ביאור:משלי יז א: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 3:
= הקשר בין קרבנות לבין שלוה ומריבה =
 
 
לפעמים, מרוב רצון להתפלל תפילה יפה ומהודרת יותר, מתעוררות מריבות - על רקע של הבדלי נוסח, שמרנות לעומת חידוש, ולפעמים גם על רקע אידיאולוגי (כמו בשאלה אם להגיד הלל / תחנון ביום העצמאות). על נושא דומה - הקרבנות - נאמר בספר משלי:
 
{{צמ|טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה בָהּ, מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי רִיב|משלי יז א}}.
 
'''טוב''' יותר להקריב לה' '''פת''' לחם פשוטה '''וחרבה''' (יבשה) '''בשלוה''' ושלום, '''מלמלא''' את '''בית''' המקדש '''בזבחי''' שלמים יקרים תוך כדי '''מריבות''' בין אדם לחברו.
 
==הקבלות==
 
בפסוק זה ישנם כמה מושגים שמזכירים קרבנות:
 
::*'''פת''' = אחד מסוגי המנחות, ויקרא ב ו: {{צצמ|מנחתמִנְחַת פִּתִּים|ויקרא ו פתיםיד}}.
::*'''חרבה''' = יבשה, בלי שמן; המושג נזכר גם הוא בקשר למנחות, ויקרא ז י: {{צצמ|מנחהמִנְחָה בלולהבְלוּלָה בשמןבַשֶּׁמֶן וחרבהוַחֲרֵבָה|ויקרא ז י}}.
::*'''זבחים''' = קרבנות שלמים מבשר בהמה, {{צמ|וְאִם זֶבַח שְׁלָמִים קָרְבָּנוֹ אִם מִן הַבָּקָר הוּא מַקְרִיב...|ויקרא ג א}}.
 
לפי זה, פירוש הפסוק הוא: עדיף להביא קרבן פשוט, מנחת '''פתים''' יבשה '''וחרבה''' בלי שמן, ולהביא אותו '''בשלוה''' - מאשר למלא את בית המקדש '''בזבחים''', ותוך כדי הקרבתם - '''לריב''' זה עם זה.
 
הקשר בין ריבוי זבחים ותפילות לבין עבירות שבין אדם לחברו נרמז גם בדברי הנביא ישעיהו, {{צמ|לָמָּה לִּי ''' רֹב זִבְחֵיכֶם'''? יֹאמַר ה'... גַּם כִּי תרֹבותַּרְבּוּ תְפִלָּה אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ, יְדֵיכֶם דָּמִים מלֹאומָלֵאוּ. רַחֲצוּ, הִזַּכּוּ, הָסִירוּ רֹעַ מעללִּיכםמַעַלְלֵיכֶם מִנֶּגֶד עֵינָי, חִדְלוּ הָרֵעַ...|ישעיהו א יא}}(ראו [[ביאור:החובה לקבוע סדר עדיפות בקיום המצוות|החובהפירוט]] לקבוע), סדריומצד עדיפויותשני, בקיום{{צמ|עֲשֹׂה המצוותצְדָקָה וּמִשְׁפָּט, נִבְחָר לה' '''מִזָּבַח'''|משלי כא ג}}( [[ביאור:עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח|פירוט]] ).
 
מה הקשר בין קרבנות לבין מריבות?
שורה 20 ⟵ 24:
1. ייתכן, שכאשר האדם משקיע הרבה כסף בקרבנות, ולא נשאר לו מספיק לעצמו, הוא עלול להיות מתוח ועצבני יותר, וכך להגיע למריבות עם חבריו. הפסוק מלמד את האדם לחשוב כמה הוא מסוגל להשקיע בכל דבר, לא להחמיר על עצמו מעבר למה שהוא חייב, כאשר זה מעבר לכוחותיו.
 
2. ייתכן, שכאשר האדם משקיע הרבה כסף בקרבנות, הוא מתמלא בגאווה על כך שהוא עובד את ה' בהידור, וכתוצאה מכך מזלזל בחבריו שלא מקריבים קרבנות כמוהו (או לא מקריבים בכלל), ונקלע למריבות איתם: {{צפ|תוכן='''טוב פת חרבה ושלוה בה''', רומז למנחתו של עני... רוחו שפלה ואין פגמו כל-כך גדול... אבל העשיר, שרוחו גבוהה, פגמו עצום וגורם קטרוגים גדולים, ולפעמים '''זבחיו''' לא עלו לו להשבית את כולם... כל שכן, שאפילו בעת הקרבת זבחיו, גאוה אינה פוסקת ממנו...}} {{קטן|קטן= (רמ"ד וואלי)|}} .
 
