|
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ה|פרק ה. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות הקיימים בכתר)]]'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/נספחים|נספחים]]'''
==מבוא==
===מטרתה של המהדורה===
'''מהדורה דיגיטלית מדוייקת של המקרא ע"פ המסורה ברשיון חופשי, כולל תיעוד שקוף למקורות הנוסח ולשיטת העריכה, ומעוצב לנוחותו של הקורא והלומד.'''
===המהדורות האחרות של המקרא ברשת האינטרנט===
מהדורה זו של המקרא היא הראשונה בעולם המשקפת את נוסח המסורה באופן מדוייק וגם מוענקת לציבור ברשיון חופשי. למרות שעד היום היו מספר מהדורות של המקרא ברשת האינטרנט, אף אחד מהם לא השיג את שתי המטרות הללו ביחד:
*'''[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת "מכון ממרא"]''' היא נוסח יפה ומדויק ע"פ המסורה, אבל המהדירים אינם מאפשרים שימוש חופשי בה לכל מטרה. לדוגמה: אסור להעתיק את מהדורתם באתר אחר כדי לתקן בה טעויות, או לעצב את הטקסט באופן אחר, או להוסיף עליה פירוש או תרגום. והם גם לא נימקו באופן ברור את שיטת הגהתם: באתר כתוב שהנוסח "לפי הכתר וכתבי היד הקרובים לו" (בלי פרטים נוספים). בהורדת התנ"ך מאתרם יש גם קובץ טקסט בשם "readme" שבו כתוב באנגלית שהתנ"ך הוא "לפי שיטת הרב מרדכי ברויאר" ("using the method of the Rav Mordechai Breuer"), אבל גם בו אין פרטים לגבי השיטה המדוייקת. מבדיקת מאות מקומות עולה שהטקסט במכון ממרא זהה כמעט לגמרי לזה של הרב ברויאר מלבד מקומות בודדים (שבחלקם ייתכן שנפלה טעות ואין הבדל עקרוני בשיטה), וחוץ מעניינים שבשיטת העריכה, כגון: במהדורת מכון ממרא לא מנקדים את החולם בשם הוי"ה, ולא מנקדים את הכתיב ב"קרי וכתיב". הם גם משתמשים בסימן אחד עבור כל הגעיות (מתגים), ולא בשני סימנים שונים כפי שעשה הרב ברויאר (כדי להבחין בין געיות שמקורם בכתב היד העיקרי לבין געיות שהוסיף על פי שיטתו). מהדורת מכון ממרא מופיעה גם ב"מאגר ספרות הקודש" שמופיע באתרים של [http://kodesh.snunit.k12.il/i/t/t0.htm "סנונית"] ושל [http://kodesh.mikranet.org.il/i/tr/t0101.htm "מקראנט"] (התוכן והעיצוב זהים לגמרי בשתי הכתובות), שכנראה הגיעו להסכם מיוחד עם בעלי זכויות היוצרים. חשוב להדגיש ש"מכון ממרא" היה האתר הראשון ברשת האינטרנט (מאז שנת 1998) שהגיש לציבור מהדורה דיגיטלית משובחת של המקרא לשימוש פרטי בחינם, ועל זה הם ראויים לשבח והכרת הטוב.
*'''[http://tanach.us/ODTFiles/ מהדורת וסטמינסטר]''' מהווה הקלדה מדויקת להפליא לכתב־יד לנינגרד (כתי"ל), ברמה מקצועית גבוהה. היא אמנם ניתנת לשימוש חופשי (מאז שנת 2003): המגיהים אף הכריזו באדיבותם שהיא בנחלת הכלל (public domain), ולכן היא גם הבסיס לנוסח התנ"ך שקיים היום במהדורת ויקיטקסט, וכמו כן בעוד הרבה מקומות ברשת האינטרנט. אבל כתי"ל בעצמו אינו נקי מטעויות, הן בכתיב המלא והחסר (שאף סותר את הערות המסורה שבאותו כתב־יד במאות מקומות) והן בניקוד ובטעמים. בכתיב של אותיות התורה לבד יש כ-180 מילים בהקלדת וסטמינסטר שהם כתובים נגד נוסח המסורה וספרי התורה. גם בניקוד ובטעמים יש מאות רבות של מקומות חריגים בהקלדת וסטמינסטר שמקורם בכתי"ל. ועוד יש בו מאות הערות על תופעות מקומיות בכתי"ל; הערות אלו מסיחים את דעתו של הקורא ומפריעים לו בקריאתו. בסופו של דבר מהדורת וסטמינסטר אינה מיועדת ליהודי שמעוניין לקרוא וללמוד תנ"ך, אלא למי שרוצה מידע מדוייק על כתי"ל.
