התורה והמצוה ויקרא ד יג-יד: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 6:
{{ציטוט פסוק במלבי"ם|ויקרא|ד|יג}}
{{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת ויקרא חובה פרשה ד|סימן רמ}}
ואם כל עדת ישראל: כבר בארתי ([[התורה והמצוה ויקרא א י-יא#סימן נט|בסימן נט]]) שכל דברות המחוברות בוי"ו החיבור יש להם קשר זה לזה. ואחרי שבארנו ([[התורה והמצוה ויקרא א ב#סימן יב|בסימן יב]]) כי פרטי החלוקות שבפרשה שהם מצוינים תמיד במלת "אם" מחוברים לענין שילמדו זה מזה - אם כן אם באו בוי"ו החיבור --'''ואם'''--- אז הם מקושרים ונלמד אחד מחבירו. וזה ענין ''וי"ו מוסף על ענין הראשון'', עיי"ש.{{ססס}} וכן פרשת פר העדה מחוברת לפרשת פר משיח ודיניהם והלכותיהן למדים זה מזה כמו שיבואר. ובפירוש אמרה תורה "ועשה לפר כאשר עשה לפר החטאת", וכן אמר "ושרף אותו כאשר שרף את הפר הראשון".
אמנם הלא לפי הסדר היה ראוי להקדים דיני פר העדה ואחריו דיני פר משיח דהא במשיח אמר "לאשמת העם" ללמד שצריך שיהיה שגגת הוראה כמו פר העם, ואם כן מהראוי להקדים דיני פר העדה שהוא הקודם במעלה ובלימוד.
מזה הוכיחו שאם פר משיח ופר עדה עומדים ליקרב-- פר משיח קודם בהקרבה. וכן אמר בספרא {{ממספרא|מלבי"ם|ויקרא חובה|פרק ו|מ"ח}} על "ושרף אותו כאשר שרף את הפר הראשון". ר"ל שממה שהקדים בדיבורו פר משיח ופר העדה נכתב בקיצור (מה שהיה ראוי בהפך) הוכיחו שבין לענין הקרבה בין לענין שרפה -- פר משיח קודמים. (ועיין שם בסימן רנה). ובהוריות {{הפניה-גמ|הוריות|יג|א}} נתן טעם לזה דדין הוא שיקדם המכפר למתכפר.
==סימן רמא==
| |||