ביאור:אסתר ט ו: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ilan Sendowski (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
Ilan sendowski (שיחה | תרומות) |
||
שורה 17:
בני המן נהרגו אבל לא אבדו, לבטח בני המן, צורר היהודים, קיבלו את העונש המכסימלי, כלומר לאבד זה עונש שונה וקטן יותר מהריגה.<br>
מכאן שאבדו פרושו - נעלמו, ברחו, נעדרים או מקום המצאם לא ידוע, אבל הם לא בהכרח מתים.<br>
היהודים רצו לנקום באויביהם והכינו רשימות של אנשים להענשה אולם חלק מהאנשים הללו התחבאו, ברחו, ולא נמצאו. לפי זה ביום הראשון הרגו את עשרת בני המן ועוד מספר אנשים, והסכום הכללי של המתים והנעדרים היה חמש מאות איש. מספר המתים בלבד, לא דווח למלך.
בצורה זו נרמז למלך שלא כל האנשים החייבים במוות נהרגו, המלך הודיע זאת לאסתר, ואסתר בקשה יום נוסף להרוג את המתחבאים שאבדו. ביום השני נהרגו (ולא אבדו) שלוש מאות איש:
| |||