לסיכום, התוצאה בגלל ההבדל ברשיונות ברורה: המהדורה הפחות מתאימה לנוסח המסורה וגם הפחות מתאימה בשביל יהודים שרוצים לקרוא וללמוד תנ"ך – דווקא היא המהדורה שבדרך כלל מעתיקים אותה באתרים שונים באינטרנט ומפתחים אותה בכיוונים שונים (לדוגמאות יפות במיוחד ראו [http://tanakhml2.alacartejava.net/cocoon/tanakhml/d21.php2xml?sfr=5&prq=11&psq=13&lvl=99&pnt=fls&acc=fls&dia=fls&enc=heb כאן] ו[http://www.pockettorah.com/wp-content/app/ כאן]). ואילו המהדורה המדוייקת יותר על פי המסורה, והמתאימה יותר לקורא וללומד היהודי – נמצאת במעט אתרים, כי כל מי שלא קיבל אישור מיוחד מבעלי זכויות היוצרים אינו יכול לפתח את המהדורה היפה הזו בכיוונים שנראים לו.
'''מהדורתנו באה אם כן לאפשר שימוש חופשי לציבור כולו במהדורה מדוייקת של המקרא על פי המסורה.'''
===הרשיון לשימוש חופשי===
מהדורה זו מוענקת לציבור ברשיון חופשי. פירוש הדבר לא רק שמותר להשתמש בה בחינם, אלא גם שמותר להעתיק אותה ואף ליצור ממנה יצירות נגזרות. ניתן לבצע בה תיקונים ושיפורים, ומותר להוסיף עליה פירושים ותרגומים, ובעצם לעשות בה כל שימוש אפשרי, בכפוף לשני תנאים:
*'''ייחוס:''' כל המעתיק את המהדורה הזו במקום אחר, או משתמש בה ביצירה נגזרת, חייב לציין את מקור היצירה כאן בוויקיטקסט.
*'''שיתוף זהה:''' כל המעתיק את המהדורה הזו במקום אחר, או משתמש בה ביצירה נגזרת, חייב לאפשר גם לאחרים להשתמש בה, וביצירה הנגזרת המבוסס עליה, לפי אותם תנאים חופשיים.
להסבר מלא של הרשיון החופשי '''[[:W:ויקיפדיה:רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0 לא מותאם|ראו כאן]]'''.
עצם הרשות לא רק להעתיק את נוסח המקרא שבמהדורה הזו, אלא אף לבנות על הנוסח הזה כבסיס למהדורות מתוקנות או יצירות נגזרות – היא חשובה ביותר. כי אין בעולם מהדורה מושלמת של המקרא, וגם לא יכולה להיות, כי אין שיטת עריכה אחת מושלמת להגהה ועיצוב המקובלת לגמרי על כולם. לכן רצוי שכל אחד יוכל לפתח את הבסיס הניתן כאן לפי דעותיו, רצונותיו וצרכיו.
עוד מטרה נוספת וחשובה של המהדורה הזאת: לשחרר לא רק את '''נוסח''' המקרא עצמו, אלא גם את ה'''תיעוד''' לנוסח המקרא ברשיון חופשי. מטרה זו חשובה משתי סיבות:
*התיעוד השקוף ברשיון חופשי בשיטת ויקי מאפשר לכל אחד לתרום תיקונים ושיפורים לאותו תיעוד באופן שקוף לגמרי, וכך מאפשר לתיעוד עצמו להשתפר עם הזמן.
