התורה והמצוה ויקרא ד יג-יד: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 105:
{{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת ויקרא חובה פרשה ד|סימן רמד}}
 
 
{{דה מפרש|ונעלם דבר}}: משנה ז' ומשנה ח' שבספרא הלז מובא בהוריות {{הפניה-גמ|הוריות|ד|א}}.
: ומקשה עליה '''''אמר מר יכול יהיו פטורים. ואי בקיום מקצת ובטול מקצת פטורים ובעקירת כל הגוף נמי פטורים, במה חייבים?!''''' ומשני '''''תנא הכי קשיא ליה, אימא "דבר" כולה מלתא משמע. תלמוד לומר "ונעלם דבר". מאי משמע? אמר עולא קרי ביה "ונעלם מדבר". חזקיה אמר אמר קרא "ועשו אחת מכל מצות"-- ולא כל מצות. רב אשי אמר אתיא דבר דבר מזקן ממרא דכתיב ביה "כי יפלא ממך דבר למשפט וכולי"'''''
 
שורה 118 ⟵ 119:
 
וזה ספיקו של חז"ל בספרא. שתחלה אמרו ''"ונעלם דבר"-- לא שתעלם מצוה כולה'' - החליטו שדינו כמשפט שולל (<small>כי השקיפו על כוונת המאמר שפירושו ''שלא ידעו את הדבר'', שהוא שלילה</small>) שמלת "דבר" יפורש בו ''מקצת דבר''. ואחר כך אמרו ''אבל אמרו יש נדה בתורה אבל הבא על שומרת יום כנגד יום פטור וכולי יכול יהיו פטורים?'' דאימא "דבר"-- ''כולה מלתא'' משמע, רצונו לומר הלא נוכל לומר שנלך אחר צורת המשפט שהוא משפט מחייב וממילא פירוש מלת "דבר" - ''דבר שלם''.
 
 
ולברר ספק זה השיבו ''תלמוד לומר "ונעלם דבר"''. ונחלקו בגמרא בפירושו:
 
 
'''עולא אמר''' ''קרי ביה 'ונעלם מדבר{{'}}'', רוצה לומר שכבר נראה מגוף המשפט הזה שאין פירוש "ונעלם דבר" דהיינו דבר שלם רק ''ונעלם מדבר'' דהיינו מקצת דבר, כי בכל מקום שבא פעל 'העלים' נקשר תמיד עם מ"ם-- "לא היה דבר נעלם מן המלך" {{ממ|מ"א|י}}, "וה' העלים ממנו" {{ממ|מ"ב|ד}}, "אעלים עיני מכם" {{ממ|ישעיהו|א}}. וכן פה "ונעלם דבר מעיני הקהל", וזה סימן השלילה שנקשר עם מ"ם ששולל הנשוא מן הנושא, שמוכח מן הפעל עצמו שבא אחריו מ"ם שאתה צריך לקרות בו 'ונעלם מדבר', ר"ל מקצת דבר, כי המ"ם שבא על "מעיני העדה" הוא עֵד שהיא שלילת הנשוא מן הנושא והוא עֵד שפירוש "דבר" - מִדָבָר, רוצה לומר מקת דבר.
שורה 130 ⟵ 133:
 
 
'''וחזקיה''' הוכיח [לא נגמר...]
 
==סימן רמה==