התורה והמצוה ויקרא ד טו-כא: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן "{{מלבי"ם ספרא נווט|ויקרא}} ==סימן רמט== {{ציטוט פסוק במלבי"ם|ויקרא|ד|טו}} {{ציטוט מדרש|ספרא (מל..."
 
שורה 7:
{{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת ויקרא חובה פרק ו|סימן רמט}}
 
{{דה מפרש|וסמכו זקני העדה}} שם '''זקן''' יבא לפעמים על מלא ימים ולפעמים על נשיאי העם וחכמיהם כמו שאמרו ''"זקן"-- זה שקנה חכמה''. עד שלפעמים יבאר מאיזה מין מדבר כמו שכתוב "כי זקנים המה ממנו לימים" {{ממ|איוב|לב}}.
 
ואחרי העיון ראיתי כי בכל מקום שבא "זקן" בלא סמיכות ובלא כינוי ובלא ה' הידיעה -- מובנו לרוב ''זקן בימים'' כמו "מנער ועד זקן", "יש לנו אב זקן", "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים" [<small>אם לא במקום שיש הוכחה שכיון על החכמה כמו שבארנו בפר' קדושים (סימן פ) על פסוק "והדרת פני זקן" וכמ"ש בסנהדרין {{הפניה-גמ|סנהדרין|יד|א}} ''"לא יהיה זקן בביתך". מאי זקן. אילימא זקן ממה והכתיב "וכל מרבית ביתך ימותו אנשים. אלא סמיכה''</small>]
 
אבל בכל מקום שבא בכינוי או בסמיכות או בה' הידיעה -- יכוין על זקן נשוא פנים מופלג בחכמה כמו "לך ואספת את זקני ישראל", "ואמרו אל זקנו עירו" {{ממ|דברים|יט|}}, "וכל זקני העיר ההוא ירחצו את ידיהם" (שם), "ושלחו זקני עירו" {{ממ|דברים|יט|}} -- ובכולם רצונו לומר הבית דין כמו שאמרו במכות {{הפניה-גמ|מכות|יד|ב}}. ועל על "שבעים איש הזקנים" {{ממ|במדבר|יא|}}.
 
:[ויש בזה הבדל בין זקני ישראל ובין זקני עכו"ם או ישראל בעת היו רשעים
* כמ"ש בבראשית רבה (פמ"ט) ''כל צדיקים שבסדום "צדיקם" כתיב. הוא דעתיה דר"י דאר"י "ויאמרו אלינו זקנינו" (יהושע ט)-- סבי דבהתא'' -- רוצה לומר זקנים וצדיקים בערכם.
* ובסנהדרין {{הפניה-גמ|סנהדרין|קב|ב}} ''דלמא עכו"ם. לא סלקא דעתך דכתיב "ויאמרו אליו כל הזקנים וכל העם". ודלמא סבי דבהתא? מי לא כתיב "ויטב הדבר בעיני אבשלום ובעיני כל זקני ישראל" ואמר רב יוסף סבי דבהתא! התם לא כתיב "וכל העם", הכא כתיב "וכל העם". אי אפשר דלא הוה בהון צדיקיא דכתיב "והשארתי בישראל שבעת אלפים אשר לא כרעו לבעל"''{{ררר}} רוצה לומר זקנים דגבי אבשלום היו זקניו לםפי רשעתו אבל פה כתיב "וכל העם"-- היו זקנים בערך העם שהיו גם צדיקים בקרבם]
 
וזהו שאמר בספרא (מובא בסנהדרין דף יג:) ''אם יכתב "וסמכו זקני"'' (ר"ל "זקנים" בלא סמיכות) ''הוה אמינא זקנים מן השוק. תלמוד לומר "זקני העדה"'' (בסמיכות שמורה על זקני הבית דין).
 
