ויקיטקסט

ביאור:משלי יח ד: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 5:
{{מאמר הבדלים}}
 
{{צמ|מַיִם עֲמֻקִּים דִּבְרֵי פִי אִישׁ, נַחַל נֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה|משלי יח ד}}
יש אנשים, שמרגישים שהם חכמים כאשר הם מדברים בצורה מתוחכמת וקשה להבנה. לטענתם, מי שרוצה להבין אותם צריך להתעמק. אולם על-פי ספר משלי, אחד הכשרונות המאפיינים אנשים חכמים הוא הכישרון לדבר כך שכל אחד יוכל להבין את כוונתם בקלות, בלי להתאמץ ובלי להתעמק אך אנשים אנו צריכים להבין כאשר אנו קוראים פסוק זה שהוא מדבר על רבנו הקדוש ה"נ'חל נ'ובע מ'קור ח'וכמה" רבנו נחמן מאומן בן פייגא הנביאה▼
רבנו הקדוש אמר דברים גבוהים מאוד ולכן מים עמוקים כי התורה נמשלה למים וכשהמים עמוקים (עומקה של תורה) זה יכול לבוא רק מפיו הקדוש של הצדיק יסוד עולם: '''
 
כמו '''מי''' תהום '''עמוקים''', הדורשים מאמץ רב כדי להגיע אליהם ולדלות אותם, כך הם '''דברי פיו''' של כל '''איש''';   אולם ישנם דיבורים הדומים '''לנחל נובע''' על פני השטח, שאפשר להגיע אליו ולדלות ממנו מים בקלות, והם הדברים הנובעים '''ממקור חכמה''', דבריו של החכם היודע להסביר את דבריו במילים שוות לכל נפש.
{{צמ|מים עמקים דברי פי איש, נחל נבע מקור חכמה|משלי יח ד}}
 
==עצות==
 
▲יש אנשים, שמרגישים שהם חכמים כאשר הם מדברים בצורה מתוחכמת וקשה להבנה. לטענתם, מי שרוצה להבין אותם צריך להתעמק. אולם על-פי ספר משלי, אחד הכשרונות המאפיינים אנשים חכמים הוא הכישרון לדבר כך שכל אחד יוכל להבין את כוונתם בקלות, בלי להתאמץ ובלי להתעמק אך אנשים אנו צריכים להבין כאשר אנו קוראים פסוק זה שהוא מדבר על רבנו הקדוש ה"נ'חל נ'ובע מ'קור ח'וכמה" רבנו נחמן מאומן בן פייגא הנביאה:
 
'''מים עמוקים דברי פי איש''' = הדברים שאומר כל אדם בפיו דומים למים עמוקים, שקשה להגיע אליהם ולשתות מהם; יש בהם משמעויות עמוקות שלא כל אחד מסוגל להבין.
שורה 14 ⟵ 17:
'''נחל נובע''' = נחל שמימיו יוצאים וזורמים בלי הפסקה, ומגיעים אל האדם בקלות מבלי שיצטרך להתאמץ ולדלות אותם; ניגוד ל '''מים עמוקים'''.
 
'''חכמה ''' [[ביאור:חכמה = הכישרון לשמוע, ללמוד וללמד|= הכישרון לשמוע ולדבר, ללמוד וללמד]] .
 
'''נחל נובע מקור חכמה''' = דיבור יכול להיות גם נחל נובע, אם הוא נובע מ '''מקור''' של '''חכמה''' - מאדם חכם, היודע לנסח את דבריו בצורה ברורה.
 
