ספרא (מלבי"ם)/פרשת ויקרא חובה/פרשה א ופרק א: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 91:
 
 
<קטע התחלה=סימן קצט/>[ח] אמר ר' עקיבא, שאלתי את רבן גמליאל ואת ר' יהושע באוטליס אלשל אמאום שהלכו ליקח בהמה למשתה בנו של רבן גמליאל: הבא על אחותו ועל אחות אביו ועל אחות אמו בהעלם אחד מהו? חייב על כולם או אחת על כל אחת ואחת?{{ררר}}אמרו לו, לא שמענו; אבל שמענו בבא על חמש נשים נדות בהעלם אחד שהוא חייב על כל אחת ואחת ורואים אנו שהדברים קל וחומר.
 
[ט] ועוד שאלן רבי עקיבא: אבר המדולדל בבהמה מהו?{{ררר}} אמרו לו, לא שמענו. אבל שמענו באבר המדולדל באדם שהוא טהור. וכך היו מוכי שחין שבירושלים עושין; הולך לו ערב פסח אצל הרופא וחותכו עד שהוא מניח בו כשערה ותוחבו בסירה ונמשך ממנו והלה עושה פסחו והרופא עושה פסחו; ורואים אנו שהדברים קל וחומר.
שורה 97:
[י] ועוד שאלן רבי עקיבא: השוחט חמשה זבחים בחוץ בהעלם אחד מהו? חייב אחד על כולם או אחד על כל אחת ואחת?{{ררר}}אמרו לו, לא שמענו. אמר ר' יהושע שמעתי באוכל מזבח אחד בחמשה תמחוין בהעלם אחד שהוא חייב על כל אחד ואחד משום מעילה; ורואה אני שהדברים קל וחומר.
 
[יא] אמר ר' שמעון, וכי מה ראיה האוכל לשוחט?! אלאלא כך שאלן: באוכל נותר מחמשה זבחים בהעלם אחד מהו? חייב אחד על כולן או אחד על כל אחד ואחד? אמרו לו, לא שמענו. אמר ר' יהושע שמעתי באוכל מזבח אחד בחמשה תמחוין בהעלם אחד שהוא חייב על כל אחת ואחת משום מעילה; ורואה אני שהדברים קל וחומר.
 
[יב] אמר ר' עקיבא: אם הלכה, נקבל. ואם לדין, יש תשובה! אמרו לו השב! אמר להם, לא אם אמרת במעילה --שעשה בה את המאכיל כאוכל ואת המהנה כנהנה צירף את המעילה לזמן המרובה; תאמר בנותר שאין בו אחת מכל אלו?!