ספרא (מלבי"ם)/פרשת ויקרא חובה/פרשה א ופרק א: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 8:
 
 
<קטע התחלה=סימן קצב/>[ב] "כי תחטא בשגגה"-- על השגגה הוא מביא ואינו מביא על הזדון.
* [ב] הלא דין הוא! מה אם עבודת כוכבים החמורה-- לא עשה בה את הזדון כשגגה, מצות הקלות-- אינו דין שלא נעשה בהן את הזדון כשגגה?!
* הין! אם הונח זדונה של עבודת כוכבים ליום הכפורים שהוא חמורה, יונח זדונם של מצות ליום הכפורים שהן קלות?! אלא יביא חטאת ויכפר מיד!
* תלמוד לומר "כי תחטא בשגגה"-- על השגגה הוא מביא ואינו מביא על הזדון.
שורה 17:
* מה אם מצות הקלות-- הונח זדונם ליום הכפורים, עבודת כוכבים החמורה-- אינו דין שיונח זדונה ליום הכפורים?!
* הין! אם הֵקַלְתָ במצות הקלות נקל בעבודת כוכבים החמורה?! אלא יביא חטאת מיד ותתלה לו עד יום הכפורים!...
* תלמוד לומר-- "בשגגה" במצות {{ממ|ויקרא|ד|ב}}, "בשגגה" בעבודת כוכבים {{ממ|במדבר|טו|כד}}.
 
 
שורה 45:
** <big>(</big> אלא שיש בזכור מה שאין בבהמה ובבהמה מה שאין בזכור:
::: הזכור - בין במינו בין שלא במינו אסור, והבהמה - במינה מותרת ושלא במינה אסורה;
::: הזכור - לא עשה בו את הקטוןהקטן כגדול, והבהמה - עשה בה את הקטנה כגדולה. <big>)</big>
* [ט] וכשהוא אומר "מכל מצות השם"-- <sup>(2a)</sup>לרבות את האם ואת אשת האב ואת הכלה -- שהן בסקילה כעבודת אלילים. ומוסף עליהם <sup>(2b)</sup>בתו ובת בתו ובת בנו.
* [י] וכשהוא אומר "מכל מצות השם"-- <sup>(3a)</sup>לרבות בת אשתו ובת בתה ובת בנה, שמשנאסרו לא הותרו כעכו"מכעבודת כוכבים. ומוסף עליהם <sup>(3b)</sup>חמותו ואם חמותו ואם חמיו.
* [יא] וכשהוא אומר "מכל מצות השם"-- <sup>(4a)</sup>לרבות נערה המאורסה <sup>(4b)</sup>והמחלל את השבת<small><sup>(3)</sup></small>.
** <big>(</big> אלא שיש בנערה המאורסה מה שאין בשבת ובשבת מה שאין בנערה המאורסה:
שורה 57:
::: אשת איש מותרת לבעלה, והנדה אסורה לכל אדם.<big>)</big>
* [יג] וכשהוא אומר "מכל מצות השם"-- <sup>(6a)</sup>לרבות אשת אחיו <sup>(6b)</sup>ואשת-אחי-אביו.
** <big>(</big>אלא שיש באשת אחיו מה שאין באשת-אחי-אביו, ובאשת -אחי -אביו מה שאין באשת אחיו:
::: אשת אחיו, אם יש לו בנים-- אסורה, אין לו בנים-- מותרת; ואשת-אחי-אביו, בין שיש לו בנים בין שאין לו בנים-- אסורה.
::: אשת אחיו-- עשה בה אח מן האם כאח מן האב, ואשת-אחי-אביו-- לא עשה בה אח מן האם כאח מן האב.<big>)</big>
* [יד] וכשהוא אומר "מכל מצות השם"-- <sup>(7a)</sup>לרבות [אשת אחיו מאמו] <small>(''"אחותו ואחות אביו ואחות אמו"'' לא גרסינן - מלבי"ם)</small> שאין לה היתר כעכו"ם.
* כשהואוכשהוא אומר "מכל מצות השם"-- <sup>(7b)</sup>לרבות אחות אשתו.
 
