התורה והמצוה ויקרא ד יג-יד: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 45:
{{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת ויקרא חובה פרשה ד|סימן רמב}}
{{דה מפרש|אם כל עדת..ישגו}} ממה שכתב מלת "כל" שמורה הכללות מוכיח שצריך שיורו כולם. [<small>והנה במשנה {{הפניה-גמ|הוריות|ד|ב}} לא נזכר רק אם לא היה מופלא של בית דין שם או שאמר להם טועים אתם, ולא נזכר שאמר אחד מהם 'איני יודע'.</small>]{{הערה|הגהתי מלים אלו כמאמר מוסגר כי כן נראה מתוך תוכן הדברים בהמשך (כידוע ליודעים שנוסח הספר בדפוס מלא שגיאות כאלה של סוגריים חסרים או חצי שלמים). ומקווה שלא טעיתי בהבנה - ויקיעורך}} ומשמע שזה כר' יונתן (שם דף ג:) דסבירא ליה ''דמאה שישבו להורות עד שיורו כולם''. אמנם ר' יונתן אתותב שם - דרובו ככולו. אמנם רש"י והרע"ב במשנה {{ממ משנה|הוריות|א|ד}} פירשו על ''"אמר להם טועים אתם"'' דבעינן שיורו כולם. וכן כתב הרמב"ם (<small>בהקדמתו תנאי השלישי</small>){{הערה|הכוונה להקדמת פירוש המשנה להרמב"ם על מס' הוריות - ויקיעורך}} ''שיטעו כולם ולא יהיה ביניהם מחלוקת'' (<small>ובדברי הרמב"ם בחבורו {{ממ רמב"ם|יב|שגגות|ב}} {{ממ רמב"ם|יג|שגגות|א}} לא משמע הכי. ולפי זה צריך לומר דיש חילוק בין אם שותק ובין אם אומר בפירוש ''"איני יודע"'' שזה כחולק</small>). ולדעת רש"י והרע"ב משמע שר' יונתן לא אתותב רק ב''מאה שישבו להורות'' אבל סנהדרין של ע"א צריך שיורו כולם. וכן כתב הפני משה בירושלמי (הלכה ב), עיי"ש.
ולי נראה שהספרא לא דייק מן מלת "כל", דהא אמר ''תלמוד לומר "עדת ישראל ישגו"''. רק דבריו מוסד על פי ההבדל שמצאתי בשמות הקיבוץ --"עדה" "מחנה"-- שלפעמים יבא בם הפעם בלשון יחיד ולפעמים בלשון רבים:{{ררר}}"ותשא כל העדה" "ויבואו כל העדה" "וירב העם" "וילונו העם". וכמ"ש במכות {{הפניה-גמ|מכות|כג|ב}}'' "ויאמר עֵד" "ויאמרו" מבעיא ליה! יצאה בת קול וכולי. מתקיף לה רבא דלמא כל ישראל קרי להו בלשון יחיד כדכתיב "ישראל נושע"''.
ויש הבדל ביניהם:{{רווח קשיח|1}} כשיבא הפעל בלשון יחיד דבר על כללותם; וכשבא בלשון רבים מדבר על כל פרט.
* ובמכלתא (פר' בשלח דף כא) ''"והנה מצרים נוסע" נוסעים אין כתיב כאן אלא "נוסע"-- מלמד שנעשו תורמיות תורמיות כאיש אחד''.
* ושם ''"וירדפו מצרים אחריהם"-- שלא נכשל אחד מהם'' - ר"ל לכן אמר "וירדפו" בלשון רבים שכל אחד רדף ולא נכשל.
וכן ממה שכתב "''ישגו''" בלשון רבים מבואר שישגה כל אחד מהם, מה שאין כן אם היה אומר "''תשגה''" היה רצונו לומר ששגתה העדה בכללה שבזה רובה ככולה. ולכן ר' יונתן שדייק מן מלת "כל" שמורה ''כל הנמצאים במעמד - אף מאה'' -- אתותב, דרובו ככולו; אבל הספרא דייק פעל "ישגו" שמוסב על "עדת ישראל" שהם סנהדרין של ע"א.
ובמה שכתב ''שלא היה מופלא של בית דין שם'' אמר בירושלמי דהוריות ''דמתניתין רבי היא דאין מעכב אלא מופלא שבבית דין'' - רצונו לומר כי בתוספתא (שם) סבירא ליה לתנא קמא דאם הורו בית דין ואחד מהם אינו שם - פטורים; ורבי אומר עד שיהיה מופלא שבבית דין.{{ססס}} [ואף שגם אחד מעכב אם אמר ''"איני יודע"'' וכל שכן באינו שם -- יש לומר דמופלא שבבית דין מעכב אף שאינו ממנין הסנהדרין, דסתם ספרא ר' יהודה והוא סבירא ליה דסנהדרי גדולה שבעים ומופלא לאו ממנינא רק ממונה על כולם כמ"ש (בפ"ק דסנהדרין). ואין כאן מקום להאריך יותר].
==סימן רמג==
| |||