ביאור:משנה יבמות פרק יא: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Testbot (שיחה | תרומות)
.
 
אין תקציר עריכה
שורה 3:
==משנה א==
<קטע התחלה=א/>
נושאין על האנוסה ועל המפתההמפותה.
 
האונס והמפתה על הנשואה, חיב- חייב.
 
נושא אדם אנוסת אביו ומפתתומפותת אביו, אנוסת בנו ומפתתומפותת בנו.
 
:רבי יהודה אוסר באנוסת אביו ומפתתומפותת אביו:
<קטע סוף=א/>
==משנה ב==
<קטע התחלה=ב/>
הגיורת שנתגירו בניה עמה, - לא חולצין ולא מיבמין, אפלו

:אפילו הורתו של ראשון שלא בקדשהבקדושה ולדתוולידתו בקדשהבקדושה - והשני הורתו ולדתו בקדשהולידתו בקדושה

:וכן שפחה שנשתחררו בניה עמה:
<קטע סוף=ב/>
==משנה ג==
<קטע התחלה=ג/>
חמש נשים שנתערבו ולדותיהן, הגדילו התערובות ונשאו נשים, ומתו, ארבעה חולצין לאחת, ואחד מיבם אותה.
 
הוא ושלשה:ארבעה חולצין לאחרת,לאחת - ואחד מיבםמייבם אותה.
 
::הוא ושלושה חולצין לאחרת - ואחד מייבם.
 
נמצאו ארבע חליצות ויבום לכל אחת ואחת:
שורה 25 ⟵ 31:
==משנה ד==
<קטע התחלה=ד/>
האשה שנתערב ולדה בולד כלתה, הגדילו התערובות, ונשאו נשים, ומתו, בני הכלה חולצין ולא מיבמין, שהוא ספק אשת אחיו ספק אשת אחי אביו.
 
ובני:בני הזקנה, אוהכלה חולצין אוולא מיבמין, שהוא ספק אשת אחיו ואשת בן אחיו.
 
::שהוא ספק אשת אחיו - ספק אשת אחי אביו.
מתו הכשרים, בני התערובות לבני הזקנה חולצין ולא מיבמין, שהוא ספק אשת אחיו ואשת אחי אביו, ובני הכלה, אחד חולץ ואחד מיבם:
 
:ובני הזקנה - או חולצין או מיבמין
 
::שהוא ספק אשת אחיו ואשת בן אחיו.
 
מתו הכשרים, - בני התערובות לבני הזקנה חולצין ולא מיבמין, שהוא ספק אשת אחיו ואשת אחי אביו, ובני הכלה, אחד חולץ ואחד מיבם:
 
:שהוא ספק אשת אחיו ואשת אחי אביו
 
ובני הכלה - אחד חולץ ואחד מיבם:
<קטע סוף=ד/>
==משנה ה==
<קטע התחלה=ה/>
כהנת שנתערב ולדה בולד שפחתה, הרי אלו אוכלים בתרומה, וחולקים חלק אחד בגרן, ואינן מטמאין למתים, ואין נושאין נשים, בין כשרות בין פסולות.
 
הגדילו:הרי התערובות, ושחררו זהאלו אתאוכלים זהבתרומה, נושאיןוחולקים נשיםחלק ראויותאחד לכהנהבגורן, ואינן מטמאין למתים.
 
:ואין נושאין נשים, בין כשרות - בין פסולות.
ואם נטמאו, אינן סופגין את הארבעים.
 
הגדילו התערובות, ושחררו זה את זה
ואינן אוכלים בתרומה.
 
:נושאין נשים ראויות לכהונה,
ואם אכלו, אינן משלמין קרן וחמש.
 
:ואינן מטמאין למתים, ואם נטמאו, - אינן סופגין את הארבעים.
ואינן חולקין על הגרן.
 
:ואינן אוכלים בתרומה, ואם אכלו, - אינן משלמין קרן וחמשוחומש.
ומוכרין את התרומה, והדמים שלהם.
 