 
שורה 67:
 
[א] אחר שריבינו דברים שהן כעכו"ם ודברים שאינם כעכו"ם -- למה נאמר עכו"ם מעתה?{{ררר}} אלא מה עכו"ם מיוחדת מעשה שחייבים על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת, אף כל מעשה שחייבים על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת.
* [ב] או מה עכו"ם מיוחדת שחייבים עליה מיתת בית דין, אף אינו מרבה אלא מחויבים מיתת בית דין! הא מה אני מרבה? את המקלל אביו ואמו, המסית והמדיח, והמכשף, ונביא שקר, ועדים זוממין...{{ררר}} תלמוד לומר "ועשה"-- יצאו אלו שאין בם מעשה.
* [ג] אוציא את אלו שאין בם מעשה ולא אוציא את המכה אביו ואמו, וגונב נפש מישראל, וזקן ממרא על פי בית דין, ובן סורר ומורה, והרוצח?...{{ררר}}תלמוד לומר {{הפניה לפסוקים|במדבר|טו|כט|ל}} "תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה..."-- הרי כל העושה בשגגה כעכו"ם; מה עכו"ם מיוחדת-- מעשה שחייבים על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת, אף כל מעשה שחייבים על זדונה כרת ושגגתה חטאת.<קטע סוף=סימן קצו/>
 
 
<קטע התחלה=סימן קצז/>[ד] '"ועשה אחת'" {{ממ|ויקרא|ד|כב}}-- יכול עד שיכתב את כל השם? עד שיארג את כל הבגד? עד שיעשה את כל הנפה?{{רווח קשיח|1}} תלמוד לומר {{ממ|ויקרא|ד|ב}} "מאחת".{{ררר}} אי "מאחת", יכול אפילו כתב אחתאות אחת? אפילו ארג חוט אחד? אפילו עשה בית אחד בנפה וכברה?{{רווח קשיח|1}}תלמוד לומר '"ועשה אחת'".{{ש}}
הא כיצד? עד שיכתב שם קטן משם גדול-- "שמ" מ-"שמעון" ומ-"שמואל", ו"נח" מ-"נחור", ו"דנ" מ-"דניאל", ו"גד" מ-"גדיאל".
 
שורה 78:
אמר ר' יוסי, וכי משום כותב הוא חייב?! והלא אינו חייב אלא משום רושם -- שהן רושמין על קרשי המשכן לידע איזהו בן זוגו; לפיכך, אם שרט שריטה אחת על שני נסרין או שני שריטות על נסר אחד-- חייב.
 
[ו] ר' שמעון אומר '"ועשה אחת'"-- יכול עד שיכתב את כל השם? עד שיארג את עלכל הבגד? עד שיעשה את כל הנפה? תלמוד לומר "מאחת".{{רווח קשיח|2}} אי "מאחת", יכול אפילו כתב אות אחת? אפילו ארג חוט אחת? אפילו עשה בית אחד בנפה וכברה? תלמוד לומר '"ועשה אחת'".{{ססס}}הא כיצד? עד שיעשה מלאכה שכיוצא בה מתקיימת.<קטע סוף=סימן קצז/>
 
 
<קטע התחלה=סימן קצח/>ר' יוסי אומר, 'ועשה אחת' 'ועשה הנה'-- פעמים שהוא חייב אחת על כולם ופעמים שהוא חייב על כל אחת ואחת.
 
[ז] הא כיצד?
שורה 91:
 
 
<קטע התחלה=סימן קצט/>[ח] אמר ר' עקיבא, שאלתי את רבן גמליאל ואת ר' יהושע באוטליס (<small>ס"א ''באטליז''</small>) של אמאום שהלכו ליקח בהמה למשתה בנו של רבן גמליאל: הבא על אחותו ועל אחות אביו ועל אחות אמו בהעלם אחד מהו? חייב אחת על כולם או אחת על כל אחת ואחת?{{ררר}}אמרו לו: לא שמענו. אבל שמענו בבא על חמש נשים נדות בהעלם אחד שהוא חייב על כל אחת ואחת ורואים אנו שהדברים קל וחומר.
 
