התורה והמצוה ויקרא ד יג-יד: הבדלים בין גרסאות בדף

ובמה שכתב גבי חטאת נשיא {{ממ|ויקרא|ד|כג}} "או הודע אליו חטאתו '''אשר חטא בה'''" דעת ר"י בספרא {{ממספרא|מלבי"ם|ויקרא חובה|פרק ז|מ"ו}} דצריך שידע החטא שחטא בה, לאפוקי אם חלב ונותר לפניו ואכל אחד מהם ואינו יודע מה אכל. כי "חטא בה" מציין הדבר שבו חטא בפרטות.{{ררר}} אמנם פה כתוב תחת "חטא בה" מלת "עליה". כי יש הבדל בין שימוש הב' ובין שימוש מלת "על". שהב' מציין הכלי עצמו (<small>--"והכה את רעהו באבן או באגרוף"</small>) ומלת "על" מציין הסבה (<small>--"הנך מת על האשה אשר לקחת"</small>). ואחר שפה עיקר החטא של הסנהדרין הוא ההוראה, שכשהורו שחלב מותר לא חטאו בחלב רק שבסבת הוראתם חטאו העם -- לכן אמר "אשר חטאו עליה", ר"ל ''בסבתה''. ופירושו שצריך שידעו החטאת אשר בסבתה חטאו העם והיינו שצריך שידעו מה הורו - אם בחלב, אם בדם. וזהו שאמר בספרא (<small>מובא בהוריות {{הפניה-גמ|הוריות|ה|א}}</small>) ''ידעו שהורו וחטאו ולא ידעו מה הורו'' (<small>כגון שהורו בית דין והקהל אכלו חלב ודם ואינם יודעים באיזה מהם הורו היתר, אם בחלב אם בדם</small>) - ''יכול יהיו חייבים? תלמוד לומר "ונודעה החטאת.."''{{ררר}} (<small>ר"ל וסוף הכתוב "..אשר חטאו עליה" שצריך שידעו בחטאת שבסבתה חטאו</small>)''-- לא שיוודעו החוטאים'', -- הגם שידעינן שממה נפשך חטאו העם, כי על כל פנים הורו באחד משני האיסורים שאכלו-- פטורין, כי לא ידעו החטאת עצמו. ולכן אמר בגמרא לח?? ת'??{{הערה|לא יכולתי לקרא מה שכתוב בדפוס. והמשלים תבא עליו ברכה - ויקיעורך}} דאתיא כר' יהושע שדריש כן גם כן מ"ש גבי נשיא "אשר חטא בה" כי מלת "עליה" בא פה תחת מלת "בה".