ביאור:משלי יז כו: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 2:
= גם ענוש לצדיק לא טוב =
כשפוליטיקאי נחשד בעבירה פלילית, אנשים רבים קובעים אוטומטית שהוא אשם ושיש להעניש אותו, עוד לפני שאשמתו נבדקה במשפט. ספר משלי מזהיר מפני תופעה זו:▼
{{צמ|גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיק לֹא טוֹב, לְהַכּוֹת נְדִיבִים עַל יֹשֶׁר|משלי יז כו}}
לא טוב לוותר לאדם נכבד שחטא, אבל '''גם''' לתת '''עונש''' '''לצדיק''' זה '''לא טוב''' - '''להכות''' אנשים '''נדיבים''' (שרים ונכבדים) לפני שאשמתם הוכחה, כאשר הם עדיין בחזקת '''ישרים'''.
==עצות==
▲
'''צדיק''' [[ביאור:צדיק = הנותן לכל אחד את המגיע לו ואינו לוקח את שאינו מגיע לו|= זכאי בדין]] ; '''נדיב''' [[ביאור:נדיב = א. אדם נעלה ונכבד; ב. אדם שמעלה ומרים תרומות|= שר, אדם בעל מעמד גבוה]] ; '''על יושר''' = בניגוד לדרכי היושר והאמת {{קטן|קטן= (על מלשון עוול - מלבי"ם)|}} , או: על כך שהם ישרים וטובים.
'''גם''' = בנוסף לדבר ידוע: ידוע שזה רע לסלוח ולוותר לרשע, רק בגלל שהוא במעמד גבוה; אבל גם ההיפך לא טוב - גם '''להעניש''' את '''הצדיק''' - הזכאי - זה '''לא טוב'''; לא טוב להכות '''נדיבים''' - אנשים חשובים - '''על יושר''' - בניגוד לדרכי היושר והאמת; לא טוב להכות '''נדיבים''' '''על''' כך שהם '''ישרים''' ונוהגים כשורה. יש לשפוט כל אדם בצדק, בלי להתייחס למעמדו:
שורה 24 ⟵ 26:
<div class="advanced">
==דקויות==
2. ועל-דרך הדרש, יש שפירשו שהנושא הוא הציבור: {{צפ|תוכן=מזהיר בכך אל הדור, שלא יגרמו במעשיהם הרעים שהצדיק יהיה נענש, לפי שאין טוב בא לעולם אלא על ידו... ולכן אמרו רז"ל: הצדיק אבד - לדורו אבד}} {{קטן|קטן= (רמ"ד וואלי פירוש שני)|}} .
3. ויש שפירשו שהנושא הוא ה', שלא טוב בעיניו להעניש צדיקים ונדיבים: ▼
::*" {{צפ|תוכן=לא אמר הקב"ה למחות שם ישראל מעל הארץ, כי {{צ|לא טוב}} בעיניו לענוש כולם... {{צ|להכות}} הטובים שבהם שהיו {{צ|נדיבים עלי יושר,}} שנאמר 'והשארתי בישראל שבעת אלפים, כל הברכים אשר לא כרעו לבעל' (מלכים א יט): נדיבים עלי יושר - דוגמת האמור במקום אחר: 'ונדיב נדיבות יעץ, והוא על נדיבות יקום' (ישעיה לב); נמצא נדיב על נדיבות}} " {{קטן|קטן= (רש"י)|}} ;▼
▲::*" {{צפ|תוכן=לא אמר הקב"ה למחות שם ישראל מעל הארץ, כי
::*וגם כשלפעמים ה' מעניש צדיקים ונדיבים, זה לא טוב בעיניו:<span id="hadgasha">
::" {{צפ|תוכן=ר' ברכיה פתח:
:: [http://daat.co.il/daat//tanach/raba3/20.htm מדרש רבה אחרי מות] ''' )|}}
::*או שזה לא נראה טוב בעינינו:
אך לענ"ד אין זה פירושו הפשוט של הפסוק, כי:
::*שם ה' לא נזכר כלל בפסוק, ולכן נראה שהפסוק מדבר על ענישה אנושית ולא על ענישה מאת ה'.
