סמ"ג עשה נ: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון הכותרת |
תיקונים שונים ויתר עיצוב. |
||
שורה 4:
{{צ|אם לא תמצא חן בעיניו}}, מלמד שאינו מגרש אלא ברצונו ואם נתגרשה שלא ברצונו אינה מגורשת, אבל האשה מתגרשת ברצונה ושלא ברצונה.
{{צ|וכתב לה}}, מלמד שאינה מתגרשת אלא בכתב ולא בדבר אחר ומכלל זה שיהא הקלף והדיו משל בעל וגם אמרו חכמים ב[[בבא בתרא קסח א|פרק גט פשוט]] שצריך שיפרע בבעל שכר הסופר מן הדין אלא התירו שתתן האשה שכר הסופר שלא יעגננה והקנו חכמים שכר זה לבעל דהפקר בית דין הפקר
ושיהא הגט נכתב לה לשמה.
עוד [[גיטין פז א|דרשינן]] וכתב לה, לה ולא [לה ו]לחברתה שאין שתי נשים מתגרשות בגט אחד.
{{צ|ספר כריתות}}, שיהא ענין אותו הספר דבר הכורת ולא ישאר עליה רשות הבעל ואם עדיין לא נכרת בינו לבינה, כגון שאמר לה על מנת שלא תשתי יין לעולם אינה מגורשת.▼
▲{{צ|ספר כריתות}}, שיהא ענין אותו הספר דבר הכורת ולא ישאר עליה רשות הבעל ואם עדיין לא נכרת בינו לבינה, כגון שאמר לה ''"על מנת שלא תשתי יין לעולם"'' -- אינה מגורשת.
{{צ|ונתן בידה}}, מלמד שאינה מתגרשת עד שיתן הגט לידה או ליד שלוחה שהוא כידה או ליד חצרה שהכל כידה ([[גיטין עז א]]), אבל אם היה הגט מונח על הארץ ואמר לה טלי גיטיך מעל גבי קרקע הרי זה אינו כלום וכן אם היה הגט קשור על ידו או על ירכו ושלפתו ממנו הרי זה אינו כלום אבל אם הרכין לה בגופו או הטה ידו עד ששלפה הגט הרי זה גט כדאמרינן בגיטין [[גיטין עח א|פרק הזורק]] דהוי גט כי עייק לה חרציה ושלפתו והוא הדין אם היתה ידה פתוחה כששם הגט בתוכה ואחר כך קפצה ידה עד שאין הבעל יכול לנתקו שהגט גט אפילו אם היה הגט תלוי במשיחה והמשיחה ביד הבעל כך פוסק רבינו יצחק (עח, ב בתד"ה אם יכול).▼
▲{{צ|ונתן בידה}}, מלמד שאינה מתגרשת עד שיתן הגט לידה או ליד שלוחה שהוא כידה או ליד חצרה שהכל כידה ([[גיטין עז א]]), אבל אם היה הגט מונח על הארץ ואמר לה ''"טלי גיטיך מעל גבי קרקע"'' הרי זה אינו כלום. וכן אם היה הגט קשור על ידו או על ירכו ושלפתו ממנו הרי זה אינו כלום. אבל אם הרכין לה בגופו או הטה ידו עד ששלפה הגט הרי זה גט כדאמרינן בגיטין [[גיטין עח א|פרק הזורק]] דהוי גט כי עייק לה חרציה ושלפתו והוא הדין אם היתה ידה פתוחה כששם הגט בתוכה ואחר כך קפצה ידה עד שאין הבעל יכול לנתקו שהגט גט, אפילו אם היה הגט תלוי במשיחה והמשיחה ביד הבעל. כך פוסק רבינו יצחק (עח, ב בתד"ה אם יכול).
