התורה והמצוה ויקרא ד כה-כו: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←סימן רעד: טיוטה |
|||
שורה 43:
* ( ג ) תן יסוד למזבח של עולה (רוצה לומר שמתן דם העולה יהיה על קיר שכנגד היסוד כמ"ש בספרא {{ממספרא|מלבי"ם|ויקרא חובה|פרשה ג|מ"יב ומ"יג|קיצור=כן}}, עיי"ש).
ויען שממה שכתוב פה "יסוד מזבח העולה" נדרש הדרוש השלישי דעולה טעונה מתן דמים במקצועות שנגד היסוד, באר פה דרוש הזה בשלמות. וכמו שמפורש בגמרא זבחים {{הפניה-גמ|זבחים|נב|א}} וזה לשונו: ''או אינו אלא מזבח של עולה יהא ליסוד. מי כתיב "אל יסוד העולה"? "אל יסוד מזבח העולה" כתיב. אי הוה כתיב "אל יסוד העולה" הוה אמינא בזקיפה אל יסוד. השתא דכתיב "אל יסוד מזבח העולה" אגגו דיסוד. אמר ר' ישמעאל גג יסוד למה לי קרא. קל וחומר: ומה שירי חטאת וכולי'' כמו שהוא בספרא. והכי הוא פירושו: שממה שכתוב בחטאת נשיא "יסוד מזבח העולה" למד על תחלת מתן דמים
ועל זה מקשה: '''''או אינו אלא מזבח של עולה יהיה יסוד?''''' - רוצה לומר דאם כן מנא לן שיתן הדם על המזבח במקצוע שיש בו יסוד, דלמא הפירוש שיתן תחלת דם העולה על יסוד עצמו. שכבר בארתי למעלה (סימן פג וסימן קמב) שבדרך ההרחבה היסוד והכבש נכללים בכלל "מזבח" וכשאומר "מזבח" סתם כולל כל חלקיו אם לא כשאומר "קיר המזבח" "קרנות המזבח" "יסוד המזבח" שאז פורט פרט אחד ממנו. ואם כן אחר שאמר בעולה "וזרקו את דמו על המזבח" ולא פירש באיזה מקום יזרקו את הדם ופה אמר "יסוד מזבח העולה" יש לפרש שהיסוד בעצמו הוא ה"מזבח" שנזכר לענין זריקת הדם בעולה; שיזרק על היסוד עצמו ור"ל '''''מזבח של עולה''''' ר"ל מקום הזריקה '''''יהיה ליסוד'''''.
ועל זה משיב '''''מי כתיב יסוד העולה, אל יסוד מזבח העולה כתיב''''' שמשמע שאין היסוד מיוחד לדם העולה רק שהיסוד מיוחד אל המזבח שעליו זורקין דם העולה, ומבואר שהזריקה אינה על היסוד רק על המזבח שמזין עליו במקצוע שנגד היסוד.
ודחה דלעולם י"ל שזורקין על היסוד עצמו, ומה שלא אמר "יסוד העולה" בא ללמד שלא יזרוק על קיר היסוד הזקוף ועומד, רק על גג היסוד במקום הכניסה (כמו שאמרו ''עלה אמה וכנס אמה זה יסוד''). וזהו שאמר "יסוד מזבח" - יסוד הסמוך למזבח או הדומה כמזבח דהיינו הגג.
ועל זה השיבו ר"י ור"א בספרא שעל זה אין צריך קרא דבלי זה לא נטעה שיתן הדם על קיר היסוד דיש קל וחומר משירי דם חטאת שאין מכפר ובכל זה צריך שינתן אגגו דיסוד, דהא כתיב "ואת דמו ישפוך אל יסוד המזבח" שהוא גג היסוד, דא כבר בארתי (בסימן רכ ובסימן רכח) שגדר ה'שפיכה' הוא מלמעלה למטה במקומו, וזה ההבדל בינו ובין 'זריקה' שהוא אל הצד. ואמר בספרא {{ממספרא|מלבי"ם|ויקרא חובה|פרשה ג|מ"יב|קיצור=כן}} ''"ואת כל דם הפר ישפך אל יסוד המזבח"-- ולא יזרוק'' - רוצה לומר שישפך מלמעלה למטה על גג היסוד ולא יזרק אל הצד שהוא אל קיר היסוד שזה נקרא 'זריקה' ולכולי עלמא אין 'שפיכה' בכלל 'זריקה' [הגם שלר"י זריקה בכלל שפיכה ומשמע שכן דעת סתמא דספרא שלא דריש על "וזרקו" ולא ישפך כמ"ש במקומות הנ"ל שהספרא לא בריר ליה שהזורק ולא השופך ואם כן במ"ש "את דמו ישפך" הוא על הגג ששופך עליו מלמעלה למטה במקומו, לא אל קיר היסוד שזורק בהכרח אל הצד] וכל שכן תחלת עולה שמכפרת שאין לזרוק דמה על קיר היסוד. וכיון שזה נדע מקל וחומר היה לו לאמר "אל יסוד העולה" שנדע שזורק על יסוד עצמו. וכשאמר "על יסוד מזבח העולה" מבואר שזורק על המזבח במקצוע שכנגד היסוד.
[והנה פירוש זה חדש הוא. וכאשר תעיין בזבחים שם שיש ג' פירושים ברש"י ותוס' ויש פירוש רביעי להראב"ד, וכאשר תראה רוב הקושיות שהזכירו לכל פירוש מלבד שכולם אינם מדוקים לפי יסודי הלשון וכלליו אז תבין מדוע נטיתי לדרך הזה הנקי מכל קושיא ומדויק כפי המסילה שאנחנו הולכים בחיבור הנוכחי
וההבדל בין ר"י ור"ע באר בגמרא שם דרבי עקיבא שמוסיף בקל וחומר שאין מכפרים ואין ראוים לכפר סבירא ליה שירים לא מעכבים (וכמו שדרש בספרא {{ממספרא|מלבי"ם|אחרי מות|פרשה ד|מ"א}} ''"וכלה מכפר"-- אם כפר כלה'', דלא מעכבי אפילו בחטאת הפנימית. וכן בחטאת העוף סבירא ליה לרבי עקיבא דמיצוי חטאת העוף (דהיינו שירים דידה) לא מעכב. ור"י יסבור שירים מעכבים. או לרב פפא סובר דמיצוי חטאת העוף מעכב, לכן אמר ש''"אין מכפרים"'' לבד ולא נקט ''"שאין ראוים לכפר"''.
==סימן רעה==
| |||