוקן במהדורה זו ע"פ נוסח תימן.
 
במהדורתנו תהיה הערה מיוחדת בכל מקום שספרי התורה בעדות האחרות בימינו שונים מנוסח תימן. נוסח ההערה הקצרה יציין קודם כל את "ספרי ספרד", כי במקומות המעטים שקיימים שינויים מהסוג הזה (בסה"כ 9 מקומות בכל התורה כולה), המקור לכולם הוא בפסקי הרמ"ה על פי "ספרי ספרד המדוייקים". בתקופה מאוחרת יותר הושלם היישום של פסקי הרמ"ה גם בספרי התורה האשכנזיים, והיום גם רוב ספרי אשכנז זהים לגמרי לספרי ספרד, ושניהם יחד שונים מספרי תימן באותם מקומות בודדים (כאשר רק ספרי תימן מתאימים לגמרי למסורה). אבל יש מקומות שבמשך שנים רבות עדיין ציינו בדפוסים הישנים את הנוסח המתאים למסורה בתור "נוסח אשכנז", ובמיוחד ב[[דברים כג ב]] ציינו "דכא" באל"ף במקום "דכה" בה"א (הראשון בתור נוסח אשכנז והשני על פי ספרי ספרד). ועד עצם היום הזה עדיין כותבים "דכא" באל"ף בספרי התורה של חב"ד. לכן נוסח ההערה ב[[דברים כג ב]] יהיה: "בספרי ספרד ורוב ספרי אשכנז...", ובשאר המקומות: "בספרי ספרד ואשכנז...". לפרטים נוספים על נוסח אשכנז הישן והתאמתו למסורה, ראו את מאמרו של מדרכי גלצר, [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_92.7(1).pdf "המסורה בין המזרח למערב"].
 
חוץ מנוסח הכתיב המובהק, דהיינו נוסח האותיות, מטרה משנית במהדורתנו היא לציין את כל המקומות שבהם יש שינויים ב'''נוסח הסופרים''' שמופיע בספרי התורה ושהיה בכתר ארם צובה. מדובר בעיקר על '''אותיות מיוחדות''' (כגון אותיות גדולות ואותיות קטנות וקטועות) ועל '''מלים מחוברות''', וכן על שינויים ב'''חלוקת הפרשות'''. גם במקומות האלה נתעד באופן ניכר על ידי הערות בגוף הטקסט (ולא רק בדף העריכה) את השינויים היחסית נדירים בין נוסח כתר ארם צובה בתורה (הידוע לנו מעדויות, הערות מסורה, והשוואה לכתבי יד מקבילים), לבין הנוסח שמופיע בספרי התורה של העדות השונות בימינו: ספרי תימן, וספרי ספרד ואשכנז.{{הערה|1=כאמור, בביטוי "ספרי ספרד ואשכנז" הכוונה בעיקר לספרים הנפוצים בימינו, שכל ענייני הכתיב שבהם כבר הותאם להכרעתם של הרמ"ה ו/או אור תורה ומנחת שי. למקור זמין ברשת כדי לאשר תופעות מיוחדות בספרי תורה תימניים, ראו '''[http://www.nosachteiman.co.il/?CategoryID=583 כאן]'''.}}
 
בטבלה הבאה מובאים כל המקומות שבהם תופיע הערה במהדורתנו. סוגי השינויים מובלטים על ידי צבעים:
*{{צבע גופן|אדום|אדום}}=שינויים מובהקים בנוסח הכתיב (9 מקומות בתורה)
*{{צבע גופן|צהוב|צהוב}}=שינויים בחלוקת הפרשות (פרשות פתוחות וסתומות או העדר פרשה)
*{{צבע גופן|ירוק|ירוק}}=מלים מחוברות ואותיות מיוחדות (אותיות גדולות או קטנות או קטועות)
 