*שחרורו של התיעוד הכרחי גם כדי לאפשר '''יצירות נגזרות''' למהדורת המקרא המוגשת כאן, כלומר למהדורות נוספות ע"פ שיטות הגהה ועריכה שונות במקצת. לדוגמה, אם ירצה מישהו להוציא מהדורה מעוצבת באופן שונה (לדוגמה להציג "קרי וכתיב" בצורה אחרת), או לפי שיטת הגהה אחרת (לדוגמה מהדורה שבה "מרכא בתיבת תביר" מוחלפת בגעיה פשוטה כמו שמופיע בחלק מכתבי־היד וברוב המהדורות עד ימינו), מהדורה נגזרת כזו תהיה בעלת ערך בגלל שגם היא תתבסס בכל פרטיה על תיעוד מלא כראוי.
אם כן הרשיון החופשי מתיר (ואף מעודד) פיתוח נוסף לכל החומר שנמצא כאן: מי שמעדיף הגהה ועריכה ע"פ שיטה שונה במקצת או בהרבה, יכול בקלות לבצע את השינויים הנראים לו על בסיס המהדורה הזו, בהתאם לתנאים הנוחים של הרשיון החופשי. לכן השיטה המוסברת בדף הזה, והתיעוד הרחב המשולב בתוך הטקסט עצמו, אינם חשובים רק כשלעצמם, אלא גם בגלל שהם יכולים להיות בסיס מהימן, וגם נוח לשימוש, עבור פיתוחים ושינויים בעתיד על ידי אנשים אחרים.
===תיעוד הנוסח===
בדור האחרון יצאו לאור שתי מהדורות חשובות של המקרא המבוססות על כתר ארם צובה ועל כתבי היד הקרובים לו, והמתעדות את מקורות הנוסח ואת שיטת העבודה באופן מלא. הראשונה היא התנ"ך של הרב ברויאר (במהדורותיו השונות), והשנייה היא "מקראות גדולות הכתר" בהוצאת אונ' בר-אילן ובפיקוחו פרופ' מנחם כהן (מדובר בכרכים שיצאו לאור עד היום, שאינם כוללים את כל ספרי התנ"ך). הראשון השקיע מאמצים גדולים לתעד את הנוסח בספריו וברשימותיו, והשני הקדיש לשיטת ההגהה הקדמה מדעית רחבה. שתי השיטות קרובות מאוד, אבל הן אינן זהות לגמרי. בשתיהן התיעוד של הנוסח נפרד מהטקסט הנדפס.
יש עוד שתי מהדורות של המקרא המבוססות על כתר ארם צובה, אבל אין בהן כל תיעוד או הסבר מפורט לגבי שיטת ההגהה: הראשונה היא כאמור [http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm המהדורה המקוונת] באתר "מכון ממרא" ("לפי הכתר וכתבי היד הקרובים לו"), והשנייה תנ"ך "סימנים" מבית הוצאת פלדהיים ("נבחר והותאם נוסח המקרא בזו המהדורה לכת"י כתר ארם צובה"). מהדורת מכון ממרא אינה מסבירה את פרטי שיטתה למקומות שהכתר חסר בהם (כמו רוב התורה) ורק מציינת שהנוסח בכלל הוא "לפי שיטת הרב מרדכי ברויאר". ובמהדורת "סימנים" רק נאמר בקיצור שבמקומות החסרים הסתמכו על כתי"ל. מהדורת "סימנים" הוא אגב תנ"ך יפה להפליא, אבל הכרעותיו לגבי הנוסח נעשו מאחורי הקלעים.
לאחר קצת עבודה התחלתית בפרשות בסוף ספר שמות ובמגילת אסתר, התברר שהתוצאה לשיטת העבודה המוסברת להלן בדף זה לניקוד ולטעמים זהה כמעט לחלוטין גם ל"מכון ממרא" וגם ל"סימנים", וברור שהם עבדו ע"פ שיטה דומה. אלא שכאן יש בדפי העריכה תיעוד מלא לכל שינוי (ולו הקטן ביותר) מנוסח כתי"ל בתורה וכן בנ"ך (במקומות החסרים בכתר), ולפעמים אף הוספנו תיקונים והערות מתוך כתב־היד שכל המקלידים והמהדירים שקדמו לא העירו לגבם. כאמור, שיטת עבודתנו מוסברת במאמר זה.