3.ולפעמים עצם ההקרבה נועדה כביכול "לגייס" את ה' למריבה, כפי שדרשו חז"ל על בלעם: {{צפ|תוכן='''ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחות''' - ולמה שבעה מזבחות? כנגד שבעה מזבחות שבנו שבעה צדיקים מאדם ועד משה ונתקבלו: אדם, והבל, ונח, אברהם, יצחק, ויעקב, ומשה. שהיה אומר: למה קבלת את אלו, לא בשביל עבודה שעבדו לפניך קבלתם? לא נאה לך שתהא נעבד משבעים אומות ולא מאומה אחת? השיבו רוח הקדש: '''טוב פת חריבה''', טוב מנחה בלולה בשמן וחריבה, '''מבית מלא זבחי ריב''', שאתה רוצה להכניס מריבה ביני ובין ישראל.}} " {{קטן|קטן= ( [[במדבר רבה כ יח]] )|}} .
3. וייתכן שאפשר לקשר פסוק זה לתחליף המודרני של קרבנות - התפילות הציבוריות - שבהן פתחנו מאמר זה: הפסוק מלמדנו, '''שטוב''' להתפלל תפילה קצרה ו" '''יבשה''' " ולשמור על '''השלוה''' והשלום בין המתפללים - מאשר להתפלל תפילה ארוכה ומפוארת יותר, '''שתמלא''' את '''בית''' הכנסת '''במריבות'''.
 
3. וייתכן שאפשר לקשר פסוק זה לתחליף המודרני של קרבנות - התפילות הציבוריות. לפעמים, מרוב רצון להתפלל תפילה יפה ומהודרת יותר, מתעוררות מריבות - על רקע של הבדלי נוסח, שמרנות לעומת חידוש, ולפעמים גם על רקע אידיאולוגי (כמו בשאלה אם להגיד הלל / תחנון ביום העצמאות). הפסוק מלמדנו, '''שטוב''' להתפלל תפילה קצרה ו" '''יבשה''' " ולשמור על נושא'''השלוה''' דומהוהשלום -בין הקרבנותהמתפללים - נאמרמאשר בספרלהתפלל משלי:תפילה ארוכה ומפוארת יותר, '''שתמלא''' את '''בית''' הכנסת '''במריבות'''. 
<div class="advanced">
 
<div class="advanced">
==מקורות ופירושים נוספים==
1. מקובל לפרש פסוק זה על סעודה של חול: " {{צפ|תוכן=יותר '''טוב''' לאכול '''פת חרבה בשלוה,''' משיהיה לו '''מלא הבית''' בשר '''זבוח בריב''' וקטטה}} " {{קטן|קטן= ( [[:קטע:מצודות על משלי יז א|מצודות]] )|}} , או על רכוש באופן כללי, " {{צפ|תוכן=גם זה}} {{צפ|תוכן=על בחירת השלום, שלא יבקש אדם להתגבר על אחיו בחלוקת הנחלה, כי טוב המועט ובלא ריב וערעור - מן המרובה ועליו מצה ומריבה...}} " {{קטן|קטן= (ר' יונה גירונדי)|}} . לפי זה, הפסוק דומה ל {{צמ|טוֹב אֲרֻחַת יָרָק וְאַהֲבָה שָׁם, מִשּׁוֹר אָבׁוּס וְשִׂנְאָה בׁוֹ|משלי טו יז}}( [[ביאור:הקשר בין אוכל לבין אהבה ושנאה|פירוט]] ); עדיף להסתפק במועט ולא לריב, מאשר להיכנס למריבות על-מנת להשיג יותר.
 