:ואינן חולקין על הגורן, ומוכרין את התרומה, והדמים שלהם.
ואינן חולקים בקדשי המקדש, ואין נותנין להם קדשים, ואין מוציאים שלהם מידם, ופטורין מן הזרע ומן הלחיים ומן הקבה, ובכורו יהא רועה עד שיסתאב, ונותנין עליו חמרי כהנים וחמרי ישראלים:
 
:ואינן חולקים בקדשי המקדש,
 
:ואין נותנין להם קדשים, ואין מוציאים שלהם מידם
 
:ופטורין מן הזרוע ומן הלחיים ומן הקיבה
 
:ובכורו יהא רועה עד שיסתאב
 
ונותנין עליו חמרי כוהנים וחמרי ישראלים:
<קטע סוף=ה/>
==משנה ו==
<קטע התחלה=ו/>
מי שלא שהתה אחר בעלה שלשה חדשים ונשאת, וילדה, ואין ידוע אם בן תשעה לראשון אם בן שבעה לאחרון, היו לה בנים מן הראשון ובנים מן השני, חולצין ולא מיבמין.
 
:ואין ידוע אם בן תשעה לראשון אם בן שבעה לאחרון
וכן הוא להם חולץ ולא מיבם.
 
:היו לולה אחיםבנים מן הראשון ואחיםובנים מן השני שלא- מאותה האםחולצין, הואולא חולץ ומיבם, והם, אחד חולץ ואחד מיבם:מיבמין.
 
::וכן הוא להם - חולץ, ולא מיבםמייבם.
 
:היו לו אחים מן הראשון ואחים מן השני שלא מאותה האם
 
::הוא חולץ ומייבם, והם - אחד חולץ ואחד מייבם:
<קטע סוף=ו/>
==משנה ז==
<קטע התחלה=ז/>
היה אחד ישראל ואחד כהן, - נושא אשה ראויה לכהן, ואינו מטמא למתים.
 
:ואינו מטמא למתים, ואם נטמא, - אינו סופג את הארבעים.
 
:ואינו אוכל בתרומה, ואם אכל, - אינו משלם קרן וחמשוחומש.
 
:ואינו חולק על הגורן, ומוכר התרומה, והדמים - שלו
 
:ואינו חולק בקדשי המקדש,
 
:ואין נותנים לו את הקודשים, ואין מוציאין את שלו מידו
ואם נטמא, אינו סופג את הארבעים.
 
:ופטור מן הזרוע והלחיים והקיבה, ובכורו יהא רועה עד שיסתאב
ואינו אוכל בתרומה.
 
ונותנין עליו חומרי כהנים וחומרי ישראלים.
ואם אכל, אינו משלם קרן וחמש.
 
היו שניהם כהנים,כוהנים - הוא אונן עליהם, והם אוננים עליו.
ואינו חולק על הגרן, ומוכר התרומה והדמים שלו, ואינו חולק בקדשי המקדש, ואין נותנים לו את הקדשים, ואין מוציאין את שלו מידו, ופטור מן הזרע והלחיים והקבה, ובכורו יהא רועה עד שיסתאב, ונותנין עליו חמרי כהנים וחמרי ישראלים.
 
:הוא אינו מטמא להם, והם אינן מטמאין לו.
היו שניהם כהנים, הוא אונן עליהם, והם אוננים עליו.
 
:הוא אינו מטמאיורש להםאותן, והםאבל אינןהם מטמאיןיורשין לואותו.
 
:ופטור על מכתו ועל קללתו של זה ושל זה
הוא אינו יורש אותן, אבל הם יורשין אותו.
 
ופטור על מכתו ועל קללתו של זה ושל זה, :ועולה במשמרו של זה ושל זה, ואינו חולק.
 
:אם היו שניהם במשמר אחד - נוטל חלק אחד:
<קטע סוף=ז/>
{{כותרת תחתונה משנה מבוארת|יבמות|יא}}