התורה והמצוה ויקרא ד יג-יד: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 72:
"ומה שגיתי הבינו לי" {{ממ|איוב|ו|כד}}, "שגו ברואה" {{ממ|ישעיהו|כח}}, "לשגות מאמרי דעת" {{ממ|משלי|יט|כז}}, "הנה הסכלתי ואשגה הרבה מאד" {{ממ|שמואל א|כו|כא}} -- כולם הם שגיאה וטעות עינוי, שטעה אם על ידי עיונו אם על ידי החושים - כי סבות השגיאה העיונית הם הרבה מאד.
 
לא כן-- "כי תחטא בשגגה", "כי יאכל קדש בשגגה", "מכה נפש בשגגה" -- הם שגגה מעשיית. וזה יסובב לפעמים על ידי שגיאה עיונית קדמה לה - למשל אכל חלב יען שגה קודם לכן בעיונו שהחלב מותר; או בזולת שגיאה - אכל חלב סבור ששומן הוא. וכבר רמזתי זה למעלה ([[התורה והמצוה ויקרא ד ב#סימן קצב|סימן קצב]]).
 
והנה ההמון לא יחטאו בשגיאה, רק בשגגה,. כי הם, לא ניתן להם לעיין ולהורות.; ואם חטאו מפני שחשבו שהדבר מותר -- הוא שגגה מעשיית! כי היה להם לחקור אצל המורים. אבל הסנהדרין שהם המורים בהם, יצויר שיחטאו ב"שגיאה". ולכן אמר תחלה "נפש כי תחטא בשגגה" שמדבר משגגת מעשה. וכן בנשיא ויחיד אמר "בשגגה" כי הם אינם המורים. אבל אאצל עדת ישראל שהם הסנהדרין (כנ"ל סימן רמא) אומר "ישגו" שהוא שגיאת הוראה. ובכולם הזכיר "חטא"-- "נפש כי תחטא", "אשר נשיא יחטא"; ופה לא הזכיר "חטא" כי רק שגו והורו לבד, אף שלא עשו -- חייבים.
 
ולכן אמר תחלה {{ממ|ויקרא|ד|ב}} "נפש כי תחטא בשגגה" שמדבר משגגת מעשה. וכן בנשיא ויחיד אמר "בשגגה" כי הם אינם המורים. אבל אצל עדת ישראל שהם הסנהדרין (<small>כנ"ל סימן רמא</small>) אומר "ישגו" שהוא שגיאת הוראה. ובכולם הזכיר "חטא"-- "נפש כי תחטא", "אשר נשיא יחטא"; ופה לא הזכיר "חטא" כי רק שגו והורו לבד, אף שלא עשו -- חייבים.
וכבר אמרנו (בסימן רמא) ששם "עדה" יאמר או על כלל העם אם הסנהדרין בראשיהם (וזה המבדיל בינו ובין "קהל" שידובר שלא בבחינה זו שהסנהדרין בראשם) או שיאמר שם "עדה" על הסנהדרין לבד המיועדים לשפט ולהורות ושם "קהל" על העם כולו.{{ררר}}ופה שנרדפו יחד "עדת ישראל..מעיני הקהל" יכוין ב"עדת ישראל" על הסנהדרין ובשם "קהל" על העם. ואמרו שהסנהדרין "ישגו" --כי הם ה'שוגים' בהוראה-- והעם נעלם מהם הדבר.
 
וכבר אמרנו (בסימן רמא) ששם "עדה" יאמר או על כלל העם אם הסנהדרין בראשיהם (<small>וזה המבדיל בינו ובין "קהל" שידובר שלא בבחינה זו שהסנהדרין בראשם</small>) או שיאמר שם "עדה" על הסנהדרין לבד - המיועדים לשפטלשפוט ולהורות; ושם "קהל" על העם כולו.{{ררר}}ופה שנרדפו יחד "עדת ישראל..מעיני הקהל" יכוין ב"עדת ישראל" על הסנהדרין ובשם "קהל" על העם. ואמרו שהסנהדרין "ישגו" --כי הם ה'שוגים' בהוראה-- והעם, 'נעלם מהם' הדבר.
 
 
ודע שיש הבדל בין '''שגיאה''' ובין '''העלמה''' ובין '''הפלאה'''.
* שבעת ידרוש ויחקור לדעת הדבר ואינו יכול לדעתו ישמש בלשון "הפלאה" כמו "כי יפלא ממך דבר למשפט"
* ובעת שעיין ועלה בעיונו משפט כוזב הפך האמת נאמר ש-"שגגהשגה"{{ררר}}ואחר כך נאמר ש-"נעלם" ממנו הדבר בבחינת שאינו יודע את הדבר. כי "העלמה" כוללת כל דבר נעלם שאינו יודע אותו, יהיה מאיזה סבה שיהיה.
 
