ביאור:משלי כו כז: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 3:
= לתת לרשע להעניש את עצמו =
 
 
ענישת רשעים היא הכרחית, אבל יש לה גם השלכות שליליות - היא עלולה להשפיע על האישיות של המענישים ולהפוך אותם לאלימים (כדברי חז"ל "אחרי הפעולות נמשכים הלבבות", "המתאבק עם מנוול - מתנוול גם הוא" ועוד), ובנוסף לכך היא גם מאד לא נעימה, במיוחד עבור אנשים עדינים ורגישים. לפעמים אין ברירה וחייבים להעניש, אבל לפעמים יש אפשרות אחרת - לתת לפושעים להעניש את עצמם:
 
{{צמ|כֹּרֶה שַּׁחַת - בָּהּ יִפֹּל, וְגֹלֵל אֶבֶן - אֵלָיו תָּשׁוּב|משלי כו כז}}
 
==עצות==
'''כורה''' = חופר; '''שחת''' = בור המשמש כמלכודת; '''גולל''' = מגלגל, כדי להפיל על רעהו '''אבן''';
 
ענישת רשעים היא הכרחית, אבל יש לה גם השלכות שליליות - היא עלולה להשפיע על האישיות של המענישים ולהפוך אותם לאלימים (כדברי חז"ל "אחרי הפעולות נמשכים הלבבות", "המתאבק עם מנוול - מתנוול גם הוא" ועוד), ובנוסף לכך היא גם מאד לא נעימה, במיוחד עבור אנשים עדינים ורגישים. לפעמים אין ברירה וחייבים להעניש, אבל לפעמים יש אפשרות אחרת - לתת לפושעים להעניש את עצמם:
{{צפ|תוכן=החופר '''בור''' לרגלי חבירו - סופו הוא עצמו '''יפול''' בה; וכן, '''הגולל אבן''' על חבירו - סופו '''תשוב אליו'''... ורוצה לומר: החורש רעה על חבירו - הוא עצמו יוכשל ברעתו}} {{קטן|קטן= ( [[:קטע:מצודות על משלי כו כז|מצודות]] )|}} .
 
'''כורה''' = חופר; '''שחת''' = בור המשמש כמלכודת; '''גולל''' = מגלגל, כדי להפיל על רעהו '''אבן''' ;
 
{{צפ|תוכן=החופר '''בור''' לרגלי חבירו - סופו הוא עצמו '''יפול''' בה; וכן, '''הגולל אבן''' על חבירו - סופו '''תשוב אליו''' ... ורוצה לומר: החורש רעה על חבירו - הוא עצמו יוכשל ברעתו}} {{קטן|קטן= ( [[:קטע:מצודות על משלי כו כז|מצודות]] )|}} .
 
בדרך-כלל, ענישה מסוג זה היא מעשה ידי ה' ואינה בשליטתנו, למשל כשמחבלים מתפוצצים תוך כדי הכנת מטען חבלה. אולם, לפי העיקרון של הליכה בדרכי ה', אפשר ללמוד מכאן, שראוי גם לנו להעניש את הרשע על-ידי הפניית המעשים שלו עצמו נגדו.
שורה 18 ⟵ 20:
<div class="advanced">
 
==הקבלות==
==פסוקים דומים==
הרעיון שלפיו הרשע מעניש את עצמו נרמז בפסוקים רבים נוספים:
 
שורה 24 ⟵ 26:
::* {{צמ|טָבְעוּ גוֹיִם בְּשַׁחַת עָשׂוּ, בְּרֶשֶׁת זּוּ טָמָנוּ נִלְכְּדָה רַגְלָם.   נוֹדַע ה' מִשְׁפָּט עָשָׂה, בְּפֹעַל כַּפָּיו נוֹקֵשׁ רָשָׁע, הִגָּיוֹן סֶלָה|תהלים ט טז}}.
::* {{צמ|חַרְבָּם תָּבוֹא בְלִבָּם, וְקַשְּׁתוֹתָם תִּשָּׁבַרְנָה|תהלים לז טו}}.
::* {{צמ|תְּבוֹאֵהוּ שׁוֹאָה לֹא יֵדָע, וְרִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר טָמַן תִּלְכְּדוֹ בְּשׁוֹאָה יִפָּל בָּהּ|תהלים לה ח}}.
::* {{צמ|חֹפֵר גּוּמָּץ בֹּו יִפּוֹל, וּפֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ|קהלת י ח}}.
::*ואולי גם {{צמ|צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ, וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּיו|משלי יא ח}}( [[ביאור:צדיק מצרה נחלץ ויבוא רשע תחתיו|פירוט]] ).
::*ואולי גם {{צמ|בְּפֶשַׁע אִישׁ רָע מוֹקֵשׁ, וְצַדִּיק יָרוּן וְשָׂמֵחַ|משלי כט ו}}( [[ביאור:וצדיק ירון ושמח|פירוט]] ).
::*ואולי גם בדברי יתרו על הטבעת המצרים בים סוף, {{צמ|עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים, כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם|שמות יח יא}}- ייתכן שיתרו שמח כי ראה שהמצרים הענישו את עצמם - הם נכנסו לים סוף וטבעו שם. 
 