ככל שאמצעי התקשורת הטכניים ומשתכללים, נעשית בעיית התקשורת בין בני-אדם חמורה יותר. אנשים מתרבויות שונות נפגשים ומדברים ביניהם, לכאורה באותה שפה, אך למעשה לכל אחד יש הנחות-יסוד אחרות והשקפות-עולם אחרות הנמצאות '''עמוק''' בתוך האישיות שלו ומשפיעות על המשמעות שהוא מייחס למילים שונות. במצב זה יש חשיבות רבה עוד יותר '''לחכמה''' המתוארת בפסוק זה: החכם יודע "לתרגם" את דבריו ל"שפות" של אנשים אחרים ולתרגם את דבריהם של אחרים ל"שפה" שלו, וכך משפר את התקשורת ההדדית ומרבה שלום בעולם. '''
 
<div class="advanced">
 
==דקויות==
==מקורות ופירושים נוספים==
1. לפי פירושנו, שני חצאי הפסוק מנוגדים זה לזה: '''דברי פי איש''' פשוט הם קשים להבנה כמו '''מים עמוקים''', אבל דברים היוצאים מ '''מקור חכמה''' הם כמו '''נחל נובע'''. פירוש דומה פירש מצודת דוד: " {{צפ|תוכן='''דברי איש''' מיתר הדברים, שאינם מחכמת התורה, המה '''כמים עמוקים''', אשר הרוצה לשתות מהם יטריח לדלותם בכלי, כי המים לא יבואו מעצמם אל פי השותה, וכן יתר הדברים שאינם מחכמת התורה, על כרחו  מעצמו יטרח להבינם, כי המה לא יסייעו לו. אבל '''חכמת''' התורה היא '''כנחל הנובע''', אשר מעצמו ימשך אל פי השותה אם יתקרב לו, וכן חכמת התורה תשכיל את העוסקים בה.}} " {{קטן|קטן= ( [[:קטע:מצודות על משלי יח ד|מצודות]] )|}} .▼
 
מה הקשר בין שני חצאי הפסוק? שתי אפשרויות:
2. ויש שפירשו, ששני חצאי הפסוק משלימים זה את זה: '''דברי פי איש''' חכם הם כמו '''מים עמוקים''' שקשה להגיע עד תחתיתם, כי גם כאשר מבינים את משמעותם הפשוטה והשטחית, עדיין יש בהם משמעויות נוספות ועמוקות יותר. מעבר לכך: גם אם נצליח להבין את כל המשמעויות שיש בדברים היום, נוכל לגלות בהם משמעויות חדשות מחר, כי כמו '''נחל נובע''' כך '''מקור החכמה''', בכל עת נובעים ממנו רעיונות חדשים: " {{צפ|תוכן='''דברי פי איש''' חכם הם '''מים עמוקים''', שיקשה להגיע אל תכליתם, וכן יקשה לעמוד על סוד דברי פי איש חכם, כי הם כמו '''נחל''' שהוא '''נובע''' ותמשך הנביעה ממנו תמיד, כן ימצאו '''מקור החכמה''' נובעת באלו הדברים, וכל אשר ימצאו בהם, הנה עדיין יש להם כח למצוא בהם יותר. או יהיה רומז בזה אל הלב, שהוא מבוע הדברים, כן כל מה שיביע מהם ישאר בו כח להביע מהם יותר}} " {{קטן|קטן= ( [[:רלב"ג על משלי יח ד|רלב"ג]] )|}} . '''▼
 
▲21. ויש שפירשו, ששנישני חצאי הפסוק משלימים זה את זה: '''דברי פי איש''' חכם הם כמו '''מים עמוקים''' שקשה להגיע עד תחתיתם, כי גם כאשר מבינים את משמעותם הפשוטה והשטחית, עדיין יש בהם משמעויות נוספות ועמוקות יותר. מעבר לכך: גם אם נצליח להבין את כל המשמעויות שיש בדברים היום, נוכל לגלות בהם משמעויות חדשות מחר, כי כמו '''נחל נובע''' כך '''מקור החכמה''', בכל עת נובעים ממנו רעיונות חדשים: " {{צפ|תוכן='''דברי פי איש''' חכם הם '''מים עמוקים''', שיקשה להגיע אל תכליתם, וכן יקשה לעמוד על סוד דברי פי איש חכם, כי הם כמו '''נחל''' שהוא '''נובע''' ותמשך הנביעה ממנו תמיד, כן ימצאו '''מקור החכמה''' נובעת באלו הדברים, וכל אשר ימצאו בהם, הנה עדיין יש להם כח למצוא בהם יותר. או יהיה רומז בזה אל הלב, שהוא מבוע הדברים, כן כל מה שיביע מהם ישאר בו כח להביע מהם יותר}} " {{קטן|קטן= ( [[:רלב"ג על משלי יח ד|רלב"ג]] , ודומה לזה רמ"ד וואלי)|}} . '''כל מי שלמד פעם תורה (ובפרט את ספר משלי) יכול להעיד על נכונותו של פירוש זה. בכל פעם שלומדים פסוק, מגלים בו משמעויות חדשות: {{צ|נחל נובע מקור חכמה}}.
''' כל מי שלמד פעם תורה (ובפרט את ספר משלי) יכול להעיד על נכונותו של פירוש זה. בכל פעם שלומדים פסוק, מגלים בו משמעויות חדשות: {{צ|נחל נובע מקור חכמה}}. '''
 
