טור יורה דעה קפד: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 18:
 
 
האשה שהיתה נחבית במחבא מפני פחד והגיע וסתה-- חוששת לו, אפילו לא היה לה וסת קבוע. עבר היום ולא בדקה-- מותרת, שחרדה מסלקת הדמים. ודווקא הני, אבל כל אשה דעלמא שהגיע וסתה אסורה עד שתבדוק. ומיהו אם בדקה אח"כ ומצאה טהורה-- טהורה, אע"ג דחזקה אורח בא בזמנו, לא מחזקינן לה ודאי טמאה, הלכך אם בדקה ומצאה טהורה טהורה.
 
ופרישה שפורש סמוך לוסתה אינו אלא לתשמיש אבל מותר בשאר כל קריבות דבר.
 
היוצא לדרך צריך לפקוד אשתו אפילו סמוך לוסתה. וי"א דאפילו בתשמיש חייב לפוקדה. ורבינו תם פירש שאסור לפוקדה בתשמיש אלא בדברי ריצוי ולא חיישינן שמא יבא עליה.
 
הבא מן הדרך וכן השוהה עם אשתו בעיר והגיע עת וסתה-- אסור לבא עליה עד שישאלנה. ואם שהה ל' יום חשיב כהגיעכ-''הגיע עת וסתה'', דסתם עונה שלשים יום. ואסור לסוף שלשים יום עד שתבדוק. בד"אבמה דברים אמורים? שלא שהה אחר הוסת שיעור שתוכל לטבול; אבל אם שהה אחר הוסת שיעור שתוכל לטבול-- בא עליה ואין צריך לישאל, בין אם היא עירה או ישינה, בין קטנה בין גדולה. ואפילו בלא שהה שצריך לישאל [לא נגמר...]