חשוב להדגיש שבדקנו מחדש '''מאות ואלפים''' של מקומות במקרא מתוך צילומי כתבי־היד, לפעמים בהגדלה גדולה, כדי להבחין בפרטים זעירים. וכל מי שיבוא בעתיד מוזמן לבדוק שוב את אותם הנתונים, כדי לשפר עוד יותר את התיעוד לנוסח. דבר שתרם הרבה כדי להקל על העבודה (ובעצם לאפשר את התחלתו של הפרויקט הזה), הוא העובדה שצילומי כתבי היד העיקריים כבר הועלו עוד לפני שהתחלנו לוויקישיתוף: '''[[:commons:Category:Aleppo Codex|כתר ארם צובה כאן]]''' ו'''[[:commons:Category:Codex Leningradensis|כתב יד לנינגרד כאן]]'''.
'''שיטת ויקיטקסט לתיעוד הנוסח:''' בדף העריכה לכל פרשה בתורה, ולכל חלק מנביאים וכתובים, יש הערות צמודות לכל מילה בכתי"ל שיש לדון בה מבחינת האותיות, הניקוד או הטעמים (ובמידת הצורך גם לגעיות). זוהי שיטה מקורית שמצמידה את התיעוד אל הטקסט עצמו, ממש בתוך המילה עצמה, אבל בו בזמן מאפשרת לקורא לקרוא את נוסח המקרא מבלי להתעכב כלל בתיעוד. השיטה גם מאפשרת בדיקות נוספות ותיעודן בכל עת, כדי שהמהדורה תשתפר תמיד.
הכוונה לעתיד היא להעלות את נוסח המקרא על פי השיטה המתוארת במאמר זה כגרסאות יציבות במרחב הראשי של ויקיטקסט. שלבי ההגהה ממשיכים בינתיים.
===הבסיס להקלדה ולתיעוד===
כאמור, הבסיס להקלדה בשביל חלקי המקרא החסרים בכתר ארם צובה הוא נוסח כתי"ל, לפי ההקלדה המוגהת היטב שנמצאת באתר וסטמינסטר '''[http://tanach.us/ODTFiles/ כאן]'''.{{הערה|השתמשתי בגירסה 4.14. לרשימת השינויים בין הגרסאות של הקלדת וסטמינסר, ראו בתחתית [http://tanach.us/Tanach.xml#Supplements העמוד הזה]. רוב השינויים [http://tanach.us/Supplements/Differences-410-412.xml בין גירסה 4.10 ל-4.12] (וראו גם [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/שינויי וסטמינסטר|כאן]]) היו שינויים טכניים עבור הסימן החדש ביוניקוד עבור חולם חסר באות וי"ו, ולכן רק גירסאות 4.12 ומעלה ראויים לשימוש מבחינת הקידוד. חלק גדול מ[http://tanach.us/Supplements/Differences-412-414.xml השינויים בין גירסה 4.12 ל-4.14] היו בהפיכת מרכא במילת תביר (כמו שמופיע ב-BHS שעל פיו הקלידו בהתחלה) לגעיה פשוטה. ראו על כך בייבין, שכבר בכתבי־היד הקדומים כגון כתי"ל המרכא כבר הפכה לגעיה (שני הסימנים דומים מאוד), אבל בכתי"א המרכא נמצאת בתיבת תביר באופן מובהק. לכן השינוי הזה מתאים למטרתה של הקלדת וסטמינסטר, שהיא להציג את נוסח כתי"ל בכל פרטיו. אבל במהדורתנו נצטרך לבדוק את כל המקומות שבהם נעשה השינוי הזה.}} עבודת ההגהה בפועל נעשתה על בסיס קובצי ה-ODF משנת תשע"א (גירסה 4.14) ועודכן לפי השינויים הרלוונטיים שהופיעו בסוף שנת תשע"ב (גירסה 4.16). הטקסט הזה מיועד להיות זהה לחלוטין לכתי"ל עד לפרטים מזעריים, ולכן אפילו טעויות סופר מובהקות נשארו כמות שהן בכתב־היד. אבל גם בהקלדת וסטמינסטר נמצאו מקומות לא-מעטים שבהם "תיקנו" את הטקסט בלי להעיר (המקור לחוסר הדיוק במקומות האלה הוא כנראה ההקלדה הרשונית שנעשתה שם ע"פ הנוסח המודפס של BHS).
