התורה והמצוה ויקרא ד טו-כא: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 114:
{{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת ויקרא חובה פרק ו|סימן רנב}}
 
ועשה לפר כאשר עשה וכולי כן יעשה לו:{{ררר}} לפי הפשט אמר זה מפני שפה השמיט כמה דינים:
* ( א ) "ולקח" - שצריך קבלה בכלי
* ( ב ) "מדם הפר" - ולא מדם התמצית והעור. ושיקבל הדם מהפר (כנ"ל סימן ריד).
* ( ג ) "את אצבעו" מרבה בזבחים {{הפניה-גמ|זבחים|מ|א}} אמין שבאצבע
* ( ד ) "אצבעו בדם" - שיהיה בדם כדי טבילה (כנ"ל סימן ריט)
* ( ה ) "והזה מן הדם" - ששירי דם שבאצבע פסולים (כנ"ל סימן ריז)
* ( ו ) "פרוכת הקדש" - שיהיה בין הבדים (כנ"ל סימן רכב)
* ( ח ){{הערה|<small>כנראה שהיה למלבי"ם טעות במספור כאן. והעתקתי כפי טקסט המקורי - ויקיעורך</small>}} יותרת ושתי הכליות
* ( ט ) שיקטיר על המזבח העולה, לא הפנימי.{{ש}}
ולכן אמר "ועשה לפר כאשר עשה..." לשוותו לכל דיניו.
 
אך קשה, שאם רצה לסמוך על מ"ש הפרטים בפר משיח היה לו לקצר ולא יכתב רק "ושחט את הפר לפני ה' ועשה לפר כאשר עשה לפר החטאת", וכל הפסוקים מן פסוק טז עד פסוק כ [={{הפניה לפסוקים|ויקרא|ד|טז|כ}}] מיותרים. ואם רצה לשנות הפרטים גם בפר העדה היה לו לכתב בלשון הנאמר שם שמתוכו נדע גם הפרטים הנ"ל ולא יצטרך לכתב "ועשה...כאשר עשה".
 
וזהו שאמר בספרא (מובא בזבחים {{הפניה-גמ|זבחים|לט|א}}) ''"ועשה..כאשר עשה" מה תלמוד לומר? ומשיב לכפול את ההזיות; ללמד שאם חסר וכולי'' - ר"ל דאחר שכתב "ועשה..כאשר עשה", ממילא מ"ש תחלה דיני ההזיות ביחוד הם כפולים ומיותרים, כי היינו יודעים אותם ממה שכתוב "ועשה..כאשר עשה", וידענו ששינה עליהם הכתוב לעכב.
 
 
ועוד יש פה כפל לשון מה שכתוב שנית "כן יעשה לו" שהוא למותר.{{ססס}} ואמרו מפני שיש לומר שרק מתן ז' מעכב (מפני המעכב בכל מקום כמו בפרה ובמצורע), אבל מתן ד' שאין מעכב בחטאת חצונה (כדלקמן {{ממספרא|מלבי"ם|ויקרא חובה|פרק יא|סוף פרק}}) - אינו מעכב גם בפנימית.
 
: (ומפרש בגמרא [לא נגמר...]
 
==סימן רנג==