התורה והמצוה על דברים יב יז: הבדלים בין גרסאות בדף

ובא לשון זה לרוב, במקום שבענין אחר יכול לעשות כן.

 

 

ולכן נגד מ"ש שבעת היתר הבמות יוכלו לאכול שלמים בכ"מ, עתה בשעת איסור הבמות - לא תוכל לעשות כן, מפני שאינך רשאי.

מעשר דגנך ותירשך ויצהרך. היל"ל סתם "מעשרותיך", כמ"ש ב ראה יב וב ראה יט . וע"כ אמר שרצה לרמז על ארבעה מיני מעשרות:

 

 

 

 

 

'''לב'''.

ועפ"י הקדמה זו - שמלת בשעריך אינו מציין ערי המדינה דוקא, רק מציין חוץ למחיצה; עפ"ז חדש ר"ש - שמציין ג"כ אם אוכל דבר שלא כפי דין אכילתו, שבזה נקרא שאתה אוכל בשעריך. ר"ל - אכילה דומה כאכילה בשעריך, שאינו מקפיד בו על דינים והלכות מיוחדים באכילת קדשים. והוציא עפ"ז, שבכל אלה שחשב פה ביחוד, יש בכ"א איסור חדש (=מחודש) , חוץ מאיסור אכילת חוץ לחומה, ובארו זה במכות טו במסקנא. משום שהכתובים דפה מיותרים, דהא כבר חשב הפרטים דפה שני פעמים: ( ראה יב ו ) והבאתם שמה עולותיכם . ( ראה יב יא ) שמה תביאו וכו', עולותיכם וזבחיכם וכו' . והי"ל לומר פה: "לא תוכל לאכלם בשעריך"! וע"כ (=ועל כרחך)שלכן חזר כ"א, כדי שנלמד בכ"א דבר חדש:

 

 

ובכ"ז א"א להוציא גם מפשוטו - שהזהיר בכל אלה שלא להוציאם חוץ לחומה, כפשטות לשון לא תוכל לאכל בשעריך. רק שאחר שע"ז לא היה צריך לפרט כל אלה בפרטות, למדינן ג"כ ש בשעריך כולל ג"כ כל מה שאכלו שלא כמצותו וכמחיצתו. שכן תראה ברמב"ם בס' המצות (במל"ת קמד קמה קמו קמז קמט) וכן בחבורו למד מפסוק זה, לאו - לחוץ לחומה; ולאוין שחשב ר"ש.