כל השינויים שייעשו בתוך הבסיס של הקלדת וסטמינסטר בנוסח הכתיב, בניקוד ובטעמים, יהיו על פי השיטה המתוארת בהמשך הדף הזה. שינויים אלה יתועדו ע"י השימוש ב[[תבנית:נוסח]], כך שההקלדה המקורית תישאר תמיד בדף העריכה (בתוך התבנית), ויהיה ניתן לזהות את המקומות שתוקנו ולבדוק אותם שוב. בנוסף, כל השינויים המשמעותיים שיבוצעו ב[http://tanach.us/ODTFiles/ הקלדת וסטמינסטר] ייעשו ע"י הקלדה ידנית קפדנית, ולא ע”י החלפה אוטומטית.
כאשר יֵצאו לאור גרסאות חדשות של הקלדת וסטמינסטר (מעבר לגירסה 4.16) נעבור על רשימת השינויים שנעשו בהן בשביל אותם ספרים בתנ"ך שכבר יצאו לאור כאן בוויקיטקסט, ונתקן כאן את הדורש תיקון. יצויין שלא־מעט טעויות בהקלדת וסטמינסר כבר תועדו כאן בוויקיטקסט, וחלק מהם ייכנסו לגירסאות הבאות של מהדורת וסטמינסטר.
===שלבי העבודה בפרויקט===
'''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים:'''
'''{{ג|שלב ראשון: תורה}}'''
'''א. השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להגיה את נוסח התורה, החסר ברובה בכתר ארם צובה.''' הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל בהקלדת וסטמינסטר, אבל בוצעו בו התיקונים הבאים:
*נוסח האתיות תוקן ע"פ נוסח האותיות שבספרי התורה.
*נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי"ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל תוקן לפעמים ע"פ כתבי־היד הטברניים האחרים הקרובים גם הם לכתר ארם צובה.
[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח ל"תורה על פי המסורה" נמצא כאן.]] לפרטים על שיטת ההגהה, ראו [[#קביעת הנוסח בתורה|להלן בדף הזה]]. העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/משפטים|פרשת משפטים]] שנת תשע"א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע"ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד חג פסח תשע"ג. מכאן והלאה יהיו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח הערות התיעוד לנוסח.
'''{{ג|שלב שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר}}'''
'''ב. השלב השני של הפרויקט היה להגיה את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה (ובנוסף להן גם את שאר כל הטקסט המקראי החסר בכתר).''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל בהקדלת וסטמינסטר; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע"פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברניים הקרובים לכתר ארם צובה.
[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי לחמש מגילות (ולשאר כל החלקים החסרים בכתר ארם צובה) נמצא אף הוא בתוך המפתח ל"תורה על פי המסורה".]] העבודה על חמש מגילות ועל שאר כל הטקסט החסר בכתר ארם צובה בוצעה במשך שנת תשע"א, ועברה שלבי הגהה סופיים שהסתיימו בחודש תשרי תשע"ג{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (תהלים, חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע"ג, ואח"כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרי הנביאים.}} (ייתכן שיהיו עדיין תיקונים מקומיים נוספים למרות שההגהה השיטתית כבר הסתיימה). ראו [[#קביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר)|להלן בדף הזה]] לפרטים על שיטת ההגהה.
