התורה והמצוה ויקרא ד יג-יד: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 141:
ופה שאמר "ונעלם דבר" אי אפשר שכולל כל דבר שבעולם שבודאי אינו מדבר אם נעלם מעיני העדה איזה דבר בחכמת התכונה והככבים או במלאכת חרש וחושב וכדומה, רק סמך עצמו על מה שכתב "ועשו אחת מכל מצות השם" שפי' ונעלם דבר מכל מצות ועשו אחת מכל מצות. וכיון ששם "דבר" נמשך על "מכל מצות" מבואר שפירוש "דבר" ''כל שהוא'', שכן גדר מלת "דבר" הבא בסמיכות אל השם ביחוס שממנו שפירוש "דבר" ''כל שהוא'' כמו "לא הסיר דבר מכל אשר צוה" {{ממ|יהושע|ח}}, "אל תפל דבר מכל אשר דברת" {{ממ|אסתר|ו}}
ובגמרא מקשה על זה ''"מצוֹת" תרתי משמע!'' אמר רנב"י "מצות" כתיב'' - רוצה לומר שמקשה הלא יש לומר דבר שלם מכלל המצות, ר"ל מצוה אחת מכלל המצות הרבים, ומנא לן לפרש גם כל שהוא ממצוה אחת שעל זה היה לו לאמר "..דבר ממצוַת השם" (בפתח). ומשיב שבמה שכתב "מכל מצוֹת" פירושו ''מכל מצוה ומצוה, ופירוש "דבר" ''מכל מצוה ומצוה'' שפירושו: ''דבר כל שהוא מאיזה מצוה שתהיה'' וזהו שמשיב ''מצות כתיב'', רוצה לומר שהכוונה על כל מצוה בפני עצמה.
[ובירושלמי {{ממ ירושלמי|הוריות|א|ג}} אמר על זה:{{ררר}} ''ר' חזקיה אמר 'מדבר' ולא כל דבר. ר' הילא אמר 'ממצוה' ולא כל מצות. וכתוב כן. אמר ר' אמי בשם ר' יוחנן גורעין לדרוש מתחלת הפרשה עד סופה'' {{ססס}}רצונו לומר שמקשה והא כתיב "ועשו ממצות" ולא כתב "ונעלם מכל מצות". ומשני, שממשיכין מלות "מכל מצות" גם אל פעל "ונעלם" וזהו שאמר ''גורעין לדרוש מתחלת הפרשה עד סופה]
'''ורב אשי''' אמר יליף "דבר" "דבר" מזקן ממרא דכתיב ביה בזקן ממרא "כי יפלא ממך דבר..לא תסור מן הדבר"-- "מן הדבר" ולא כל דבר, אף בהוראה-- "דבר" ולא כל הגוף.{{ררר}}רב אשי בחכמתו הנפלאה חקר ומצא למלה זו ריע כמוהו בתורה שבא מלת "דבר" על משפט שהוא כפי צורתו משפט מחייב וכפי ענינו הוא משפט שולל. והוא "כי יפלא ממך דבר", ששם גם כן צורת המשפט הוא חיוב שמיחס נשוא ההפלאה אל הנושא שהוא העם בחיוב -- שנפלא מהם הדבר; אבל ענינו באמת הוא שולל כי פירוש "כי יפלא ממך דבר" '''''שלא''' תדע את הדבר'', כי ההפלאה הוא שלילת הידיעה. ושם מבואר שדינו כמשפט-שולל (שפירוש "דבר" הוא ''דבר משהו'') דהא אחר כך אמר "לא תסור מן הדבר" (שהוא משפט שולל גמור) ופירוש "מן הדבר" -- ''אף ממקצת דבר''. [ובתוספתא הוכיח עוד וזה לשונו ''אתה אומר מקצתו ולא כולו או אינו אלא כולו? תלמוד לומר "בין דם לדם"-- ולא כל דם; "בין דין לדין"-- ולא כל דין'' -- ובגמרא חדא מתרתי נקט]{{ררר}}הרי מבואר שבמשפט כזה שצורתו מחייב וחמרו שולל, דינו לענין מלת "דבר" כדין משפט שולל שפירוש "דבר" ''מקצת דבר". ומבואר שהוא הדין מה שכתוב "ונעלם דבר" פירושו ''מקצת דבר".
וכל אלו הפירושים נופלים היטב על מה שמובא בספרא ''תלמוד לומר "ונעלם דבר"''.
ואמר עוד במשנה ג (מובא בהוריות דף ז:) שעדיין יש לטעות שבעכו"ם חייבים על העלם מצוה כולה, אך כיון דלמדינן ממה שכתוב "מעיני העדה" דצריך שיהיה הוראת הסנהדרין כמו בפר העלם דכתיב "מעיני" -- ממילא בודאי גם הוראה זו דומה לזו שיורו לבטל מקצת ולקיים מקצת.
(ועיין בהוריות {{הפניה-גמ|הוריות|ד|א}} מה שפלפלו על ברייתות אלה. ואין כאן מקום להאריך.)
==סימן רמה==
| |||