משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 689:
מבחינה פורמלית נראה לכאורה שצורת הכותרת הממורכזת מהווה פרשה סתומה לפניה ופרשה פתוחה לאחריה: שהרי הכותרת נכתבת בשורה חדשה לאחר רווח (פרשה סתומה), והטקסט ממשיך לאחריה בתחילת השורה הבאה (פרשה פתוחה). וכך אכן סומנו הכותרות במהדורה הדיגיטלית החדשה של "מקראות גדולות הכתר" בספרים משלי ואיוב (פרשה סתומה לפניהן ובפרשה פתוחה לאחריהן).
 
אמנם יש קושי מסויים בהגדרה זו, שהרי גם אם נשאר רווח גדול בסוף הפרשה הקודמת שהיה מאפשר רווח של פרשה סתומה בתוך השורה, כמו שנמצא מספר פעמים בכתי"ל, הדבר אינו נעשה בפועל (בניגוד לכללי הכתיבה), והכותרת הממורכזת תמיד תהיה בשורה משלה. בנוסף יש להזכיר את הכותרות הממורכזות שבאות לאחר שורה ריקה בכתר (מ,ג; מב,א; ובכתי"ל בעוד מקומות) אמנם אינן מתחילות בתחילת שורתן.{{הערה|משני המקומות בכתר, והמקומות הנוספים בכתבי־יד אחרים, נראה שלא הניחו הסופרים רווח של שורה ריקה לפני הכותרות בדרך כלל רק כדי לחסוך במקום (כי הכותרת הממורכזת בשורה בפני עצמה כבר מבהירה בלאו הכי שיש כאן עניין חדש), ולא בגלל שאסור כלשהו להניח רווח כזה.}} אי אפשר לכנות אותן "פרשה סתומה" וגם לא "פרשה פתוחה"!{{הערה|במהדורה הדיגיטלית של מקראות גדולות הכתר סימנו בשתי המקומות פרשה פתוחה לפני הכותרת וגם אחריואחרי הכותרת. הסימון לפני הכותרת היא כמובן בגלל השורה הריקה, אבל אין מקום אחר במקרא שפרשה פתוחה פותחת דווקא לאחר רווח ולא בתחיחת שורתה!}} אי אפשר לכנות אותן "פרשה סתומה" וגם לא "פרשה פתוחה"! וגם קשה מאוד לומר שסימן החלוקה הקלה יחסית (פרשה סתומה) תבוא דווקא בין הפרשה הקודמת לבין הכותרת של הפרשה הבאה, ואילו סימן החלוקה הכבדה יחסית (פרשה פתוחה) תבוא דווקא בין הכותרת לבין הפרשה שהיא מתייחסת אליה.
 
נראה אם כן שמדובר על תופעה ייחודית בספרים משלי ואיוב שאינה דומה בהכרח לחלוקה הרגילה בכ"א הספרים לפרשות פתוחות וסתומות. במהדורתנו הקדשנו לה תבנית מיוחדת ([[תבנית:פרשה-מרכז]]) שמציגה את הכותרת בהזחה מיוחדת ובולטת כדי שתופיע באמצע הטקסט המחולק לשורות (בערך), ובה תמיד תבוא הכותרת לאחר שורה ריקה כדי להבליט את היחס הנכון שלה כלפי הפרשה הקודמת והפרשה הבאה. תיוג התופעה ע"י התבנית גם מאפשרת בעתיד (לאחר פיתוח טכני נוסף) את הצגת הכותרת שתהא ממורכזת בתוך הטקסט בשני טורים (בדומה למה שמופיע בכתבי־היד).