לאחר סיום ההגהה השיטתית, הועתק כל המקרא בנביאים וכתובים החסר בכתר ארם צובה, ושנערך כאמור במסגרת פרויקט "תורה על פי המסורה" בתחילה, ושולב בתוך פרויקט '''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|נביאים וכתובים על פי המסורה]]''' (העתקת הפרקים הסתיימה ביום ב' חשון תשע"ג). הדפים המקוריים כבר אינם מתעדכנים, אבל כדי שיהיה תיעוד מלא להתפתחות הפרויקט שמרנו עליהם במקומותיהם המקוריים. להלן רשימת כל הדפים המקוריים לחמש מגילות ולכל הספרים בנביאים וכתובים שהכתר אינו שלם בהם:
*'''ספרים שחסרים בהם דפים בודדים:'''
**[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר מלכים|ספר מלכים]]
**[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר ירמיהו|ספר ירמיהו]]
**[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]]
**[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר תהלים|ספר תהלים]]
*'''חמש מגילות וספרי סוף כתובים החסרים ברצף מסוף כתר ארם צובה:'''
**[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/מגילת שיר השירים|מגילת שיר השירים]] (תיעוד כפול לכתי"א ולכתי"ל בתחילת המגילה)
**[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/מגילת רות|מגילת רות]] (תיעוד כפול לכתי"א ולכתי"ל בכל המגילה)
**[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/מגילת איכה|מגילת איכה]]
**[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/מגילת קהלת|מגילת קֹהלת]]
**[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/מגילת אסתר בסיס|מגילת אסתר]] (נוסח בסיס)
***[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/מגילת אסתר|מגילת אסתר (כתר)]] – חלוקת הפרשות על פי כתר ארם צובה
***[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/מגילת אסתר (פרשות סתומות)|מגילת אסתר (פרשות סתומות)]] – חלוקת הפרשות כמו במגילות הנפוצות
**[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר דניאל|ספר דניאל]]
**[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר עזרא|ספר עזרא]]
'''כאמור, כל המקרא בדפים הללו כבר שולב במלואו בתוך פרויקט [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|נביאים וכתובים על פי המסורה]], וכל פיתוח נוסף יימצא רק שם.'''
'''{{ג|שלב שלישי: נביאים וכתובים}}'''
'''[[#השלב השלישי של הפרויקט: הגהת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות הקיימים בכתר)|ג. השלב השלישי בפרויקט יהיה להגיה את ספרי הנביאים והכתובים שקיימים ברובם בכתר ארם צובה.]]''' העבודה על ספרי הנביאים והכתובים התחילה בחודש כסלו תשע"ב, והיא עדיין נמצאת בשלבי בנייה. כעת מוכנים בשלמותם '''כ"א הספרים''', דהיינו '''כל''' ספרי הנביאים והכתובים כבר מוכנים חוץ מ'''ספרי אמ"ת''' ('''ת'''הלים, '''מ'''שלי, '''א'''יוב). העבודה על ספר משלי. ספרי אמ"ת נשארו לסוף, כי הם דורשים תשומת לב מיוחדת במערכת הטעמים ובצורת השיר.
[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|דף המפתח ל"נביאים וכתובים על פי המסורה" נמצא כאן]] ויש בו סימון עדכני לקידום הפרויקט. ראו [[#קביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות הקיימים בכתר)|להלן בפרק ה']] לפרטים על שיטת ההגהה בנביאים וכתובים במקומות הקיימים בכתר.
===מהדורת לימוד על בסיס המחקר===
'''אין מטרה במהדורתנו לחדש בתחום של נוסח המסורה, אלא לקחת את מסקנות המחקר ופירותיו ולהכין על פיהם מהדורה מדוייקת המתאימה לצרכי קריאה ולימוד.'''
מהדורה זו מבוססת במיוחד על כתביהם של שני חוקרי המסורה הגדולים של הדור הקודם, דהיינו פרופ' ישראל ייבין ז"ל והרב מרדכי ברויאר ז"ל. כל אחד מהם כתב ספר מופת שבו הוכיח את ייחודו ואת חשיבותו של כתר ארם צובה בתחום מסויים.