 
ולרבותינו יש עוד הבדל בין כשבא פעל "העלים" סתם ובין כשסמך ההעלמה אל העינים.
* כשאמר "נעלם מעיניו" ירמז ''שהיה לו עינים לראות את הדבר'' כמו:
** "ונעלמהונעלם מעיני אישה" {{ממ|במדבר|ה|יג}} שאמר בספרי (פסקא ז) ''להוציא את הסומא'' - ר"ל שע"כ היה לו עינים לראות ולדעת.
** "ונעלמהוְנֶעֶלְמָה מעינימֵעֵינֵי כלכָל חיחָי" {{ממ|איוב|כח|כא}} - כי יש להם עינים פנימיים להכיר ולהשיג.
** ובספרא {{ממספרא|מלבי"ם|קדושים|פרשה יד|מ"י}} על "ואם העלם יעלימו עם הארץ את עיניהם" דריש לה על העלמת הבית דין כי הם עיני עם הארץ המשגיחים להעניש את העובר. ולא יצדק 'העלמת עין' על עם הארץ מצד עצמם, רק מצד עיניהם המשגיחים שהם הבית דין.
 
 
'''בזה''' נבוא לבאור הספרא. שאם היה אומר "ואם כל עדת ישראל ישגו ועשו הקהל אחת מכל מצות השם" -- הגם שהייתי יודע שצריך שהעדה שהם הבית דין ישגו בהוראה (שזה גדר פעל "שגה", וכמו שפי' במשנה הקודמת ''"עדת ישראל ישגו"-- עד שיורו כולם'') -- בכל זאת הייתי טועה שהקהל חייבים על שגגת המעשה; והיינו אם הורו בית דין שחלב מותר ונתחלף לו חלב בשומן ואכלו. (<small>דקיימא לן כר"י בהוריות {{הפניה-גמ|הוריות|ב|א}} דבכי האי גוונא חייב שלא תלה בבית דין כמ"ש הרמב"ם {{ממ רמב"ם|יג|שגגות|ה}} ולכולי עלמא משלים לרוב צבור</small>). והוה אמינא שחייבים על שגגת המעשה אף שלא תלו בבית דין.{{ררר}} לכן אמר "ישגו..'''ונעלם דבר מעיני הקהל'''"-- שצריך שהבית דין ישגו בהוראה ובסבתם נעלם דבר מהקהל ועשו בסבת ההעלמה הזאת. לא אם עשו בסבת שגגת מעשה שנתחלף להם חלב בשומן.{{ררר}} [<small>ברייתא זו מובאה בהוריות {{הפניה-גמ|הוריות|ז|ב}}. והתוס' ומפרשים נבוכו בפירושה והקשו כמה קושיות. ולמה שפירשנו הנהו נכון</small>].
 
 
והנה בשם "הקהל" יקראו העם כולו וגם האנשים מן הסנהדרין כשהם כל אחד לבד בלתי נועדים להורות הם בכלל "הקהל". ואמר "ונעלם דבר מעיני הקהל" כי בבחינה זו שהיה להקהל עינים לראות על ידי הבית דין המורים יצדק שנעלם זה מעיניהם.{{רווח קשיח|1}} ובפר' שלח גבי עכו"ם אמר {{הפניה לפסוקים|במדבר|טו|כב|כד|קט=לא}} "וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות...והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה" -- אמר "וכי תשגו" כי גם שם התנאי הראשון שיהיה בסבת שגיאת הוראה. ושם קצר בדבר ואמר "אם מעיני העדה נעשתה לשגגה" שכיון שלא נזכר שני השמות --עדה וקהל-- יכוין בשם "עדה" על העם כולו בבחינה זו שהמורים המיועדים להורות הם בראשם. ואמר שבסבת "עיני העדה" שהם הסנהדרין שטעו בהוראה "נעשתה" מכללם "לשגגה"-- בשגגת מעשה. וסמך עצמו על שנלמד הפרטים מפה. וזהו שאמר (במשנה ו, מובא בהוריות דף ז:) ''לפי שיצאת עכו"ם לידון בעצמה, יכול יהיו חייבים על שגגת המעשה?'' (דהא שם אמר "נעשתה לשגגה").
 
אמנם למדין מפה שכמו שמה שכתוב פה "ונעלם דבר מעיני הקהל" היה ההעלמה ''בסבת הבית דין'' ועל זה דייק מלת "מעיני" שמיותר -- כן מה שכתוב שם "מעיני העדה נעשתה" היינו שיהיה המעשה בסבת הבית דין. ואם כן כמו שפה מפורש העלם דבר עם שגגת המעשה (<small>ר"ל שתהיה השגגה ''בסבת'' העלם הבית דין</small>) כן מפרשינן שם, שסמך עצמו על מה שמפורש פה.
'''בזה''' נבוא לבאור הספרא. שאם היה אומר [לא נגמר...]
 
==סימן רמד==