ביאור:משלי יט א: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 2:
= טוב רש הולך בתומו, מעיקש שפתיו והוא כסיל =
{{צמ|טוֹב רָשׁ הוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ, מֵעִקֵּשׁ שְׂפָתָיו וְהוּא כְסִיל|משלי יט א}}
'''טוב''' יותר לאדם '''רש''' '''ללכת''' (להתנהג) '''בתום''' דרך, ביושר והגינות, מלדבר '''בעיקשות''' (מרמה ותוקפנות) כדי ליצור תדמית חיצונית שקרית, דבר '''שהוא''' מאפיין של '''כסיל'''.
/ '''טוב''' יותר להתחבר עם אדם '''רש''' שהוא ישר ו '''תם''' -דרך, מלהתחבר עם אדם שדבריו '''עיקשים''', עקומים וקשוחים, שאי אפשר לדעת מה מעמדו הכלכלי האמיתי, אלא רק '''שהוא כסיל'''.
==עצות==
1. הפסוק פונה לילד שמעמדו הכלכלי נמוך, אשר מכריו לועגים לו בגלל עוניו. הפסוק מעודד אותו ואומר לו: אתה יותר טוב מהם! כל עוד אתה '''הולך בתום''', בעל מידות טובות, אתה '''טוב''' יותר מאותו ילד '''עיקש שפתיו''', הלועג לך ומשפיל אותך, שהרי אותו עיקש שפתיו '''הוא כסיל!
2. הפסוק פונה
▲הפסוק פונה לאדם העני, ואומר לו, שעדיף שישקיע בתיקון המידות ותכונות האופי שלו, מאשר בדיבורים עקומים וקשוחים שמטרתם ליצור תדמית חיצונית ומזוייפת, כי המדבר דיבורים עקומים דומה '''לכסיל''' שאינו לומד, משקיע רק בתדמית חיצונית ואינו מצליח לשפר את מעמדו האמיתי.
<div class="advanced">
==הקבלות==
חכמי המדרש קישרו את הפסוק לאנשים שנאמר עליהם שהלכו בתמימות לפני ה', כמו: - נוח, {{צמ|נֹחַ אִישׁ צַדִּיק '''תָּמִים''' הָיָה בְּדֹרֹתָיו, אֶת הָאֱלֹהִים '''הִתְהַלֶּךְ''' נֹחַ|בראשית ו ט}}
בפרק כח ישנו פסוק דומה. נציג את שני הפסוקים זה לצד זה: ▼
- אברהם, {{צמ|וַיֵּרָא ה' אֵל אַבְרָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי אֶל שַׁדַּי '''הִתְהַלֵּךְ''' לְפָנַי וֶהְיֵה '''תָמִים'''|בראשית יז א}}( [[ביאור:התהלך לפניי והיה תמים|פירוט]] )
::* {{צמ|טוֹב רָשׁ הוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ, מֵעִקֵּשׁ שְׂפָתָיו וְהוּא כְסִיל|משלי יט א}}▼
::* {{צמ|טוֹב רָשׁ הוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ, מֵעִקֵּשׁ דְּרָכַיִם וְהוּא עָשִׁיר|משלי כח ו}}( [[ביאור:טוב רש הולך בתומו, מעיקש דרכיים והוא עשיר|פירוט]] ).▼
הפסוק שלנו עוסק בדיבורים ('''עקש שפתיו'''), והפסוק בפרק כח עוסק במעשים והתנהגות ('''עקש דרכים'''); ייתכן שהפסוק שלנו פונה לאדם רש המנסה לזכות בכבוד ע"י דיבורים עקומים וקשוחים, והפסוק בפרק כח פונה לאדם רש המנסה לזכות בעושר ע"י מעשים עקומים וקשוחים.▼
'''רש הולך בתומו''' = אדם עני שהקשר שלו עם ה' תמים ושלם, הוא דבק בה' בכל מצב ואינו פוגם בקשר שלו עם ה' על-מנת להתעשר. אדם כזה, בסופו של דבר, יזכה שיהיה לו '''טוב''', גם חומרי וגם רוחני, יותר מאדם '''עיקש שפתיו''', המעקם את דבריו כדי לזכות בעושר, אך בסופו של דבר נשאר '''כסיל''' וחסר כל.▼
{{צפ|תוכן=השם הקדוש... מתדבק רק עם '''ההולך בתומו''', ולא עם הרמאי... הרמאי הוא חכם בעיניו... והוא '''הכסיל''' היותר גדול... לפי שמפסיד הדבקות העיקרי של הקדושה, והולך אחרי השקר שאין לו רגליים... ולכן '''טוב ממנו הרש ההולך בתומו'''... כי השראתו הקדושה לא תזוז מעליו, והיא משלמת חסרונו בעולם הזה ונותנת לו אחרית ותקוה בעולם הגמול}} {{קטן|קטן= (רמ"ד וואלי פירוש ראשון)|}} .
