התורה והמצוה ויקרא ד יג-יד: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 220:
** שלדעת ר' יהודה אם חטא שבט אחד בהוראת בית דין הגדול גורר כל השבטים וכולם מביאין י"ב פרים.
** ור' שמעון סבירא ליה גם כן ד''שבט אחד אקרי "קהל"'' ומביאין, אבל סבירא ליה דרק שבט שחטא מביא ואינו גורר יתר השבטים.
** ור' מאיר סבירא ליה דרק כל ישראל או רובן אקרי ''"קהל"'', לא שבט אחד. וכן מפורש בירושלמי (פרק א ה"ו).


ובהוריות (שם) אמר:
: '''''מאי טעמא דר' יהודה? קסבר ארבעה קהלי כתיבי. קהל הקהל. קהל הקהל. חד לחייב על כל קהל וקהל. וחד להוראה תלויה בבית דין ומעשה תלויה בקהל. וחד לגרירה. וחד לשבט שעשה בהוראת בית דין'''''
 
רצונו לומר שסבירא ליה
שורה 231 ⟵ 234:
 
ושם:
: '''''ור' שמעון תלתא קהלי כתיבי -- קהל הקהל קהל; "מעיני הקהל" אורחא דקרא הוא כדאמרי אינשי מעינא דפלניא. חד לחייב על כל קהל וקהל. ותרי אחרינא -- נאמר למטה "קהל" ונאמר למעלה "קהל". מה להלן בית דין עם הקהל אף כאן בית דין עם הקהל ''''' [<small>והתוס' גרסי' בדר' שמעון ''"תרי קהלי כתיבי"'' וכן הביא בתוספי הראש שמצא כן בכל ספרי ספרד והוא עולה היטב כפי מה שפירשתי</small>]
: ר"ל שממה שכתב "והקריבו הקהל" רצונו לומר ''כל קהל וקהל'' וממה שלא אמר "והקריבו קהל" שירצה כל קהל (שזה גדר השם שבא בלא ה' הידיעה להורות ''כל מי שיהיה'') הוא להקיש שכמו שמה שכתוב "ונעלם מעיני הקהל" פירושו ''הקהל על ידי עיניהם'' שהם הסנהדרין שזה גדר פעל 'העלים' שנמשך אל העינים (כמו שכתבנו למעלה (סימן רמג) וכן כתב רש"י בתענית {{הפניה-גמ|תענית|כד|ב}} ד"ה מעיני העדה), זקנים מאירים עיני העם. וכן מה שכתוב "והקריבו הקהל" היינו עם עיניהם שהם הבית דין ששניהם יקריבו. ובזה אין סתירה ממה שכתוב פה "והקריבו הקהל" ושם אמר "ועשו כל העדה" כי בשניהם פירושו שיקריבו הקהל עם עיניהם בראשיהם והעדה עם עדתם, שגם כלל העם נקראו בשם "עדה" בעת שהסנהדרין בראשיהם כמו שגדרתי שם זה היטב (למעלה סימן רמא).
 
 
ושם:
: '''''ור' מאיר קהל הקהל לא דריש. הלכך תרי קהל כתיבי. מבעיא ליה לנאמר למטה קהל ונאמר למעלה קהל. מה להלן בית דין ולא צבוא אף כאן בית דין דין ולא צבור'''''
 
: ר"ל דלר' מאיר יכוין בשם "קהל" על כלל ישראל, לא שבט אחד ולכן ''קהל הקהל לא דריש'' כי מוכרח [לא נגמר..]