משתמש:Roxette5/ספר החינוך/צה - קיד: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ Dmokhtar העביר את הדף משתמש:DMOKHTAR/בחיי טיוטה למשתמש:Dmokhtar/בחיי טיוטה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
טיוטה
==סימן שטז==
{{דה מפרש|ואשם לאחת מאלה}} הוצרך לומר "לאחת מאלה" בל נאמר שאם עבר על כל השלשה הנזכרים (שהם שמיעת הקול וטומאת מקדש וקדשיו ושבועת ביטוי) אינו חייב אלא קרבן אחד. לכן אמר שכל אחד אשם בפני עצמו. וזה מה שאמר '''[במשנה א']''' ''"לאחת"-- לחייב על כל אחת ואחת''.
'''[ביאור משנה ב']''' והנה זה כתוב פה שלשה פעמים:
* "ואשם לאחת מאלה"
* "והיה כי יאשם לאחת מאלה"
* ובפסוק יג "וכפר עליו על חטאתו אשר חטא מאחת מאלה".
ואמרו חז"ל מפני שיש מקום לעטות שרק על טומאת מקדש וקדשיו חייב בפני עצמו. שאם עבר על טומאת מקדש וקדשיו עם שמיעת הקול או עם ביטוי שתפים - חייב שתים מפני שחייב עליה כרת. אבל אם עבר על שמיעת קול וביטוי שתפים ששניהם דומים שהם בלאו - אינו חייב אלא קרבן אחד. לזה צריך לכתוב שנית "והיה כי יאשם לאחת". {{ררר}}ויש פה קיצור. שיש עוד לטעות שרק על שמיעת הקול חייב בפני עצמו מפני שעשה בו את הזדון כשגגה (דלא כתיב ביה "ונעלם") אבל על טומאת מקדש וקדשיו וביטוי שפתים שדומים שלא עשה בה הזדון כשוגג - לא יהא חייב אלא אחת (וכמו שבאר זה בפרק טו משנה ה' ובפרק טז מ"ד). ונאמר שמה שריבה שחייב על טומאת מקדש וקדשיו מפני עצמו היא רק אם עבר עליה ביחד עם שמיעת קול. לכן צריך לכתוב ג' פעמים "לאחת מאלה" לרבוייה שחייב על כל אחת בפני עצמו.
והנה כבר יסדנו למעלה (סימן קצח) שיש הבדל במלת "אחת" בין כשבא אחריו שימוש המ"ם ובין כשבא אחריו ה' הידיעה. שאם כוונת המדבר על הכללות, ר"ל ''כל אחת שיהיה'', יסמוך מלת "אחת" אל ה' הידיעה כמו:
: "יתנו לי מקום באחת ערי השדה" {{ממ|שמואל א|כז|}}, "אעלה באחת ערי יהודה" {{ממ|ש"ב|ב|}}, "הנה הוא נחבא באחת הפחתים" {{שם|ש"ב|יז|}}, "וישליכהו..באחת הגאיות" {{ממ|מ"ב|ב|}} {{ש}}
שבכולם אינו מכוין אל האחדות להוציא הריבוי ''אחת ולא שתים'', רק יכוין הכללות --''כל אחת שתהיה''-- ר"ל באיזה עיר, באיזה פחת.
אבל כשבא אחריה שימוש המ"ם יכוין אל האחדות להוציא הריבוי -- "בחר לך אחת מהנה" {{ממ|דה"א|כא|}}, "לבבתני באחת מעיניך" {{ממ|שיר|ד|}}, עיי"ש.
ולפי זה היה ראוי שיאמר פה "ואשם לאחת האלה" - שירצה ''כל אחת שיהיה''. מה שאין כן במה שכתב "לאחת מאלה" מורה שבא להוציא הריבוי -- ''רק אחת ולא שתים'' -- שאם חטא לשנים מאלה אינו חייב חטאת. וזה אינו.{{ררר}} וחז"ל השכילו מזרות הזה כי המ"ם בא על כוונת החלוק. כי אם היה אומר "והיה כי יאשם מאלה" כבר רצוף בו הכוונה ''מאחת מאלה'' שזה משימושי המ"ם כמו "לא עברתי ממצותיך" שפירושו ''מאחת ממצותיך'', "והקריב מן התורים" שפירושו ''תור מן התורים'', וכיוצא. עד שבמלת "מאלה" בשימוש המ"ם רצוף החלוקה - כל אחד מאלה, ומלת "אחת" ילמד כי 'מאלה', ר"ל בכל אחד מן האלה, חייב אם יאשם 'לאחת', על כל אחת בפני עצמו. ומזה הוציאו שבכל אחד מן השלשה בפני עצמם יש חיוב על פרטים ממנו מפני עצמם. ואחר שזה כתיב שלשה פעמים למדו שבכל אחד מן השלשה יצויר שלשה ציורים שחייב על כל פרט בפני עצמו.
ובזה נבוא אל יתר הביאור.{{ש}}
'''[באור משנה ג' ד' ה']''' - אחר שלמד [לא נגמר...]
| |||