וגם בפסוקים נוספים, לפי חלק מהפירושים:
על-פי הפשט, '''אבן''' היא משל למעשה רע כלשהו; אבל יש שדרשו שהכוונה לאבן ממש: {{צפ|תוכן=ואגדה פותרו באבימלך, שהרג שבעים אחיו על אבן אחת, וסוף מת באבן}} {{קטן|קטן= ( [[:קטע:רש"י על משלי כו כז|רש"י]] )|}} : פשעו של אבימלך היה, [[שופטים ט ה]]: " {{צ|וַיַּהֲרֹג אֶת}} {{צ|אֶחָיו בְּנֵי יְרֻבַּעַל שִׁבְעִים אִישׁ עַל '''אֶבֶן '''אֶחָת}} ", ועונשו היה, {{צמ|וַתַּשְׁלֵךְ אִשָּׁה אַחַת '''פֶּלַח רֶכֶב '''עַל רֹאשׁ אֲבִימֶלֶךְ, וַתָּרִץ אֶת גֻּלְגָּלְתּוֹ|שופטים ט נג}}. אמנם, סיפורו של אבימלך אינו מתאים לפסוקנו שכן אבימלך לא העניש את עצמו. עונשו של אבימלך מתאים יותר לפסוק אחר, {{צמ|מְגוֹרַת רָשָׁע הִיא תְבוֹאֶנּוּ|משלי י כד}}( [[ביאור:ענישה מותאמת אישית|פירוט]] ).</div>
 
::* {{צמ|צַדִּיק '''מִצָּרָה''' נֶחֱלָץ, וַיָּבֹא רָשָׁע '''תַּחְתָּיו'''|משלי יא ח}}- יש מפרשים שמדובר בצרה שהרשע הביא על הצדיק, והרשע בא תחתיו, במקומו, ונלכד באותה צרה שהוא עצמו הכין {{קטן|קטן= (ראו בספר מור והדס מאת הרב יגאל אריאל, פרק ט סעיף 5)|}} . אך לענ"ד הפסוק מתייחס לכל צרה, גם לצרה שבאה באופן טבעי, שהצדיק ניצל ממנה והרשע סובל ממנה במקומו ( [[ביאור:צדיק מצרה נחלץ ויבוא רשע תחתיו|פירוט]] ).
::* {{צמ|הָפוֹךְ רְשָׁעִים וְאֵינָם, וּבֵית צַדִּיקִים יַעֲמֹד|משלי יב ז}}- לפי הגר"א, הכוונה שה' הופך את כיוון הפעולה של הרשעים, כך שתפגע בהם ( [[ביאור:הפוך רשעים ואינם, ובית צדיקים יעמוד|פירוט]] ).
::* {{צמ|חַטָּאִים תְּרַדֵּף רָעָה, וְאֶת צַדִּיקִים יְשַׁלֶּם טוֹב|משלי יג כא}}- הרעה עצמה רודפת אחרי הרשעים להעניש אותם, והטוב עצמו משלם שכר לצדיקים {{קטן|קטן= (ר' יונה גירונדי)|}} .
::*ואולי גם {{צמ|בְּפֶשַׁע אִישׁ רָע מוֹקֵשׁ, וְצַדִּיק יָרוּן וְשָׂמֵחַ|משלי כט ו}}- פשעו של הרשע מכשיל אותו, ולכן הצדיק שמח ( [[ביאור:וצדיק ירון ושמח|פירוט]] ).
::*ואולי גם בדברי יתרו על הטבעת המצרים בים סוף, {{צמ|עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים, כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם|שמות יח יא}}- ייתכן שיתרו שמח כי ראה שהמצרים הענישו את עצמם - הם נכנסו לים סוף וטבעו שם. 
 
על-פי הפשט, '''אבן''' היא משל למעשה רע כלשהו; אבל יש שדרשו שהכוונה לאבן ממש: {{צפ|תוכן=ואגדה פותרו באבימלך, שהרג שבעים אחיו על אבן אחת, וסוף מת באבן}} {{קטן|קטן= ( [[:קטע:רש"י על משלי כו כז|רש"י]] )|}} : פשעו של אבימלך היה, [[שופטים ט ה]]: " {{צ|וַיַּהֲרֹג אֶת}} {{צ|אֶחָיו בְּנֵי יְרֻבַּעַל שִׁבְעִים אִישׁ עַל '''אֶבֶן ''' אֶחָת}} ", ועונשו היה, {{צמ|וַתַּשְׁלֵךְ אִשָּׁה אַחַת '''פֶּלַח רֶכֶב ''' עַל רֹאשׁ אֲבִימֶלֶךְ, וַתָּרִץ אֶת גֻּלְגָּלְתּוֹ|שופטים ט נג}}. אמנם, סיפורו של אבימלך אינו מתאים לפסוקנו שכן אבימלך לא העניש את עצמו. עונשו של אבימלך מתאים יותר לפסוק אחר, {{צמ|מְגוֹרַת רָשָׁע הִיא תְבוֹאֶנּוּ|משלי י כד}}( [[ביאור:ענישה מותאמת אישית|פירוט]] ).</div>