▲12. לפי פירושנו, שני חצאי הפסוק מנוגדים זה לזה: '''דברי פי איש''' פשוט הם קשים להבנה כמו '''מים עמוקים''', אבל דברים היוצאים מ '''מקור חכמה''' הם כמו '''נחל נובע''' (ראו "עצות"). פירוש דומה פירש מצודת דוד: " {{צפ|תוכן='''דברי איש''' מיתר הדברים, שאינם מחכמת התורה, המה '''כמים עמוקים''', אשר הרוצה לשתות מהם יטריח לדלותם בכלי, כי המים לא יבואו מעצמם אל פי השותה, וכן יתר הדברים שאינם מחכמת התורה, על כרחו  מעצמו יטרח להבינם, כי המה לא יסייעו לו. אבל '''חכמת''' התורה היא '''כנחל הנובע''', אשר מעצמו ימשך אל פי השותה אם יתקרב לו, וכן חכמת התורה תשכיל את העוסקים בה.}} " {{קטן|קטן= ( [[:קטע:מצודות על משלי יח ד|מצודות]] )|}} .
''' <div style="text-align: justify;"> <div class="future">▼
 
▲''' <div style="text-align: justify;"> <div class="future">
3. '''נחל נובע מקור חכמה''' בראשי תיבות '''ננמח''' = '''נחמן'''. המשפט הזה נחשב לאחד מכינוייו של ר' נחמן מברסלב בפי חסידיו, וגם קהילת ברסלב בצפת נקראת כך.</div> </div>
 
==הקבלות==
==פסוקים דומים==
מים עמוקים נזכרים גם ב {{צמ|מיםמַיִם עמקיםעֲמֻקִּים עצהעֵצָה '''בלבבְלֶב''' אישאִישׁ, ואישוְאִישׁ '''תבונהתְּבוּנָה''' ידלנהיִדְלֶנָּה|משלי כ ה}}( [[ביאור:איש תבונה יודע לדלות מחשבות|פירוט]] ). שם המים העמוקים הם משל למחשבה ('''לב'''), ואצלנו המים העמוקים הם משל לדיבור ('''פי'''); כדי לדלות עצה מלב איש דרושה '''תבונה''', וכדי לדלות את החכמה שבפי איש דרושה '''חכמה'''; כדי להבין את כוונות ליבו של האדם יש להיות '''איש תבונה''' היודע להסיק מסקנות מתוך דבריו והתנהגותו, וכדי להסביר ולהביע בצורה ברורה יש להיות '''חכם''', היודע ללמד. גם בפסוקים אחרים בספר משלי, [[ביאור:חכמים, נבונים ואיברי גופם|החכמה קשורה לאיברי הדיבור והשמיעה, והתבונה קשורה ללב]] .</div>
 
</div>
'''
 
{{מקורות|מקורות=▼
על-פי מאמר של שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mym_amuqim.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2003-02-15.▼
}}▼
<noinclude>
 
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:החכם מדבר כך שכולם יוכלו להבין בלי להתעמק|ביאור:החכם מדבר כך שכולם יוכלו להבין בלי להתעמק}}}}
 
</noinclude>
▲{{מקורות|מקורות=
▲על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mym_amuqim.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2003-02-15.
▲}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mym_amuqim.html}}
 
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:משלי_יח_ד"