4. ויש שפירשו '''שהצדיק והנדיבים''' הם הנושאים - הפסוק מדבר על עונשים שצדיקים ונדיבים מענישים אחרים, ומלמד שזה לא טוב לצדיק להעניש אחרים, ולא ראוי לנדיבים להכות אנשים אחרים, אפילו כאשר העונש מגיע להם ביושר. כך פירשו את הפסוק בכמה מקומות בתלמוד בבלי:
::*{{צפ|תוכן=ההוא צדוקי מינא דהוה בשבבותיה
::" {{צפ|תוכן=ואמר רבי יעקב בריה דבת יעקב: כל שחבירו נענש על ידו - אין מכניסין אותו במחיצתו של הקדוש ברוך הוא.}} ▼
:: {{צפ|תוכן=מנלן?: אילימא משום דכתיב [מלכים א,כב,כ] ויאמר ה' מי יפתה את אחאב ויעל ויפל ברמת גלעד? ויאמר זה (
▲::מינא דהוה בשבבותיה''' [בשכנותו] דרבי יהושע בן לוי, הוה קא מצער ליה טובא בקראי; יומא חד שקל תרנגולא ואוקמיה בין כרעיה דערסא [רגלי המטה] ועיין ביה, סבר: כי מטא ההיא שעתא - אלטייה [אקלל את המין הזה] ; כי מטא ההיא שעתא – ניים [נרדם] ! אמר: שמע מינה לאו אורח ארעא למעבד הכי: (תהלים קמה,ט) [טוב ה' לכל] ורחמיו על כל מעשיו כתיב, וכתיב (משלי יז,כו) גם ענוש לצדיק לא טוב [להכות נדיבים עלי ישר] ( לצדיק לא טוב לענוש את הבריות).}} " {{קטן|קטן= ( [http://us.geocities.com/nezik4/brachot/talmud_brachot07.htm ברכות ז.] , [http://www.geocities.com/nezik3/sanhedrin/gemara_sanhedrin105.htm סנהדרין קה:] )|}} : ר' יהושע בן לוי רצה לקלל אדם שציער אותו, וכאשר לא הצליח, הסיק מכאן את פירוש הפסוק - שאין זה ראוי לצדיק לגרום שאנשים ייענשו בגללו.
▲:: {{צפ|תוכן=ואמר רבי יעקב בריה דבת יעקב: כל שחבירו נענש על ידו - אין מכניסין אותו במחיצתו של הקדוש ברוך הוא.}}
▲:: {{צפ|תוכן=מנלן?: אילימא משום דכתיב [מלכים א,כב,כ] ויאמר ה' מי יפתה את אחאב ויעל ויפל ברמת גלעד? ויאמר זה ( אני אפתנו) בכה, וזה אמר בכה [פסוק כא] ויצא הרוח ויעמד לפני ה' ויאמר אני אפתנו [ויאמר ה' אליו במה] [פסוק כב] ויאמר אצא והייתי רוח שקר בפי כל נביאיו ויאמר תפתה וגם תוכל צא ועשה כן ; ואמרינן: מאי ' רוח '? - אמר רבי יוחנן: זה רוחו של נבות. ומאי ' צא '? - אמר רב: צא ממחיצתי!}}
:: {{צפ|תוכן=ודילמא התם היינו טעמא, דכתיב [תהלים קא,ז] [לא ישב בקרב ביתי עשה רמיה] דבר שקרים לא יכון [לנגד עיני]?}}
:: {{צפ|תוכן=אלא מהכא: [חבקוק ב,טז] שבעת קלון מכבוד שתה גם אתה והערל [תסוב עליך כוס ימין ה' וקיקלון על כבודך]:}}
:: {{צפ|תוכן=' שבעת קלון מכבוד
:: {{צפ|תוכן=' שתה גם אתה והערל
:: {{צפ|תוכן=אלא מהכא [משלי יז,כו] גם ענוש לצדיק לא טוב [להכות נדיבים על יֹשר] - אין ' לא טוב ' אלא רע (
::*
::כך
אולם, בפירוש זה ישנן כמה בעיות:
::*הפירוש אינו מתאים לחצי השני של הפסוק; משמעות המילים
::*ועוד: פירוש זה אינו מתאים לפסוקים אחרים בתנ"ך, המספרים על צדיקים ונביאים שמתפללים שה' יעניש את אויביהם; ראו [http://moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=73301 תפילה לרעת האויבים - טוב או רע?]
▲===לא טוב===
1. רוב המפרשים פירשו ש"לא טוב" הוא הנשוא של הפסוק - הפסוק בא ללמדנו שלא טוב להעניש צדיקים, או שלא טוב לצדיק להעניש.
2. אך יש שפירשו ש"לא טוב" הוא הנושא:
3. ויש שפירשו ש"לא טוב" הוא המטרה, והנושא הוא הכסיל שנזכר בפסוק הקודם: " {{צפ|תוכן=אחר כך, כשאותו הבן}} [הכסיל מהפסוק הקודם] {{צפ|תוכן=נעשה גדול ומשתרר על העולם, אז '''מעניש גם לצדיק''', כדי שיילך בדרך '''לא טוב'''...}} " {{קטן|קטן= (הגאון מווילנה)|}} .▼
▲::*אולם, הביטוי "לא טוב" מופיע תמיד כתואר, וכמעט תמיד כתואר למעשה, ולא כשם עצם או סוג של אדם.
'''על יושר''' - יש שפירשו '''על''' מהשורש '''עול''', כמו '''עָוֶל''': להכות נדיבים זהו עוול המנוגד לעקרונות היושר.
▲3. ויש שפירשו ש"לא טוב" הוא המטרה, והנושא הוא הכסיל שנזכר בפסוק הקודם: " {{צפ|תוכן=אחר כך, כשאותו הבן}} [הכסיל מהפסוק הקודם] {{צפ|תוכן=נעשה גדול ומשתרר על העולם, אז מעניש גם לצדיק, כדי שיילך בדרך לא טוב...}} " {{קטן|קטן= (הגאון מווילנה)|}} .
</div>
| |||