פרופ' ישראל ייבין בחן ביסודיוּת את מערכות הניקוד הטעמים בכתר (כולל התייחסות רחבה לתחום של הגעיות) בספרו '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''' (ירושלים: מאגנס, תשכ"ט). בספרו זה עלה ייבין על השיטתיוּת המובהקת שבמערכות הניקוד והטעמים ועל הדיוק הנפלא שבהן, במיוחד בהשוואה אל כתבי־היד הטברניים האחרים הקרובים לכתר, ואל כתבי־היד והדפוסים שבאו לאחריהם במשך מאות בשנים. השוואה זו של ייבין חשוב בראש ובראשונה כי היא מאירה לנו את שיטת הניקוד ואת הטעמים במקרא (הן בכתר והן במקורות אחרים) ומעמיקה את הבנתנו בה. השוואתו גם שופכת אור גדול על עצם ייחודו וחשיבותו של כתר ארם צובה: עבודתו של בן אשר כמסרן בכתב־היד הזה לא הייתה רק להוסיף את מערכות הניקוד והטעמים והערות המסורה ע"פ ידיעותיו הנפלאות ובקיאותו הרבה, אלא גם לקרוא את כתב־היד פעם אחר פעם במשך כל ימי חייו, ובכל פעם לתקן את הפרטים הקטנים שעדיין היו זקוקים לתיקון, עד שמפעל חייו זה הפך להיות במשך השנים כתב־יד מופת, טופס המקרא הכי מדוייק שנכתב אי-פעם. ניתוחו המפורט של ייבין לתוצר הסופי של תהליך זה, והשוואתו אל כתבי־יד אחרים ואל דפוסים חשובים של המקרא, מראה בבירור מדוע יצירתו זאת של אהרן בן אשר נחשב לגולת הכותרת בתחום המסורה מכל הזמנים בכלל, ובתחום הניקוד והטעמים בפרט: "לפי שהגיהוֹ בן אשר, ודקדק בו שנים, והגיהוֹ פעמים רבות..." {{מקור|רמב"ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ח|רמב"ם הלכות ספר תורה פ"ח}}.{{הערה|אין שחר לטענה הנפוצה שהרמב"ם התכוון במשפט הזה רק לדיוקו של הכתר בתחום חלוקת הפרשות הפתוחות והסתומות (הנושא שעליו כתב באותו פרק). שהרי בדיקתן הקפדנית והמקצועית של כל הפרשות במקרא היא לא עבודה גדולה, אלא סה"כ מטלה של כמה ימים ספורים לכל היותר. ולכן לא ייתכן שעל בדיקתן ודיוקן של הפרשות כתב הרמב"ם: "ודקדק בו שנים, והגיהוֹ פעמים רבות". אלא ברור שהתכוון הרמב"ם קודם כל לנוסח האותיות, שהרי נוסח האותיות שבכתר הוא הבסיס ל"כתיב" הנכון בהלכות תפילין, ונראה אם כן שגם בספר התורה שכתב הרמב"ם הסתמך על נוסח האותיות שבכתר (ובעקבותיו הלכו יהודי תימן). חידושו של ייבין הוא אם כן שלא רק לגבי האותיות, אלא גם במערכות הניקוד והטעמים ניתן להוכיח שיש בכתר יצירת מופת בדיוקו, פרי של שנים רבות של הגהה ע"י חכם מסורה מובהק שאין דומה לו באף כתב־יד אחר. ואם כן סביר להניח שדברי הרמב"ם מתכוונים גם לתחום הזה.}}
השוואה זו איפשר לייבין גם לקטלג כתבי־יד אחרים לפי האיפיונים שלהם ביחס לכתר, ולהראות כיצד ניתן להעזר בהם בזהירות ובשיטתיוּת כדי לשחזר את הניקוד והטעמים בחלקים החסרים בכתר. למעשה קבע ייבין שכתי"ל הוא המקור האמין והחשוב ביותר לקביעת הניקוד והטעמים (אבל לא לקביעת האותיות והגעיות) בחלקיו החסרים של הכתר.
