התורה והמצוה ויקרא ד יג-יד: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 189:
{{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת ויקרא חובה פרשה ד|סימן רמז}}
 
ונודעה החטאת אשר חטאו עליה: {{ררר}} פעל '''חטא''' יבא אחריו למ"ד או ב'.
* "חטא" שאחריו למ"ד מציין העצם שאליו חטא-- "וחטאתי להשם", "וחטאתי לאלקים".
* "חטא" שאחריו ב' מציין הדבר שבו חטא-- "אשמרה דרכי מחטא בלשוני" {{ממ|תהלות|לז}}, "ולמה תחטא בדם נקי" {{ממ|ש"א|יט}}. וכמו שכתבנו בזה למעלה ([[התורה והמצוה ויקרא ד ב#סימן קצד|סימן קצד]]).
 
 
ובמה שכתב גבי חטאת נשיא "או הודע אליו חטאתו '''אשר חטא בה'''" דעת ר"י בספרא {{ממספרא|מלבי"ם|ויקרא חובה|פרק ז|מ"ו}} דצריך שידע החטא שחטא בה, לאפוקי אם חלב ונותר לפניו ואכל אחד מהם ואינו יודע מה אכל. כי "חטא בה" מציין הדבר שבו חטא בפרטות.{{ררר}} אמנם פה כתוב תחת "חטא בה" מלת "עליה". כי יש הבדל בין שימוש הב' ובין שימוש מלת "על". שהב' מציין הכלי עצמו (<small>--"והכה את רעהו באבן או באגרוף"</small>) ומלת "על" מציין הסבה (<small>--"הנך מת על האשה אשר לקחת"</small>). ואחר שפה עיקר החטא של הסנהדרין הוא ההוראה, שכשהורו שחלב מותר לא חטאו בחלב רק שבסבת הוראתם חטאו העם -- לכן אמר "אשר חטאו עליה", ר"ל ''בסבתה''. ופירושו שצריך שידעו החטאת אשר בסבתה חטאו העם והיינו שצריך שידעו מה הורו - אם בחלב, אם בדם. וזהו שאמר בספרא (<small>מובא בהוריות {{הפניה-גמ|הוריות|ה|א}}</small>) ''ידעו שהורו וחטאו ולא ידעו מה הורו'' (<small>כגון שהורו בית דין והקהל אכלו חלב ודם ואינם יודעים באיזה מהם הורו היתר, אם בחלב אם בדם</small>) - ''יכול יהיו חייבים? תלמוד לומר "ונודעה החטאת.."''{{ררר}} (<small>ר"ל וסוף הכתוב "..אשר חטאו עליה" שצריך שידעו בחטאת שבסבתה חטאו</small>)''-- לא שיוודעו החוטאים'', הגם שידעינן שממה נפשך חטאו העם, כי על כל פנים הורו באחד משני האיסורים שאכלו-- פטורין, כי לא ידעו החטאת עצמו. ולכן אמר בגמרא לח?? ת'??{{הערה|לא יכולתי לקרא מה שכתוב בדפוס. והמשלים תבא עליו ברכה - ויקיעורך}} דאתיא כר' יהושע שדריש כן גם כן מ"ש גבי נשיא "אשר חטא בה" כי מלת "עליה" בא פה תחת מלת "בה".
 
==סימן רמח==