ראו גם: ▼
-
::*הפסוק הקודם, {{צמ|אִישׁ רֵעִים לְהִתְרֹעֵעַ, וְיֵשׁ אֹהֵב דָּבֵק מֵאָח|משלי יח כד}}( [[ביאור:כמה ידידים צריך?|פירוט]] ).
::*הפסוק הבא, {{צמ|גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב, וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא|משלי יט ב}}( [[ביאור:גם בלא דעת נפש לא טוב, ואץ ברגליים חוטא|פירוט]] ).
הפסוק משוה בין שני אנשים שלכל אחד ישנן שתי תכונות: ▼
==דקויות==
::*בצלע הראשונה - אדם '''רש''' = עני, שהוא גם '''הולך בתומו''' [[ביאור:תמים = שלם ללא פגם, בגופו או באישיותו או ביחסיו עם הזולת|= שלם ללא פגם בהתנהגותו]] ;
::*בצלע השניה - אדם '''עיקש שפתיו''' [[ביאור:עיקש = עקום וקשה|= המדבר דיבורים עקומים וקשוחים]] , שהוא גם '''כסיל''' [[ביאור:כסיל = השונא דעת|= שונא חכמה]] .
שורה 44 ⟵ 42:
בצלע הראשונה ישנה תכונה אחת שלילית בעיני הבריות ('''רש''') ותכונה אחת חיובית ('''הולך בתומו'''), ובצלע השניה ישנן שתי תכונות שליליות ('''עיקש שפתיו, כסיל'''); הפסוק טוען, שהאדם הראשון טוב יותר מהאדם השני. אולם, קשה להבין מה החידוש שבטענה זו? והרי ברור שאדם שיש לו תכונה אחת חיובית ואחת שלילית, טוב מאדם שיש לו שתי תכונות שליליות?!
▲
בפסוק המקביל, {{צמ|טוֹב רָשׁ הוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ, מֵעִקֵּשׁ דְּרָכַיִם '''וְהוּא עָשִׁיר'''|משלי כח ו}}, הטענה ברורה - שתי הצלעות מדברות על אדם שיש לו תכונה אחת חיובית בעיני הבריות ותכונה אחת שלילית בעיני הבריות, והפסוק בא ללמדנו, שהתכונה החיובית שבצלע הראשונה חשובה יותר מזו שבצלע השניה - ההליכה בתמימות חשובה יותר מהעושר ( [[ביאור:טוב רש הולך בתומו, מעיקש דרכיים והוא עשיר|פירוט]] ); אך מה המסר בפסוק שלנו?▼
▲::* {{צמ|טוֹב רָשׁ הוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ, מֵעִקֵּשׁ שְׂפָתָיו '''וְהוּא כְסִיל'''|משלי יט א}}
1. ייתכן שגם בפסוק שלנו, הצלע השניה מדברת על עשיר, והכוונה "טוב רש הולך בתומו, '''מעשיר''' ועיקש שפתיו, והוא כסיל", " {{צפ|תוכן=והוא מהכתובים הקצרים}} " {{קטן|קטן= (הגר"א)|}} . הכתוב השמיט את המילה "עשיר" והכניס במקומה את המילה "כסיל", כדי ללמד רעיון נוסף: " {{צפ|תוכן=ובכאן הוצרך לכתוב '''והוא כסיל''', להורות כי '''העיקש בשפתיו''', [גם הוא] כסיל ייחשב, כמו החוטא בפועל כפיו}} " {{קטן|קטן= (ר' יונה גירונדי)|}} .▼
▲::* {{צמ|טוֹב רָשׁ הוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ, מֵעִקֵּשׁ דְּרָכַיִם '''וְהוּא עָשִׁיר'''|משלי כח ו}}( [[ביאור:טוב רש הולך בתומו, מעיקש דרכיים והוא עשיר|פירוט]] ).