אולם, כפי שפירשנו למעלה, המושגים '''פת חרבה''' ו '''זבח''' רומזים שהכוונה דווקא לסעודה של קודש. ישנם מפרשים נוספים שקישרו את הפסוק לקרבנות, בדרכים שונות:
 
2. " {{צפ|תוכן='''טוב''' היה להקב"ה '''להחריב''' ביתו ועירו, והיה '''בשלוה''' מעבירותיהן של ישראל... שהיו מקריבין '''זבחי ריב''' בביתו}} " {{קטן|קטן= (רש"י)|}} .
 
==דקויות==
3. " {{צפ|תוכן='''ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחות''' - ולמה שבעה מזבחות? כנגד שבעה מזבחות שבנו שבעה צדיקים מאדם ועד משה ונתקבלו: אדם, והבל, ונח, אברהם, יצחק, ויעקב, ומשה. שהיה אומר: למה קבלת את אלו, לא בשביל עבודה שעבדו לפניך קבלתם? לא נאה לך שתהא נעבד משבעים אומות ולא מאומה אחת? השיבו רוח הקדש: '''טוב פת חריבה''', טוב מנחה בלולה בשמן וחריבה, '''מבית מלא זבחי ריב''', שאתה רוצה להכניס מריבה ביני ובין ישראל.}} " {{קטן|קטן= ( [[במדבר רבה כ יח]] )|}} .
1. מקובל לפרש פסוק זה על סעודה של חול: " {{צפ|תוכן=יותר '''טוב''' לאכול '''פת חרבה בשלוה,''' משיהיה לו '''מלא הבית''' בשר '''זבוח בריב''' וקטטה}} " {{קטן|קטן= ( [[:קטע:מצודות על משלי יז א|מצודות]] )|}} , או על רכוש באופן כללי, " {{צפ|תוכן=גם זה}} {{צפ|תוכן=על בחירת השלום, שלא יבקש אדם להתגבר על אחיו בחלוקת הנחלה, כי טוב המועט ובלא ריב וערעור - מן המרובה ועליו מצה ומריבה...}} " {{קטן|קטן= (ר' יונה גירונדי)|}} . לפי זה, הפסוק דומה ל {{צמ|טוֹב אֲרֻחַת יָרָק וְאַהֲבָה שָׁם, מִשּׁוֹר אָבׁוּס וְשִׂנְאָה בׁוֹבוֹ|משלי טו יז}}( [[ביאור:הקשר בין אוכל לבין אהבה ושנאה|פירוט]] ); עדיף להסתפק במועט ולא לריב, מאשר להיכנס למריבות על-מנת להשיג יותר.
 
2. אולם, המושגים '''פת חרבה''' ו '''זבח''' רומזים שהכוונה דווקא לסעודה של קודש (ראו "הקבלות"), וכן פירש רש"י: {{צפ|תוכן='''טוב''' היה להקב"ה '''להחריב''' ביתו ועירו, והיה '''בשלוה''' מעבירותיהן של ישראל... שהיו מקריבין '''זבחי ריב''' בביתו}} " {{קטן|קטן= (רש"י)|}} .
הקשר בין ריבוי זבחים ותפילות לבין עבירות שבין אדם לחברו נרמז גם בדברי הנביא ישעיהו, {{צמ|לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם? יֹאמַר ה'... גַּם כִּי תרֹבו תְפִלָּה אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ, יְדֵיכֶם דָּמִים מלֹאו. רַחֲצוּ, הִזַּכּוּ, הָסִירוּ רֹעַ מעללִּיכם מִנֶּגֶד עֵינָי, חִדְלוּ הָרֵעַ...|ישעיהו א יא}}(ראו [[ביאור:החובה לקבוע סדר עדיפות בקיום המצוות|החובה לקבוע סדרי עדיפויות בקיום המצוות]] ).
 
43. ובין שני הפירושים נמצא פירושו של רביורבי יוחנן, שקישרקישר את הפסוק לארץ ישראל - ארץ הקודש: " {{צפ|תוכן='''טוב פת חרבה ושלוה בה''' - אמר רבי יוחנן: זו ארץ ישראל, שאפילו אוכל אדם}} {{צפ|תוכן=פת}} {{צפ|תוכן=ומלח ודר בתוכה, מובטח לו שהוא בן העולם הבא; '''מבית מלא זבחי ריב''' - זו חוצה לארץ, שהיא מלאה חמסים וגזילות}} " {{קטן|קטן= (רבי יוחנן, [[מדרש משלי (בובר) יז א]] )|}} .
 
</div>