ביאור:הרשע מעניש את עצמו: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 4:
 
אחד מדרכי הגמול בתנ"ך הוא, שהרשעים מענישים את עצמם:
 
::* {{צמ|בּוֹר כָּרָה וַיַּחְפְּרֵהוּ, וַיִּפֹּל בְּשַׁחַת יִפְעָל. יָשׁוּב עֲמָלוֹ בְרֹאשׁוֹ, וְעַל קָדְקֳדוֹ חֲמָסוֹ יֵרֵד|תהלים ז טז}}  - הרשע חפר בור כדי ללכוד בו אנשים תמימים, ובסופו של דבר נפל לתוכו בעצמו; הבור הוא משל, והנמשל הוא מזימותיו של הרשע לפגוע באחרים, שבסופו של דבר פוגעות בעצמו.
 
שורה 13 ⟵ 12:
2. מסיבה תדמיתית: כשהצדיקים מענישים את הרשעים, הדבר עלול לגרום לצופים מבחוץ להאשים אותם בכך שהם מגזימים ("disproportionate reaction"), אך כאשר הרשעים מענישים את עצמם אין מקום להאשמה זו.
 
כאשר הרשעים מענישים את עצמם, גם צדקתו של ה' גלויה וברורה יותר:
 
::* {{צמ|טָבְעוּ גוֹיִם בְּשַׁחַת עָשׂוּ, בְּרֶשֶׁת זוּּזוּּּּּּּּּּּּּּּּּּ טָמָנוּ נִלְכְּדָה רַגְלָם. נוֹדַע ה' מִשְׁפָּט עָשָׂה, בְּפֹעַל כַּפָּיו נוֹקֵשׁ רָשָׁע, הִגָּיוֹן סֶלָה|תהלים ט טז}}כאשר הרשעים מענישים את עצמם, ה' נודע ומתפרסם בעולם, ואנשים הוגים וחושבים על דרכי הצדק האלהי {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} .
 
ולכן גם הצדיק מתפלל לה', שלא "סתם" יעניש את הרשעים, אלא יגרום לכך שהם יענישו את עצמם, כי באופן זה הצדק ברור ביותר:
 
ולכן גם הצדיק מתפלל לה', שלא "סתם" יעניש את הרשעים, אלא יגרום לכך שהם יענישו את עצמם, כי באופן זה הצדק ברור ביותר:
::* {{צמ|תְּבוֹאֵהוּ שׁוֹאָה לֹא יֵדָע, וְרִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר טָמַן תִּלְכְּדוֹ בְּשׁוֹאָה יִפָּל בָּהּ. וְנַפְשִׁי תָּגִיל בָּהּ', תָּשִׂישׂ בִּישׁוּעָתוֹ|תהלים לה ח}}- כשהרשע יילכד ברשת שטמן לאחרים, אני אשמח - לא שמחה לאיד על מפלת הרשע, אלא שמחה על כבוד ה' וישועתו המתגלים בעולם (ראו [[ביאור:שמחה לאידם של אויבים - מתי כן ומתי לא?|שמחה לאיד]] ).
 
הדוגמה הבולטת ביותר להנהגה זו היא במגילת אסתר {{קטן|קטן= (ראו בספר "מור והדס" מאת הרב יגאל אריאל, פרק ט סעיף 5)|}} :
 
::* {{צמ|וַיִּתְלוּ אֶת הָמָן עַל '''הָעֵץ אֲשֶׁר הֵכִין לְמָרְדֳּכָי''' וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה|אסתר ז י}}
::* {{צמ|וּבְבֹאָהּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אָמַר עִם הַסֵּפֶר '''יָשׁוּב מַחֲשַׁבְתּוֹ הָרָעָה''' אֲשֶׁר חָשַׁב עַל הַיְּהוּדִים עַל רֹאשׁוֹ וְתָלוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ|אסתר ט כה}}
 
כך אפשר לפרש גם את הפסוקים:
 
::* {{צמ|ה'! רָמָה יָדְךָ בַּל יֶחֱזָיוּן, יֶחֱזוּ וְיֵבֹשׁוּ קִנְאַת עָם, אַף '''אֵשׁ צָרֶיךָ תֹאכְלֵם'''|ישעיהו כו יא}}- אותה אש, שהצרים מבעירים כדי לשרוף אותנו, תאכל את הצרים עצמם.
::* {{צמ|'''חַרְבָּם תָּבוֹא בְלִבָּם''' , וְקַשְּׁתוֹתָם תִּשָּׁבַרְנָה|תהלים לז טו}}- אותה חרב, שהרשעים הכינו כדי להרוג את הצדיקים, תחדור לליבם שלהם.
::* {{צמ|צַדִּיק '''מִצָּרָה''' נֶחֱלָץ, וַיָּבֹא רָשָׁע '''תַּחְתָּיו'''|משלי יא ח}}- יש מפרשים שמדובר בצרה שהרשע הביא על הצדיק, והרשע בא תחתיו, במקומו, ונלכד באותה צרה שהוא עצמו הכין {{קטן|קטן= (ראו בספר מור והדס מאת הרב יגאל אריאל, פרק ט סעיף 5)|}} . אך לענ"ד הפסוק מתייחס לכל צרה, גם לצרה שבאה באופן טבעי, שהצדיק ניצל ממנה והרשע סובל ממנה במקומו ( [[ביאור:צדיק מצרה נחלץ ויבוא רשע תחתיו|פירוט]] ).
::* {{צמ|הָפוֹךְ רְשָׁעִים וְאֵינָם, וּבֵית צַדִּיקִים יַעֲמֹד|משלי יב ז}}- לפי הגר"א, הכוונה שה' הופך את כיוון הפעולה של הרשעים, כך שתפגע בהם ( [[ביאור:הפוך רשעים ואינם, ובית צדיקים יעמוד|פירוט]] ).
::* {{צמ|חַטָּאִים תְּרַדֵּף רָעָה, וְאֶת צַדִּיקִים יְשַׁלֶּם טוֹב|משלי יג כא}}- הרעה עצמה רודפת אחרי הרשעים להעניש אותם, והטוב עצמו משלם שכר לצדיקים.
::* {{צמ|בְּפֶשַׁע אִישׁ רָע מוֹקֵשׁ, וְצַדִּיק יָרוּן וְשָׂמֵחַ|משלי כט ו}}- פשעו של הרשע מכשיל אותו, ולכן הצדיק שמח ( [[ביאור:וצדיק ירון ושמח|פירוט]] ).
::* {{צמ|'''חפרחֹפֵר גומץגּוּמָּץ בובּוֹ יפוליִפּוֹל''' , ופרץוּפֹרֵץ גדרגָּדֵר ישכנויִשְּׁכֶנּוּ נחשנָחָשׁ|קהלת י ח}}- גומץ = בור; החופר בור לאחרים ייפול לתוכו בעצמו.