▲
2. ייתכן שהמילה "עשיר" הושמטה, כי כאשר פוגשים אדם שהוא '''עיקש שפתיו''', מדבר דברים עקומים, אף פעם אי אפשר לדעת מה מצבו הכלכלי האמיתי - ייתכן שהוא מציג את עצמו כעשיר כדי למשוך חברים, אך למעשה הוא עני. ולכן, '''טוב רש הולך בתומו''' - עדיף להתיידד עם אדם שהוא שלם וישר בדיבורו, ואינו מסתיר את מצבו הכלכלי הגרוע, מאשר להתיידד עם '''עיקש שפתיו''' - אדם שמדבר דיבורים עקומים ומנסה להציג את עצמו כעשיר, אך למעשה, כל שאפשר לדעת עליו הוא, '''שהוא כסיל''', והוא עני בשכלו. '''▼
▲1. ייתכן שגם בפסוק שלנו, הצלע השניה מדברת על עשיר, והכוונה "טוב רש הולך בתומו, '''מעשיר''' ועיקש שפתיו, והוא כסיל",
3. וייתכן שלמילה '''כסיל''' כאן יש משמעות שונה מהמקובל: אדם בעל בטחון עצמי מופרז {{קטן|קטן= (רלב"ג)|}} , או אדם זללן ושמן {{קטן|קטן= (שד"ל)|}} , או אדם רודף תענוגות {{קטן|קטן= (דוד אקסלרוד ע"פ מלבי"ם)|}} ; כולם מהווים ניגוד, במובן מסויים, ל" '''רש''' ".▼
▲הכתוב השמיט את המילה "עשיר" והכניס במקומה את המילה "כסיל", כדי ללמד רעיון נוסף: {{צפ|תוכן=ובכאן הוצרך לכתוב '''והוא כסיל''', להורות כי '''העיקש בשפתיו''', [גם הוא] '''כסיל''' ייחשב, כמו החוטא בפועל כפיו}} {{קטן|קטן= (ר' יונה גירונדי)|}} : הפסוק
▲2. ייתכן שהמילה "עשיר" הושמטה, כי כאשר פוגשים אדם שהוא '''עיקש שפתיו''', מדבר דברים עקומים, אף פעם אי אפשר לדעת מה מצבו הכלכלי האמיתי - ייתכן שהוא מציג את עצמו כעשיר כדי למשוך חברים, אך למעשה הוא עני. ולכן, '''טוב רש הולך בתומו''' - עדיף להתיידד עם אדם שהוא שלם וישר בדיבורו, ואינו מסתיר את מצבו הכלכלי הגרוע, מאשר להתיידד עם '''עיקש שפתיו''' - אדם שמדבר דיבורים עקומים ומנסה להציג את עצמו כעשיר, אך למעשה, כל שאפשר לדעת עליו הוא, '''שהוא כסיל''', והוא עני בשכלו.
▲3. וייתכן שלמילה '''כסיל''' כאן יש משמעות שונה מהמקובל: אדם בעל בטחון עצמי מופרז {{קטן|קטן= (רלב"ג)|}} , או אדם זללן ושמן {{קטן|קטן= (שד"ל)|}} , או אדם רודף תענוגות {{קטן|קטן= (דוד אקסלרוד ע"פ מלבי"ם)|}} ; כולם מהווים ניגוד, במובן מסויים, ל" '''רש''' ".
6. ואפשר גם לפרש, שהאות מ אינה מציינת השוואה ("רש טוב יותר מעיקש"), אלא הרחקה - "טוב רש הולך בתומו, המתרחק מעיקש שפתיו והוא כסיל" (ראו [[ביאור:מ- = אות-יחס שמציינת יציאה והתרחקות, מקור, זמן תחילת הפעולה, סיבה שממנה נובעת הפעולה, יתרון, הימנעות|משמעויות של אות היחס מ]] ). ▼
▲
<div class="future">
תגובה:
▲פירשנו שהביטוי " '''הולך בתומו''' " מדבר על התנהגות ישרה ומתוקנת של האדם בחברה; אך יש שפירשו שהכוונה להתנהגות המתאימה ומשלימה עם רצון ה': " {{צפ|תוכן=כל מי שהולך בתומו בעולם הזה לפני בוראו, עתיד להינצל מדינה של גיהנם לעתיד לבוא. שכן מצינו בנוח, שהלך בתומו ונקרא צדיק, שנאמר (בראשית ו ט): "נוח איש צדיק תמים"; וכן מצינו באברהם, שהלך בתום ונקרא תם, שנאמר (בראשית יז א): "התהלך לפניי והיה תמים", וזכה לקנות שמיים וארץ, שנאמר (בראשית יד יט): "ברוך אברם לאל עליון קונה שמיים וארץ": שמים - שזכו בניו לנחול את התורה שניתנה מן השמיים, וארץ - שזכו בניו לפרות ולרבות כעפר הארץ. וכל כך למה? בשביל תמימות שהיתה בו}} " {{קטן|קטן= ( [[:מדרש משלי (בובר) יט א|מדרש משלי]] )|}} . לפי זה, יש לפרש:
▲'''רש הולך בתומו''' = אדם עני שהקשר שלו עם ה' תמים ושלם, הוא דבק בה' בכל מצב ואינו פוגם בקשר שלו עם ה' על-מנת להתעשר. אדם כזה, בסופו של דבר, יזכה שיהיה לו '''טוב''', גם חומרי וגם רוחני, יותר מאדם '''עיקש שפתיו''', המעקם את דבריו כדי לזכות בעושר, אך בסופו של דבר נשאר '''כסיל''' וחסר כל.
</div> </div>
| |||