התורה והמצוה ויקרא ד טו-כא: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 192:
{{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת ויקרא חובה פרק ו|סימן רנו}}
 
{{דה מפרש|חטאת הקהל הוא}} כבר זכרתי למעלה ([[התורה והמצוה ויקרא א יא-יג#סימן סט|סימן סט]]) שחז"ל נתנו טעם בכל מקום שאומר בסוף "עולה הוא" "מנחה הוא" "חטאת הוא" מפני שהוא מיותר, דהא כל הפרשה דברה בחטאת ומה קמ"ל שהוא חטאת הקהל.{{ססס}}ואמרו פה שבא לאמר טעם השריפה -- מפני שהוא חטאת הקהל -- ללמדך שהוא הדין בכל מקום שהוא 'חטאת הקהל' (כגון שעירי עכו"ם) צריך גם כן שריפה. לבל תטעה ממה שכתוב "כאשר שרף את הפר הראשון" שמוציא שעירי עכו"ם (כנ"ל סימן הקודם) שמוציאם משריפה. [וזה כוונת משנה י'].
 
 
והנה בכל מקום שאמר "עולה הוא" /"חטאת הוא" מלת "הוא" מיותרת, כי מצאנו פעמים רבות שלא בא מלת "הוא" כמ"ש למעלה (סימן הנ"ל). ונדרש תמיד ''רק הוא, לא זולתו'',. וממעט שעירי רגלים - אף על פי שהן חטאת הקהל, - כיון שאין דומים לחטאת זה שבא לכפרה על עבירת מצוה ידועה. ואף שגם פר יום הכפורים טעון שריפה אף שאינו מכפר על עבירת מצוה ידוע -- יש חילוק; שאחר שזה מיוחד שדמו נכנס לפנים;, מה שאין כן שעירי הרגלים (זה כוונת מי"א ומי"ב).
 
 
עוד אמר דרוש אחר על "חטאת הוא" שיהיה כל מעשיו לשם חטאת ומלת "הוא" מורה שפוסל גם דיעבד אם שחטו (<small>והוא הדין אם עשה יתר העבודות</small>) שלא לשמו. ודרוש של מלת "הוא" הוא לשיטת ר' אליעזר (<small>דר' יהודה סתמא דספרא היה שונה משנת ר' אליעזר כמ"ש במנחות {{הפניה-גמ|מנחות|יח|א}}</small>) דסבירא ליה דאשם פסול שלא לשמו משום דכתיב "אשם הוא" אף על גב דכתיב לאחר הקטרת אימורים (כמ"ש בזבחים דף י. וה"ה דלמד בחטאת ממ"ש "חטאת הקהל הוא" אף על גב דכתיב לאחר הקטרה. ואף על גב דאמר בזבחים (דף יב) דבאשם כתיב שני פעמים "אשם הוא" - גם בחטאת כתוב ב' פעמים; פה ובשעיר נשיא כדלקמן (סוף פרק ח). ודרשה ראשונה אתיא אליבא דר' יהושע (שם) דלא דריש "אשם הוא" אל שלא לשמו משום דכתיב לאחר הקטרת אימורים, והוא הדין דלא דריש "חטאת היא" לזה. ועיין בתוס' זבחים (דף ה: ד"ה מיעט) ויותר נראה דמ"ש ''חטאת שיהי' כל מעשיו לשם חטאת'' הוא דרוש אחר על "חטאת הוא" דכתיב גבי נשיא דכתיב בשחוטה כדרך הספרא לדרוש בפעם הראשון כל הכפולים בפרשה. ר"ל בפ' זו כתוב ב' פעמים "חטאת הוא"; פה ובחטאת נשיא. ודריש "חטאת הקהל הוא" לדרוש אחד ו"חטאת הוא" דגבי נשיא לדרוש שני.
עוד אמר דרוש אחר על "חטאת הוא" שיהיה כל מעשיו לשם חטאת ומלת "הוא" מורה שפוסל גם דיעבד אם שחטו (<small>והוא הדין אם עשה יתר העבודות</small>) שלא לשמו. ודרוש של מלת "הוא" הוא לשיטת ר' אליעזר (<small>דר' יהודה סתמא דספרא היה שונה משנת ר' אליעזר כמ"ש במנחות {{הפניה-גמ|מנחות|יח|א}}</small>) דסבירא ליה דאשם פסול שלא לשמו משום דכתיב "אשם הוא" אף על גב דכתיב לאחר הקטרת אימורים (כמ"ש בזבחים {{הפניה-גמ|זבחים|י|א}}). וה"ה דלמד בחטאת ממ"ש "חטאת הקהל הוא" אף על גב דכתיב לאחר הקטרה.
 
עוד אמר דרוש אחר על "חטאת הוא" שיהיה כל מעשיו לשם חטאת ומלת "הוא" מורה שפוסל גם דיעבד אם שחטו (<small>והוא הדין אם עשה יתר העבודות</small>) שלא לשמו. ודרוש של מלת "הוא" הוא לשיטת ר' אליעזר (<small>דר' יהודה סתמא דספרא היה שונה משנת ר' אליעזר כמ"ש במנחות {{הפניה-גמ|מנחות|יח|א}}</small>) דסבירא ליה דאשם פסול שלא לשמו משום דכתיב "אשם הוא" אף על גב דכתיב לאחר הקטרת אימורים (כמ"ש בזבחים דף י. וה"ה דלמד בחטאת ממ"ש "חטאת הקהל הוא" אף על גב דכתיב לאחר הקטרה. ואף על גב דאמר בזבחים (דף יב) דבאשם כתיב שני פעמים "אשם הוא" - גם בחטאת כתוב ב' פעמים; פה ובשעיר נשיא כדלקמן (סוף פרק ח). ודרשה ראשונה אתיא אליבא דר' יהושע (שם) דלא דריש "אשם הוא" אל שלא לשמו משום דכתיב לאחר הקטרת אימורים, והוא הדין דלא דריש "חטאת היא" לזה. ועיין בתוס' זבחים (דף ה: ד"ה מיעט){{ססס}} ויותר נראה דמ"ש ''חטאת שיהי' כל מעשיו לשם חטאת'' הוא דרוש אחר על "חטאת הוא" דכתיב גבי נשיא דכתיב בשחוטה, כדרך הספרא לדרוש בפעם הראשון כל הכפולים בפרשה. ר"ל בפ'בפרשה זו כתוב ב' פעמים "חטאת הוא"; פה ובחטאת נשיא. ודריש "חטאת הקהל הוא" לדרוש אחד ו"חטאת הוא" דגבי נשיא לדרוש שני.
 
<references/>