{{צ|ושלחה}}, שיהא ענין הגט שהוא המשלח אותה ולא שישלח עצמו ממנו, כיצד כתב לה הרי את משולחת הרי את מגורשת הרי את מותרת לכל אדם הרי את לעצמך כדמסקינן ב[[גיטין פה ב|פרק המגרש]] הרי זו מותרת, וגופו של גט הרי את מותרת לכל אדם, אבל אם כתב איני בעליך איני אירוסיך איני אישך אין זה גט שנאמר ושלחה ולא שישלח עצמו.▼
▲{{צ|ושלחה}}, שיהא ענין הגט שהוא המשלח אותה ולא שישלח עצמו ממנו
{{צ|וכתב... ונתן}} מי שאינו מחוסר מעשה אחר כתיבתו אלא נתינה יצא דבר שמחוסר קציצה אחר הכתיבה לפיכך אם כתבו במחובר לקרקע אף על פי שחתו עדים אחר שנתלש ונתנו לה אינו גט. וכן פוסק בהלכות גדולות (ד"? גיטין עז, ב) לזה הטעם שצריך שיחתוך הקלף כשיעור הגט מן היריעה ואחר כך יכתוב הגט שאם כתב הגט תחילה ואחר כך חתכו פסול וכן פסקו רבינו יצחק בר רבי מנחם ורבינו תם (גיטין כא, ב בתד"ה יצא זה ובסה"ת סי' קי) הלכה למעשה בחותך גט מקלף גדול אבל לא בדבר מועט וכן נראה דהא לא גרע חותך גט מקלף גדול מעפר עיר הנדחת דאמרינן ב[[חולין פט א|פרק כיסוי הדם]] שמחוסר תלישה קביצה ושריפה ואף על פי שרבינו שמואל ורבינו שלמה היו מחלקין שלא מצינו טעם זה אלא בקוצץ מן המחובר או מבעלי חיים כגון כתב הגט על קרן פרה ב[[גיטין יט א|פרק שני]] דגיטין אבל בחותך גט מקלף גדול אין לחוש מכל מקום נכון להחמיר בדבר.▼
▲{{צ|וכתב... ונתן}} מי שאינו מחוסר מעשה אחר כתיבתו אלא נתינה, יצא דבר שמחוסר קציצה אחר הכתיבה. לפיכך אם כתבו במחובר לקרקע אף על פי
ואינו נותנו לה אלא בתורת גירושין שנאמר ספר כריתות ונתן בידה שיתן אותו בתורת ספר כריתות אבל אם נתנו לה בתורת שהוא שטר חוב או מזוזה או שנתנו לה בידה והיא ישנה וניעורה והרי הוא בידה אינו גט ואם אמר לה אחר כך הרי זה גיטך הרי הוא גט כרבי ב[[גיטין עח א|פרק הזורק]] והלכה כמותו מחבירו ([[ערובין מו ב]]), אמר לעדים ראו גט שאני נותן לה וחזר ואמר כנסי שטר חוב זה הרי זה כשר כדאמר רבא ב[[גיטין נה א|פרק הניזקין]] שהרי הודיע לעדים שנתנו בתורת גירושין וזה שאמר לה שטר חוב מפני שנכלם ממנה.▼
▲ואינו נותנו לה אלא בתורת גירושין שנאמר {{צ|ספר כריתות ונתן בידה}} שיתן אותו בתורת ספר כריתות. אבל אם נתנו לה בתורת שהוא שטר חוב או מזוזה או שנתנו לה בידה והיא ישנה וניעורה והרי הוא בידה -- אינו גט. ואם אמר לה אחר כך ''"הרי זה גיטך"'' -- הרי הוא גט כרבי ב[[גיטין עח א|פרק הזורק]] והלכה כמותו מחבירו ([[ערובין מו ב]])
המגרש צריך כשיתן הגט שיאמר הרי זה גיטך או הא גיטך וכיוצא בזה ואם נתנו בידה ולא אמר כלום הרי זה פסול אמנם אם היה מדבר עמה בתחילה על עסקי גיטה ואחר כך נתן גט בידה ולא אמר כלום הרי זה הגט כשר כרבי יוסי שאומר כן ב[[קידושין ו א|פרק קמא]] דקידושין.▼
▲המגרש צריך כשיתן הגט שיאמר ''"הרי זה גיטך"'' או ''"הא גיטך"'' וכיוצא בזה. ואם נתנו בידה ולא אמר כלום הרי זה פסול. אמנם אם היה מדבר עמה בתחילה על עסקי גיטה ואחר כך נתן גט בידה ולא אמר כלום -- הרי זה הגט כשר כרבי יוסי שאומר כן ב[[קידושין ו א|פרק קמא]] דקידושין.
וצריך שיתננו לה בפני שני עדים שנאמר על פי שנים עדים יקום דבר ואי אפשר שתהיה זו היום ערוה והבא עליה במיתת בית דין ולמחר תהא מותרת בלא עדים.▼
▲וצריך שיתננו לה בפני שני עדים שנאמר {{צ|על פי שנים עדים יקום דבר}} ואי אפשר שתהיה זו היום ערוה והבא עליה במיתת בית דין ולמחר תהא מותרת בלא עדים.
{{לא נשלם|מצוה|נ}}
| |||