{| width=100% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=8 align=center|'''<u><big>שינויים המופיעים בספרי התורה</big>'''</u><br>ציון ההבדלים בין כתר ארם צובה וספרי התורה בימינו במסורת תימן, ספרד ואשכנז
|- align=center
!פסוק
!פרשת השבוע
!מילה או הקשר
!כתר אר"ץ<br>(ע"פ עדויות)
!ספרי תימן
!ספרי ספרד ואשכנז
!נוסח הפנים<br>במהדורתנו
!הערה במהדורתנו
|- align=center bgcolor="red"
|בר' ד, יג
|בראשית
|מִנְּשֽׂ(וֹ)א
|מִנְּשֹֽׂא‏
|מִנְּשֹֽׂא‏
|מִנְּשֽׂוֹא
|מִנְּשֹֽׂא‏
|בספרי ספרד ואשכנז מִנְּשֽׂוֹא
|- align=center bgcolor="lime"
|בר' ה, א
|בראשית
|סמ"ך של סֵ֔פֶר
|
|סמ"ך גדולה
|סמ"ך רגילה
|סמ"ך רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|סֵ֔}}פֶר בסמ"ך גדולה
|- align=center bgcolor="red"
|בר' ז, יא
|נֹח
|מַעְיְנ(וֹ)ת֙
|מַעְיְנֹת֙‏
|מַעְיְנֹת֙‏
|מַעְיְנוֹת֙
|מַעְיְנֹת֙‏
|בספרי ספרד ואשכנז מַעְיְנוֹת֙
|- align=center bgcolor="red"
|בר' ט, כט
|נֹח
|וַיִּֽהְיוּ֙ / וַֽיְהִי֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|וַֽיְהִי֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|בספרי ספרד ואשכנז וַֽיְהִי֙
|- align=center bgcolor="lime"
|בראשית<br>מא, מה;<br>מא, נ;<br>מו, כ.
|מקץ (2)<br>ויגש (1)
|פוטי[ ]פרע
|פוטי פרע
|פוטיפרע<br>(מילה אחת)
|פוטי פרע<br>(שתי מלים)
|פוטי פרע
|בספרי תימן פּֽוֹטִיפֶ֛רַע במילה אחת<br>בספרי תימן פּֽוֹטִיפֶ֖רַע במילה אחת<br>בספרי תימן פּֽוֹטִיפֶ֖רַע במילה אחת
|- align=center bgcolor="lime"
|שמות יז, טז
|בשלח
|כֵּ֣ס[ ]יָ֔הּ
|כֵּ֣סְיָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|בכתר ארם צובה היה כתוב כֵּ֣סְיָ֔הּ במילה אחת
|- align=center bgcolor="red"
|שמות כה, לא
|תרומה
|תֵּ(י)עָשֶׂ֤ה
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|תֵּיעָשֶׂ֤ה
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|בספרי ספרד ואשכנז תֵּיעָשֶׂ֤ה
|- align=center bgcolor="red"
|שמות כח, כו
|תצוה
|הָאֵפ֖(וֹ)ד
|הָאֵפֹ֖ד
|הָאֵפֹ֖ד
|הָאֵפ֖וֹד
|הָאֵפֹ֖ד‏
|בספרי ספרד ואשכנז הָאֵפ֖וֹד
|- align=center bgcolor="yellow"
|שמות לד, א
|כי תשא
|וַיֹּ֤אמֶר...<br>פְּסָל־לְךָ֛
|פרשה סתומה?
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor="lime"
|שמות לד, ז
|כי תשא
|נו"ן של נֹצֵ֥ר‏
|נו"ן רגילה
|נו"ן רגילה
|נו"ן גדולה
|נו"ן גדולה
|בספרי תימן נֹצֵ֥ר בנו"ן רגילה
|- align=center bgcolor="lime"
|ויקרא ו, ב
|צו
|מ"ם של מוֹקְדָ֨ה
|
|מ"ם רגילה
|מ"ם קטנה
|מ"ם קטנה
|בספרי תימן מוֹקְדָ֨ה במ"ם רגילה
|- align=center bgcolor="yellow"
|ויקרא ז, כב
|צו
|וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר...<br>כָּל־חֵ֜לֶב
|פרשה פתוחה<br>(כנראה)
|פרשה פתוחה
|אין פרשה
|פרשה פתוחה
|אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז
|- align=center bgcolor="yellow"
|ויקרא ז כח
|צו
|וַיְדַבֵּ֥ר...דַּבֵּ֛ר...<br>הַמַּקְרִ֞יב
|פרשה פתוחה
|אין פרשה
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|אין פרשה בספרי תימן
|- align=center bgcolor="red"
|במדבר א, יז
|במדבר
|בְּשֵׁמֽ(וֹ)ת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בְּשֵׁמֽוֹת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בספרי ספרד ואשכנז בְּשֵׁמֽוֹת
