ביאור:משלי כ יט: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 23:
1. כאמור, בפרק יא ישנו פסוק שבו הצלע הראשונה מופיעה בסדר הפוך - אצלנו {{צ|גולה סוד הולך רכיל}}, ושם {{צ|הולך רכיל מגלה סוד}}. כאן פירשנו שהפסוק בא ללמד שאסור לגלות סודות, ושם פירשנו שהפסוק בא ללמד את מי לא כדאי לך לשתף בסודותיך ( [[ביאור:הולך רכיל מגלה סוד, ונאמן רוח מכסה דבר|פירוט]] ).
 
2. אך מכיוון שזהו משפט שֵמָנִי, ניתן גם לפרש להיפך - ניתן לפרש שפסוקנו בא ללמד איך לבחור שותפי סוד, והפסוק בפרק יא בא ללמד על האיסור לגלות סודות.
 
===ולפותה שפתיו לא תתערב===
1. פירשנו שהפסוק שלנו בא ללמד על האיסור לגלות סודות. לפי זה, המשפט '''ולפותה שפתיו לא תתערב''' הוא סייג לאיסור זה - אל תהיה בחברתו של אדם '''שמפתה''' אותך בדברי '''שפתיו''' לגלות סודות של אחרים: " {{צפ|תוכן=המדבר חלקות לפתותך ולהסיתך}} " {{קטן|קטן= (רש"י)|}} . " {{צפ|תוכן=ומדוע אמר '''פותה''' ולא אמר מפתה? - אולי כדי לזווג את צורת פועל זה אל צורת שני הפעלים שקדמו לו: '''פותה שפתיו''' כמו '''גולה סוד''' וכמו '''הולך רכיל'''}} " {{קטן|קטן= (אברהם אהוביה, "הכל ככתוב", עמ' 253)|}} .
 
2. אך לפי הפירוש שהפסוק שלנו בא ללמד איך לבחור שותפי סוד, המשפט '''ולפותה שפתיו לא תתערב''' יתפרש אחרת. [[ביאור:פתי = משתכנע בקלות|פותה = אדם שמשתכנע ומתפתה בקלות]] ; מכאן: '''פותה שפתיו''' = אדם שמתפתה בקלות לפתוח את שפתיו ולדבר. ניתן להעמיד את האדם במבחן, ולגלות האם קל לשכנע אותו לדבר - האם הוא פותח בשיחה עם כל אדם שאינו מכיר, האם הוא מספר דברים אישיים לכל אדם זר שפותח איתו בשיחה, וכו'; במקרה זה, קיים חשש שגם האויב יצליח לשכנע אותו למסור את סודותיו, ולכן יש להיזהר ולא '''לערב''' אותו בסודות: " {{צפ|תוכן=ולפותה - שיפתוהו אחרים - לא תתערב, שיגלה סודך}} " {{קטן|קטן= (אבן עזרא, ודומה לזה מלבי"ם)|}} .
 
3. ויש שפירשו '''פותה''' = מרחיב, כמו בברכת נוח ליפת בנו, {{צמ|'''יַפְתְּ''' אֱלֹהִים לְיֶפֶת...|בראשית ט כז}}{{קטן|קטן= (רלב"ג ועוד)|}} . לפי זה, '''פותה שפתיו''' = מרחיב שפתיו, מפטפט הרבה. פירוש זה מציע מבחן שונה במקצת לשותפי סוד - מדידת מספר המילים לדקה...
 
4. ויש ששילבו בין הפירושים, ופירשו '''פותה שפתיו''' = אדם '''שמפתה''' אותך בדברי '''שפתיו''' לגלות את סודותיך שלך: " {{צפ|תוכן=ההולך רכיל מבקש לגלות את העצה שלך ושל רעך, ולתכלית זאת הוא מפתה אותך בשפתיו}} " {{קטן|קטן= (אברהם אהוביה, שם)|}} . פירוש זה מתאים לדבריו של יואב, שהאשים את אבנר בריגול, [[שמואל ב ג כה]]: " {{צ|יָדַעְתָּ אֶת אַבְנֵר, בֶּן נֵר כִּי '''לְפַתֹּתְךָ''' בָּא, וְלָדַעַת אֵת מוֹצָאֲךָ וְאֶת {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= מבואך|}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} [מוֹבָאֶךָ], וְלָדַעַת אֶת כָּל אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה}} ". לפי זה, מטרת הפסוק היא לעורר את האדם להיזהר כאשר הוא מדבר עם אדם שעלול להיות מרגל; במילים אחרות - לשמור על כללי בטחון שדה.
 
==פסוקים דומים וקשורים==
הפסוק הקודם (פסוק יח) מדבר על תחבולות, ואפשר להסיק מכאן שיש להשתמש בתחבולות על-מנת לשמור על סודות - ראו: {{צמ|הָפֵר מַחֲשָׁבוֹת בְּאֵין סוֹד, וּבְרֹב יוֹעֲצִים תָּקוּם|משלי טו כב}}( [[ביאור:בטחון שדה בספר משלי|בטחוןפירוט]] שדה). בספרראו משליגם [[ביאור:מותר לשמור סודות שאינם גורמים נזק|מותר לשמור סודות שאינם גורמים נזק]] .
 
ראו גם [[ביאור:מותר לשמור סודות שאינם גורמים נזק|מותר לשמור סודות שאינם גורמים נזק]] .
 
</div>