ספרא (מלבי"ם)/פרשת ויקרא חובה/פרשה ד: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 3:
<קטע התחלה=ויקרא ד יג/><קטע התחלה=סימן רמ/>[א] {{צ|..ואם..}}-- הרי זה מוסיף על ענין הראשון; שתמצא אומר פר משיח ופר עדה עומדין-- פר משיח קודם לפר עדה לכל מעשיו.<קטע סוף=סימן רמ/>
 
<קטע התחלה=סימן רמא/>[ב] {{צ|עֲדַת יִשְׂרָאֵל}} - יכול בעדה (<small>ס"א ''בכל עדה'' וס"א ''בכל העדה''</small>) הכתוב מדבר?{{ררר}}תלמוד לומר כאן 'עדה' ולהלן נאמר {{ממ|במדבר|לה|כד}} 'עדה'. מה 'עדה' אמורה להלן-- בית דין, אף כאן-- בית דין.{{ססס}} או מה 'עדה' אמורה להלן כהןבכהן גדול אף כאן בכהן גדול!{{רווח קשיח|1}} תלמוד לומר "עדת ישראל"-- העדה המיוחדת שבישראל; ואיזו? זו? סנהדרי גדולה היושבת בלשכת הגזית.
 
[ג] היה אחד מהם גר או ממזר או נתין או זקן שלא ראה לו בנים --יכול יהיו חייבים?{{ררר}}תלמוד לומר כאן 'עדה' ולהלן נאמר 'עדה'. מה 'עדה' אמורה להלן-- כולם ראוים להוריה, אף 'עדה' אמורה כאן-- עד שיהיו כולם ראוים להוריה.<קטע סוף=סימן רמא/>
שורה 11:
<קטע התחלה=סימן רמג/>[ה] {{צ|יִשְׁגּוּ}}-- יכול יהיו חייבים על שגגת המעשה?{{ררר}} תלמוד לומר "יִשְׁגּוּ וְנֶעְלַם דָּבָר"-- הא אינם חייבים אלא על העלם דבר עם שגגת המעשה.
 
[ו] מתוך שיצאת עכו"ם לידון בעצמה, יכול יהיו חייבים על שגגת המעשה שלה?{{ררר}}תלמוד לומר כאן "מעיני" ולהלן {{ממ|במדבר|טו|כד}} נאמר "מעיני".{{רווח קשיח|1}} מה 'עיני'"מעיני" האמור להלן-- בית דין, אף כאן-- בית דין; {{רווח קשיח|1}} ומה "מעיני" האמור להלן{{הערה|<small>הכוונה לפרשתנו כאן {{ממ|ויקרא|ד|יג}}. עיין במפרשים שכִיווּן הלימוד התהפך ועכשיו לומדים עכו"ם מהעלם דבר של צבור, על אף הלשון של "'''''להלן...כאן'''''" - ויקיעורך</small>}}-- העלם דבר עם שגגת המעשה, אף "מעיני" האמור כאן-- העלם דבר עם שגגת המעשה.<קטע סוף=סימן רמג/>
 
 
<קטע התחלה=סימן רמד/>[ז] {{צ|וְנֶעְלַם דָּבָר}}-- לא שתתעלם (<small>ס"א ''שתעלם'', וכן בהמשך</small>) מצוה כולה.
* כיצד?{{ררר}}אמרו ''"אין נדה בתורה"; "אין שבת בתורה"; "אין עכו"ם בתורה"'' --יכול יהיו חייבים? תלמוד לומר "ונעלם דבר"-- לא שתתעלם מצוה כולה.
* [ח] אבל אמרו ''"יש נדה בתורה אבל הבא על שומרת יום כנגד יום - פטור"; "יש שבת בתורה אבל המוציא מרשות היחיד לרשות הרבים - פטור"; "יש עכו"ם בתורה אבל המשתחוה - פטור"'' --יכול יהיו פטורים?{{ררר}} תלמוד לומר "ונעלם דבר"-- לא כל הגוף.
שורה 22:
 
 
<קטע התחלה=סימן רמה/>[י] הורו בית דין ועשו - יכול יהיו חייבים?{{ררר}}תלמוד לומר {{צ|הקהל..ועשו}}-- ההוראה תלויה בבית דין והמעשה תלויהתלוי בקהל.
 
 
שורה 32:
 
 
<קטע התחלה=סימן רמו/>{{צ|וְאָשֵׁמוּ}}{{הערה|<small>בספרים אחרים נמצא פתיח יותר ארוכה {{צ|אשר לא תעשינה ואשמו}} - ויקיעורך</small>}}-- כשם שנפרעים מן היחיד כן נפרעין מן הצבור.<קטע סוף=סימן רמו/><קטע סוף=ויקרא ד יג/>
 
 
שורה 39:
 
 
<קטע התחלה=סימן רמח/>[יג] {{צ|אשר חטאו...והקריבו}}-- חטאו שני שבטים - מביאין שני פרים, חטאו שלשה - מביאין שלשה.{{ססס}} או אינו אלא ''חטאו שני יחידים - מביאין שני פרים, חטאו שלשה - יביאו שלשה''?...{{ררר}} תלמוד לומר "הקהל"-- הקהל חייב; וכל קהל וקהל חייבים.
 
וכל קהל וקהל חייבים.{{הערה|<small>אמר העורך, לא היה ברור לי מקום מלים אלו של ''וכל קהל וקהל חייבים''. אם כסיום של הקטע לעיל או כפתיח להמשך הדברים. ופיסקתי ועיצבתי כפי מיטב הבנתי - ויקיעורך</small>}} {{רווח קשיח|2}}[יד] כיצדהכיצד? חטאו שני שבטים - מביאין שני פרים, חטאו שלשה - מביאין שלשה.{{רווח קשיח|1}} ושאר שבטים שלא חטאו-- מביאין על ידיהם פר; שאף אלו שלא חטאו מביאין על ידי החוטאים, לכך נאמר "הקהל" לחייב על כל קהל וקהל, דברי ר' יהודה.
 
 
[טו] ר' שמעון אומר: שבעה שבטים שחטאו-- מביאין שבעה פרים, ובית דין מביאים עליהן פר, וכולם פטורין{{הערה|<small>שאר הדפוסים לא גורסים ''"וכולם פטורים"'' - ויקיעורך</small>}} - שנאמר כאן "קהל" ונאמר להלן "קהל"; מה "קהל" אמור להלן-- בית דין, אף כאן-- בית דין.