|- align=center bgcolor="red"
|במדבר י, י
|בהעלֹתך
|חָדְשֵׁ[י]כֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|חָדְשֵׁכֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|בספרי ספרד ואשכנז חָדְשֵׁכֶם֒
|- align=center bgcolor="red"
|במדבר כב, ה
|בלק
|בְּע֗(וֹ)ר
|בְּעֹ֗ר
|בְּעֹ֗ר
|בְּע֗וֹר
|בְּעֹ֗ר
|בספרי ספרד ואשכנז בְּע֗וֹר
|- align=center bgcolor="lime"
|במדבר כה, י
|פינחס
|יו"ד של פִּֽינְחָ֨ס
|פִּֽינְחָ֨ס<br>(אות רגילה)
|פִּֽינְחָ֨ס<br>(אות רגילה)
|נהוג לכתוב ביו"ד זעירא<ref>מקור המנהג בספר הזוהר, ואין לו שום תימוכין בספרות המסורה. חכמי המסורה האחרונים הזכירו אותו אבל לא קיבלו אותו, כגון המנחת שי שכתב: '''פינחס.''' פרשה פתוחה. אמרו בזוהר כאן וגם בפרשת "אחרי מות" כי "פינחס" זה ביו"ד זעירא, ושהיא מאלפ"א בית"א דאתוון זעירן. אך בכל הספרים והמסרות ובאלפ"א בית"א שלנו מאותיות זעירות, לא נמצא רק י' ד"צור ילדך תשי". עוד משמע מהזוהר כי פה בלבד פינחס מלא יו"ד. והרמ"ה ז"ל כתב: "ותלד לו את פינחס" מלא יו"ד, וכל אוריתא דכותיה מלא. עד כאן לשונו. וכן נמצא בכל הספרים והמסרות. ובעל אור תורה האריך לבאר הזוהר שלא יהיה נגד ספרינו. ואנכי לא ידעתי בנסתרות ממני. '''עד כאן לשון המנחת שי.''' אבל היו"ד הזעירא נמצאת בפועל ברוב ספרי התורה הנפוצים בימינו, וברבים מהחומשים המודפסים אף מציינים שהיו"ד הזעירא היא "על פי המסורה". וראו עוד גם בהערה 45 [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=18503 במאמר זה] מאת פרופ' ישעיהו מאורי.</ref>
|פִּֽינְחָ֨ס (אות רגילה)
|בספרי ספרד ואשכנז נהוג לכתוב פִּֽ{{אות-ק|י}}נְחָ֨ס ביו"ד זעירא
|- align=center bgcolor="lime"
|במדבר כה, יב
|פינחס
|וי"ו של שָׁלֽוֹם
|שָׁלֽוֹם<br>(אות רגילה)
|שָׁלֽוֹם<br>(אות רגילה)
|וי"ו קטיעא
|שָׁלֽוֹם<br>(אות רגילה)
|בספרי ספרד ואשכנז וי"ו קטיעא
|- align=center bgcolor="lime"
|דברים יא, כא
|עקב
|צד"י של הָאָֽרֶץ
|
|צד"י גדולה
|צד"י רגילה
|צד"י רגילה
|בספרי תימן הָאָֽרֶ{{אות-ג|ץ}} בצד"י גדולה
|- align=center bgcolor="lime"
|דברים כב, ו
|כי תצא
|קו"ף של קַן־צִפּ֣וֹר
|
|קו"ף גדולה
|קו"ף רגילה
|קו"ף רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|קַ}}ן בקו"ף גדולה
|- align=center bgcolor="red"
|דברים כג, ב
|כי תצא
|דַּכָּ֛א / דַּכָּ֛ה
|דַּכָּ֛א
|דַּכָּ֛א
|דַּכָּ֛ה
|דַּכָּ֛א
|בספרי ספרד ורוב ספרי אשכנז דַּכָּ֛ה
|- align=center bgcolor="yellow"
|דברים כז, כ
|כי תבוא
|אָר֗וּר שֹׁכֵב֙<br>עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו
|פרשה סתומה?
|אין פרשה
|אין פרשה
|אין פרשה
|ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor="lime"
|דברים לב, ו
|האזינו
|{{אות-ג|הַ}}[ ]לְיְהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהוָה֙
|{{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙
|בספרי תימן {{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙ בתיבה אחת
|- align=center bgcolor="lime"
|דברים לג, כט
|וזאת הברכה
|אל"ף של אַשְׁרֶ֨יךָ
|אל"ף רגילה
|אל"ף גדולה
|אל"ף רגילה
|אל"ף רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|אַ}}שְׁרֶ֨יךָ באל"ף גדולה
|}
 
==קביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר)==