ביאור:משלי כ יט: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 3:
= גולה סוד הולך רכיל, ולפותה שפתיו לא תתערב =
 
 
[[משלי כ יט]]: " {{צ|'''גּוֹלֶה סּוֹד - הוֹלֵךְ רָכִיל''', וּלְפֹתֶה שְׂפָתָיו}} {{צ|לֹא תִתְעָרָב}} "
 
'''המגלה סוד''' הוא חוטא כמו '''הולך רכיל''';   ולכן, '''אל תתערב''' ואל תתחבר עם אדם אשר '''פותה''' (פותח) את '''שפתיו''', מדבר הרבה '''ומפתה''' אותך לגלות סודות.
 
==עצות==
 
מה צריך לעשות אדם שעונה לטלפון בביתו, כאשר אחד מבני המשפחה אומר "אם זה בשבילי - תגיד שאני לא בבית"?
שורה 14 ⟵ 20:
הפתרון נמצא בפסוק שלישי, דומה לפסוקנו, {{צמ|הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סּוֹד, '''וְנֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר'''|משלי יא יג}}; גם משם ניתן ללמוד שיש איסור בגילוי סודות, ושם גם נאמר מה צריך לעשות מי שאינו רוצה לחטוא באיסור זה אלא להיות '''נאמן רוח''' - להיות '''מכסה דבר''', כלומר להסתיר את הדברים שהוא יודע.
 
האם זה אומר שמותר לשקר? לדעתי לא: עדיין יש לשמור על המצווה {{צ|'''מדבר שקר תרחק}}'''. לא נאמר "ונאמן רוח מדבר שקרים" אלא {{צ|'''ונאמן רוח מכסה דבר}}''' - נאמן רוח מסתיר את סודותיו של רעהו, בלי לשקר. לדעתי הדרך הנכונה לעשות זאת היא להגיד רק "אסור לי לספר".
 
בימינו אנשים כבר מבינים, שיש דברים שלאנשים שומרי-מצוות אסור לעשות: אסור לאכול בלי הכשר, אסור ללחוץ יד לבני/בנות המין השני, אסור לשמוע דברי גנאי על אנשים אחרים (לשון הרע), וכו'. במשך הזמן אנשים יבינו, שגם גילוי סודות נכלל ברשימה זו.
שורה 20 ⟵ 26:
<div class="advanced">
 
==דקויות==
==פירושים נוספים==
1. כאמור, בפרק יא ישנו פסוק שבו הצלע הראשונה מופיעה בסדר הפוך - אצלנו {{צ|גולה סוד הולך רכיל}}, ושם {{צ|הולך רכיל מגלה סוד}}. כאן פירשנו שהפסוק בא ללמד שאסור לגלות סודות, ושם פירשנו שהפסוק בא ללמד את מי לא כדאי לך לשתף בסודותיך ( [[ביאור:הולך רכיל מגלה סוד, ונאמן רוח מכסה דבר|פירוט]] ).
 
2. אך מכיוון שזהו משפט שֵמָנִי, ניתן גם לפרש להיפך - ניתן לפרש שפסוקנו בא ללמד איך לבחור שותפי סוד, והפסוק בפרק יא בא ללמד על האיסור לגלות סודות.
 
===ולפותה שפתיו לא תתערב===
1. פירשנואם שהפסוקהחצי שלנוהראשון של הפסוק בא ללמד על האיסור לגלות סודות. לפי(ראו זה"עצות"), המשפטאז החצי השני, '''ולפותה שפתיו לא תתערב,''' הוא סייג לאיסור זה - אל תהיה בחברתו של אדם '''שמפתה''' אותך בדברי '''שפתיו''' לגלות סודות של אחרים: {{צפ|תוכן=המדבר חלקות לפתותך ולהסיתך}} {{קטן|קטן= (רש"י)|}} , {{צפ|תוכן=ויש בני אדם.. שמפתים את האדם לגלות את סודו}} {{קטן|קטן= (רמ"ד וואלי)|}} . {{צפ|תוכן=ומדוע אמר '''פותה''' ולא אמר מפתה? - אולי כדי לזווג את צורת פועל זה אל צורת שני הפעלים שקדמו לו: '''פותה שפתיו''' כמו '''גולה סוד''' וכמו '''הולך רכיל'''}} {{קטן|קטן= (אברהם אהוביה, "הכל ככתוב", עמ' 253)|}} .
 
2. אך לפיאם הפירושהחצי שהפסוקהראשון שלנושל הפסוק בא ללמד איך לבחור שותפי סוד, המשפט '''ולפותה שפתיו לא תתערב''' יתפרש אחרת. [[ביאור:פתי = משתכנע בקלות|פותה = אדם שמשתכנע ומתפתה בקלות]] ; מכאן: '''פותה שפתיו''' = אדם שמתפתה בקלות לפתוח את שפתיו ולדבר. ניתן להעמיד את האדם במבחן, ולגלות האם קל לשכנע אותו לדבר - האם הוא פותח בשיחה עם כל אדם שאינו מכיר, האם הוא מספר דברים אישיים לכל אדם זר שפותח איתו בשיחה, וכו'; במקרה זה, קיים חשש שגם האויב יצליח לשכנע אותו למסור את סודותיו, ולכן יש להיזהר ולא '''לערב''' אותו בסודות: {{צפ|תוכן=ולפותה - שיפתוהו אחרים - לא תתערב, שיגלה סודך}} {{קטן|קטן= (אבן עזרא, ודומה לזה מלבי"ם)|}} .
 