 
[ט] ועוד שאלן רבי עקיבא: אבר המדולדל בבהמה מהו?{{ררר}} אמרו לו: לא שמענו. אבל שמענו באבר המדולדל באדם שהוא טהור. וכך היו מוכי שחין שבירושלים עושין; הולך לו ערב פסח אצל הרופא, וחותכו עד שהוא מניח בו כשערה, ותוחבו בסירה ונמשך ממנו, והלה עושה פסחו והרופא עושה פסחו;. ורואים אנו שהדברים קל וחומר.
 
 
[י] ועוד שאלן רבי עקיבא: השוחט חמשה זבחים בחוץ בהעלם אחד מהו? חייב אחדאחת על כולם או אחדאחת על כל אחת ואחת?{{רווח קשיח|1}} אמרו לו: לא שמענו. {{רווח קשיח|1}} אמר ר' יהושע שמעתי באוכל מזֶבַח אחד בחמשה תמחוין בהעלם אחד שהוא חייב על כל אחדאחת ואחדואחת משום מעילה; ורואה אני שהדברים קל וחומר.{{ססס}} [יא] אמר ר' שמעון: וכי מה ראיה האוכל לשוחט?! אלא כך שאלן: באוכל נותר מחמשה זבחים בהעלם אחד מהו? חייב אחדאחת על כולן או אחדאחת על כל אחדאחת ואחדואחת?{{רווח קשיח|1}} אמרו לו: לא שמענו. {{רווח קשיח|1}} אמר ר' יהושע שמעתי באוכל מזֶבַח אחד בחמשה תמחוין בהעלם אחד שהוא חייב על כל אחת ואחת משום מעילה; ורואה אני שהדברים קל וחומר.
 
[יב] אמר ר' עקיבא: אם הלכה, נקבל. ואם לדין, יש תשובה!{{רווח קשיח|1}} אמרו לו: השב! {{רווח קשיח|2}} אמר להם, לא אם אמרת במעילה --<small><sup>(א)</sup></small>שעשה בה את המאכיל כאוכל ואת המהנה כנהנה <small><sup>(ב)</sup></small>צירף את המעילה לזמן המרובה; תאמר בנותר שאין בו אחת מכל אלו?!
שורה 103:
 
[יג] אמר רבי עקיבא: שאלתי את ר' אליעזר, העושה מלאכות הרבה בשבתות הרבה מעין מלאכה אחת בהעלם אחד, מהו? חייב אחת על כולם או אחת על כל אחת ואחת?{{ש}}
{{נק}} אמר לי, חייב על כל אחדאחת ואחדואחת מקל וחומר: מה אם הנדה --שאין בה תוצאות הרבה וחטאתוחטאות הרבה-- חייב על כל אחת ואחת, שבת --שיש בה תוצאות הרבה וחטאתוחטאות הרבה-- אינו דין שיהיה חייב על כל אחת ואחת?!{{ש}}
{{נק}} אמרתי לו, לא! אם אמרת בנדה -- שיש בה שתי אזהרות שהוא מוזהר על הנדה והנדה מוזהרת עליו, תאמר בשבת שאין בה אלא אזהרה אחת!?{{ש}}
{{נק}} אמר לי, הבא על הקטנות יוכיח! שאין בהן אלא אזהרה אחת וחייב על כל אחת ואחת!{{ש}}
{{נק}} אמרתי לו, לא! אם אמרת בבא על הקטנות -- שאף על פי שאין בהן עכשיו, יש בהן לאחר זמן; תאמר בשבת -- שאין בה, לא עכשיו ולא לאחר זמן!?{{ש}}
{{נק}} אמר לי, הבא על הבהמה יוכיח!{{ש}}
{{נק}} אמרתי (<small>ס"א ''ואמרתי''</small>) לו, הבהמה כשבת (./!){{הערה|פליגי בגמרא איך לפרש תשובה זו. אם הינה הודאה לדברי ר' אליעזר שאכן בהמה הינה השוואה טובה לשבת (ואם כן, ראוי לפסק כאן נקודה בסוף המשפט-- "הבהמה כשבת(.)"); או שלא קבלה מיניה וכונת המלים בסימן קריאה-- "הבהמה כשבת(!)", שניתן גם כן לשאול האיבעיא אצל בהמה!}} <קטע סוף=סימן קצט/><קטע סוף=ויקרא ד ב/>