התורה והמצוה ויקרא ד כה-כו: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 44:
ויען שממה שכתוב פה "יסוד מזבח העולה" נדרש הדרוש השלישי דעולה טעונה מתן דמים במקצועות שנגד היסוד, באר פה דרוש הזה בשלמות. וכמו שמפורש בגמרא זבחים {{הפניה-גמ|זבחים|נב|א}} וזה לשונו:
: '''''או אינו אלא מזבח של עולה יהא ליסוד. מי כתיב "אל יסוד העולה"? "אל יסוד מזבח העולה" כתיב. אי הוה כתיב "אל יסוד העולה" הוה אמינא בזקיפה אל יסוד; השתא דכתיב "אל יסוד מזבח העולה" אגגו דיסוד. אמר ר' ישמעאל גג יסוד למה לי קרא
והכי הוא פירושו: שממה שכתוב בחטאת נשיא "יסוד מזבח העולה" למד על תחלת מתן דמים של עולה שיהיה נותן השתי-מתנות-שהן-ארבע במקצועות שנגד היסוד, שיתן השתי מתנות בקרן מזרחית צפונית ומערבית דרומית משום דקרן מזרחית דרומית לא היה לה יסוד כמו שמובא בזבחים {{הפניה-גמ|זבחים|נג|ב}} (<small>כן פירשו התוס' בדף {{הפניה-גמ|זבחים|נא|ב}} ד"ה תן בפירוש השני, וביומא {{הפניה-גמ|יומא|יב|א}} ד"ה ירושלים</small>).
ועל זה מקשה: '''''או אינו אלא מזבח של עולה יהיה יסוד?''''' - רוצה לומר דאם כן מנא לן שיתן הדם על המזבח במקצוע שיש בו יסוד, דלמא הפירוש שיתן תחלת דם העולה על יסוד עצמו. שכבר בארתי למעלה (<small>[[התורה והמצוה ויקרא א טו-טז#סימן פג|סימן פג]] ו[[התורה והמצוה ויקרא ב יא-יב#סימן קמב|סימן קמב]]</small>) שבדרך ההרחבה היסוד והכבש נכללים בכלל "מזבח" וכשאומר "מזבח" סתם כולל כל חלקיו, אם לא כשאומר "קיר המזבח" "קרנות המזבח" "יסוד המזבח" שאז פורט פרט אחד ממנו. ואם כן אחר שאמר בעולה "וזרקו את דמו על המזבח" ולא פירש באיזה מקום יזרקו את הדם ופה אמר "יסוד מזבח העולה" יש לפרש שהיסוד בעצמו הוא ה"מזבח" שנזכר לענין זריקת הדם בעולה; שיזרק על היסוד עצמו
ועל זה משיב '''''מי כתיב "יסוד העולה", "אל יסוד מזבח העולה" כתיב''''' שמשמע שאין היסוד מיוחד לדם העולה, רק שהיסוד מיוחד אל המזבח שעליו זורקין דם העולה
ודחה דלעולם י"ל שזורקין על היסוד עצמו, ומה שלא אמר "יסוד העולה" בא ללמד שלא יזרוק על קיר היסוד הזקוף ועומד, רק על גג היסוד במקום הכניסה (<small>כמו שאמרו ''עלה אמה וכנס אמה זה יסוד''</small>). וזהו שאמר "יסוד מזבח" - יסוד הסמוך למזבח או הדומה כמזבח דהיינו הגג.
ועל זה השיבו ר' ישמעאל ור' עקיבא
: [<small>והנה פירוש זה חדש הוא. וכאשר תעיין בזבחים שם שיש ג' פירושים ברש"י ותוס' ויש פירוש רביעי להראב"ד, וכאשר תראה רוב הקושיות שהזכירו לכל פירוש מלבד שכולם אינם מדוקים לפי יסודי הלשון וכלליו אז תבין מדוע נטיתי לדרך הזה הנקי מכל קושיא ומדויק כפי המסילה שאנחנו הולכים בחיבור הנוכחי</small>]
|