אפשר לומר שמה שעשה ייבין בשביל ניקודו וטעמיו של הכתר, עשה הרב מרדכי ברויאר לנוסח האותיות שבו (ה"כתיב") ולמערכת המסורה השומרת על אותו נוסח. ברויאר בחן ביסודיוּת את נוסח האותיות שבכתר מול כתבי־היד הטברניים הקרובים לו בספרו '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא''' (ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ז).
בספר זה הוכיח ברויאר דבר שלא היה מקובל עד אז במחקר, דהיינו ש"נוסח המסורה" היה אידיאל ידוע ומדוייק של נוסח אחד ויחיד לכל האותיות שבמקרא, והוא היה אידיאל משותף לכל כתבי־היד הטברניים. אמנם כל כתב־יד התרחק במידה מסויימת מאידיאל זה בגלל טעויות אנוש, אבל כולם שאפו להגיע אל אותו נוסח (המשתקף בהערות המסורה הטברניות). בכל כתב־יד מסויים נשארו טעויות שנעלמו מעיני מי שביצע בו הגהה, אבל ניתן לתקן אותן על פי הנוסח במקומות המקבילים ברוב כתבי־היד הקרובים, שבהם לא תופיעו אותן טעויות (אלא אחרות).
ועוד גילה ברויאר ממצא מרתק נוסף: יש כתב־יד אחד ויחיד שהוא כה מושלם עד שהוא זהה לגמרי לנוסח המסורה המשתקף בהערות המסורה ובנוסח רוב כתבי־היד הטברניים כמעט במאה אחוזים. כתב־יד מיוחד זה הוא כתר ארם צובה; וכאשר הגיע צילומו של הכתר לידיו של ברויאר, הוא נוכח לדעת שנוסח האותיות שבו זהה ל"נוסח המסורה" התיאורטית שהוא כבר בנה ע"פ הערות המסורה ורוב כתבי־היד הטברניים.
כך הוכיח ברויאר שדיוקו של הכתר כה גדול עד שהוא כמעט מעבר ליכולת אנוש. בנוסף לכך, מעבר להוכחת ייחודו של הכתר מתוך דיוקו בחלקיו הקיימים, שיטתו המוכחת היא לא פחות יעילה בשביל שחזור נוסח האותיות בחלקיו החסרים.
לגבי התורה, שהוא החלק העיקרי החסר בכתר, הראה ברויאר שנוסח האותיות בתורה ע"פ המסורה זהה לגמרי לנוסח ספרי התורה התימניים, ששמרו במדוייק על נוסח הכתר ושיטת המסורה. ספרי התורה בספרד ובאשכנז אף הם מדוייקים להפליא (חוץ מכ-9 אותיות בכל התורה כולה), הודות לנסיונות הרבים שנעשו במשך הדורות לברר את נוסח המסורה ע"י חכמים כגון הרמ"ה ובעל ה"מנחת שי". לחכמים אלה לא הייתה הזדמנות לבדוק את ממצאיהם באופן ישיר מול ספרו המקורי של בן אשר, והם מהווים אם כן עדות עד כמה ששיטת המסורה אחידה במהותה.
בדור האחרון הצליח המחקר לחדד את ידיעותנו עוד יותר לגבי האותיות והניקוד והטעמים של כתר ארם צובה בחלקיו הקיימים והחסרים, ויש גם מקומות שניתן לסייג במידה צנועה את מסקנותיהם של ייבין וברויאר. אבל עיקר חידושיהם בתחום המסורה התקבלו, ומאפשרים לנו כבר במשך דור שלם להוציא לאור מהדורות מדוייקות של המקרא על פי המסורה, לפי כתר ארם צובה וכתבי־היד הקרובים לו.
ניתן אף להוסיף ולומר שגם אם יימצאו חלקי הכתר החסרים (והלוואי שיתגלו ויצאו לאור עולם!) הם כבר לא ישנו בהרבה את ידיעותינו על נוסח המסורה, ולא את הנוסח שמופיע במהדורות המקרא המבוססים על הכתר. יש רק פרטים קטנים במקומות מסויימים מאוד שעוד דורשים אימות מול כתב־היד הכי מושלם, יצירת המופת של חכמי המסורה הטברניים.
==עיצוב המקרא בשביל הקורא==
| 