3. ויש שפירשו '''פותה''' = מרחיב, כמו בברכת נוח ליפת בנו, {{צמ|'''יַפְתְּ''' אֱלֹהִים לְיֶפֶת...|בראשית ט כז}}{{קטן|קטן= (רלב"ג ועוד)|}} . לפי זה, '''פותה שפתיו''' = מרחיב שפתיו, מפטפט הרבה. פירוש זה מציע מבחן שונה במקצת לשותפי סוד - מדידת מספר המילים לדקה...
 
4. ויש ששילבו בין הפירושים, ופירשו '''פותה שפתיו''' = אדם '''שמפתה''' אותך בדברי '''שפתיו''' לגלות את סודותיך שלך: {{צפ|תוכן=ההולך רכיל מבקש לגלות את העצה שלך ושל רעך, ולתכלית זאת הוא מפתה אותך בשפתיו}} {{קטן|קטן= (אברהם אהוביה, שם)|}} . פירוש זה מתאים לדבריו של יואב, שהאשים את אבנר בריגול, [[שמואל ב ג כה]]: {{צ|יָדַעְתָּ אֶת אַבְנֵר, בֶּן נֵר כִּי '''לְפַתֹּתְךָ''' בָּא, וְלָדַעַת אֵת מוֹצָאֲךָ וְאֶת מבואך[מוֹבָאֶךָ], וְלָדַעַת אֶת כָּל אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה}}. לפי זה, מטרת הפסוק היא לעורר את האדם להיזהר כאשר הוא מדבר עם אדם שעלול להיות מרגל; במילים אחרות - לשמור על כללי בטחון שדה.
 
==הקבלות==
==פסוקים דומים וקשורים==
הפסוק הקודם (פסוק יח) מדבר על תחבולות, ואפשר להסיק מכאן שיש להשתמש בתחבולות על-מנת לשמור על סודות - ראו {{צמ|הָפֵר מַחֲשָׁבוֹת בְּאֵין סוֹד, וּבְרֹב יוֹעֲצִים תָּקוּם|משלי טו כב}}( [[ביאור:בטחון שדה בספר משלי|פירוט]] ). ראו גם [[ביאור:מותר לשמור סודות שאינם גורמים נזק|מותר לשמור סודות שאינם גורמים נזק]] .
 
===גולה סוד הולך רכיל===
 
1. כאמור,במשלי בפרקיא יאיג ישנו פסוק שבו הצלע הראשונה מופיעה בסדר הפוך - אצלנו {{צ|'''גולה סוד הולך רכיל}}''', ושם {{צ|'''הולך רכיל מגלה סוד}}'''. כאן פירשנו שהפסוק בא ללמד שאסור לגלות סודות (ראו "עצות"), ושם פירשנו שהפסוק בא ללמד את מי לא כדאי לך לשתף בסודותיך ( [[ביאור:הולך רכיל מגלה סוד, ונאמן רוח מכסה דבר|פירוט]] ).
 
2. אך מכיוון שזהו משפט שֵמָנִי, ניתן גם לפרש להיפך - ניתן לפרש שפסוקנו בא ללמד איך לבחור שותפי סוד, והפסוק בפרק יא בא ללמד על האיסור לגלות סודות.
 
שם '''מגלה''' וכאן '''גולה''' - על-פי הפשט אין הבדל ביניהם, אבל {{צפ|תוכן=אולי הטעם ללמד עניין אחר... '''גולה''' דווקא, מלשון '''גלות''', כי השראתו של הייחוד הקדוש '''גולָה''' ומסתלקת מעליו כאשר יגלה את סודו}} {{קטן|קטן= (רמ"ד וואלי)|}} .
 
'''סוד''' הוא משל לשכינת ה', {{צמ|כִּי תוֹעֲבַת ה' נָלוֹז, וְאֶת יְשָׁרִים '''סוֹדוֹ'''|משלי ג לב}}( [[ביאור:אל תקנא באיש חמאס|פירוט]] );   כשבני ישראל '''הולכים רכיל''', הם גורמים לכך '''שהסוד''' - השכינה - '''גולה''' מהם.
 
זה המצב שתיאר הנביא ירמיהו, {{צמ|אִישׁ מֵרֵעֵהוּ הִשָּׁמֵרוּ, וְעַל כָּל אָח אַל תִּבְטָחוּ! כִּי כָל אָח עָקוֹב יַעְקֹב, וְכָל רֵעַ '''רָכִיל יַהֲלֹךְ'''!|ירמיהו ט ג}};   ובעקבות כך, ה' החליט לצאת לגלות, {{צמ|מי יתנני במדבר מלון ארחים, ואעזבה את עמי ואלכה מאתם, כי כלם מנאפים עצרת בגדים|ירמיהו ט א}}; '''גולה סוד''' בגלל '''הולך רכיל'''.
 
</div>