 
ובסוטה {{הפניה-גמ|סוטה|מד|ב}} ובסנהדרין {{הפניה-גמ|סנהדרין|יד|א}} '''''"ויצאו זקניך ושופטיך" זקנים-- שנים, ושופטיך-- שנים, ואין בית דין שקול וכולי הרי כאן חמשה. ר' שמעון אומר זקניך-- שנים... הרי כאן שלשה. ור' שמעון "שופטיך"-- מיוחדים שבשופטיך. ור' יהודה? גמר "זקני" "זקני" מ"וסמכו זקני העדה"'''''.{{ססס}} מפרש לדעת ר' יהודה אם יכתב "זקנים" הם הדיוטות; אבל כשכתוב ''"זקניך"'', בכינוי -- הם בית דין. ור' שמעון משיב שעדיין יש לפרש שהם בית דין מסנהדרי קטנה. ור' יהודה סבירא ליה דנילוף "זקניך" דפה מן "זקני העדה" דגבי סמיכה שהם מן הסהנדרי גדולה.
 
אמנם מה שאמרו בפרק מצות חליצה {{הפניה-גמ|יבמות|קא|א}} לתנא קמא, שמה שכתוב ''"ועלתה יבמתו השערה אל הזקנים וקראו לו זקני עירו" האי "זקני עירו" מבעיא ליה לרבות ג' הדיוטות!'' (<small>שמלבד מה שכבר עמדו בזה תוס' בסנהדרין {{הפניה-גמ|סנהדרין|יד|א}} ד"ה ''יכול'' וביבמות (שם ד"ה מבעיא ליה) יקשה דהא גם במוציא שם רע (דברים כב) כתוב "והוציא את בתולי הנערה אל זקני העיר השערה ואמר אל הזקנים", הרי כפל "זקני העיר..הזקנים" ובכל זאת דין מוציא שם רע בעשרים ושלשה כמ"ש בריש סהנדרין לרבנן</small>).
 
אולם נראה דבאמת בכל מקום שאמר "הזקנים" או "זקני עירו" ו"זקני העיר" -- הוא זקני הבית כנ"ל (<small>ולא כחילוק התוספות בין "זקני העיר" ובין "זקני עירו" דהא גבי רוצח ובן סורר ומורה כתיב "זקני עירו"</small>) רק דגבי חליצה יש זרות ושינוי כי שם הבא שני פעמים אם צריך לבא בסמיכות יבא בפעם הראשון בסמיכות ובשני יבא בה' הידיעה-- "עשה לך תיבת עצי גופר קנים תעשה את התיבה" (ברשאית ?), "ואת גביעי גביע הכסף...וימצא הגביע" {{ממ|בראשית|מד|}}, "ויאמר מלך מצרים למילדות העבירות..ותראן המילדות את האלקים" (שמות א), ודומיהם. כי בתחלת דבריו יפרש את השם על ידי סמיכות ומבאר מהותו ואחר כך ירמוז עליו בה' הידיעה כי כבר הודיע מהותו בתחלה. ולפי זה היה ראוי שיאמר "ועלתה יבמתו השערה אל זקני עירו וקראו לו הזקנים" שפירוש "הזקנים" הזנכרים, שהם "זקני עירו". אבל ממה שכתב תחלה "הזקנים" (<small>שמבואר שהם הזקנים הנודעים שהם בית דין שכן גדר שם "הזקנים" הבא בה' הידיעה</small>) ואחר כך אמר "זקני עירו" - מבואר שאינם הזקנים הנזכרים רק אף הדיוטות כשרים, כל שהם זקנים בעיר הזאת.
 
 
ומה שאמר ''אי זקני עדה יכול כל הזקנים שבעדה? תלמודל ומר "העדה"-- המיוחדים שבעדה'' - ר"ל שאם יכתב "זקני עדה" נוכל לפרש ששם "עדה" הוא תואר-- ''זקנים שהם עדה'', רוצה לומר המתועדים לדין ולהורות כמו ''"אנשי שם"'', ''"חכמי חרשים"'', שהוא סמיכות המתואר אל התואר; ולפי זה נאמר שכל הזקנים שהם עדה יסמכו. {{ררר}}לכן אמר "זקני העדה" שהם הזקנים של העדה וגדולי הסנהדרין.
 
ובגמרא גריס [לא נגמר...]
 
==סימן רנ==