ביאור:בראשית יג ח: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
לוט נושל מלהיות יורשו של אברם
שורה 12:
 
=== מה היתה הבעיה? ===
לאברם לא היו ילדים ביוצאו מאור כשדיםמחרן ואשתו היתה מבוגרת ועקרה. אפשרי שאברם לקח את בן אחיו, לוט, כיורשו לעתיד. במשך הזמן ראה אברם שללוט יש רק בנות, וגם הן לא גדלו לחינוך טוב. אברם ראה שלוט לא יהיה יורשו, ולהפך, במידה ואלוהים יביא לו יורש כהבטחתו "וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל" ([[בראשית יב ב]]) בנותיו של לוט יפריעו לו בחינוך בנו. כאשר אברם הגדיר את לוט "כִּי-אֲנָשִׁים אַחִים, אֲנָחְנוּ", ולא "כבני" הוא למעשה נישלו מלהיות יורשו. בהמשך אברם נפגש הרבה פעמים עם אדוני, ומקיים הרבה מעשים, ונוכחתו של לוט היתה גורמת לשיחות מיותרות ובלבול מוחמפריעה.
 
=== הפתרון ===
נקודה חשובה היא שאברם פתח בשיחה. הוא חשב על העניין זמן מה עד שהחליט לדבר.
# אברם היה יכול להחליט על החוקיםחוקים ברורים ולמנות שוטרים ופקחים לשמירת הסדר.
# אברם היה יכול לשתוק ולחכות שלוט יתלונן או יעזב מרצונו.
# אברם היה יכול להשתלט על רכושו של לוט, שלמעשה כאילו היה רכושו שלו עצמו, כיון שלוט הלך איתו ונהנה מהגנתו.
# אברם בחר בהפרדה וגרוש באומרו בהתחלת הצהרתו "הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי" ([[בראשית יג ט]]). אברם פקד על לוט "'''לך ממני, אני לא רוצה בחברתך או רכושך'''". אברם אומר "כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ", ויש בזה יותר איום מאשר מילות פיוס. כלומר אם לא הינו אחים כבר הייתי מתקיף אותך.
# אולם קיימת גם אפשרות שאברם התכוון שהם יחלוקו את חלקתם שלהם "אִם-הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה, וְאִם-הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה" ([[בראשית יג ט]]), וכך לוט יקח צד אחד לקביעות ואברם יקח צד אחר, והרועים לא יהיו במגע.
אולם כאשר אברם הראה שיש ריב אישי בינהם, לא היתה ברירה ללוט אלא לעזוב את כל הנחלה לאברם ולצאת ולרכוש חלקה במקום אחר לגמרי, מחוץ לארץ כנען, מקום שבטוח שאברם לא יבוא לגור בסביבתו בגלל רשעת האנשים שם. ואכן אברם "וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא" ([[בראשית יג יח]]) אשר בין "מִנֶּגֶב, וְעַד-בֵּית-אֵל" ([[בראשית יג ג]]), ולא עבר למקום אחר כהצעתו. ניתן להבין שאברם נעשה בעל חוב ללוט עבור החלקה, ולכן, אולי, אברם יצא להציל את לוט ולא לקח מרכושו של לוט "אִם-מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ-נַעַל" ([[בראשית יד כג]]).
 
=== תגובת לוט ===
לוט מבין את אברם ויודע שאין אפשרות להתווכח. העניין סוכם ונחתם. כל שהוא עושה זה "וַיִּשָּׂא-לוֹט אֶת-עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת-כָּל-כִּכַּר הַיַּרְדֵּן" ([[בראשית יג י]]) "וַיִּבְחַר ... וַיִּסַּע ... וַיִּפָּרְדוּ" ([[בראשית יג יא]])<br>
לוט לא הוציא מילה ונסע לסדום. כתוב "וַיִּפָּרְדוּ, אִישׁ מֵעַל אָחִיו" ([[בראשית יג יא]]). אםהכתוב התקימהאינו מספר שהתקימה מסיבת פרידה והםעם התחבקוחיבוקים ונפרדו, הכתוב אינו מספרובכי. אולם כתוב שקודם לוט נסע ורקהפעולה אחר"וַיִּסַּע" כךקודמת הםלפעולה נפרדו"וַיִּפָּרְדוּ", כלומר לא היתההיה טכס פרידה בכלל. הם פשוט נעשו פרודים איש מאחיו ללא פרידה.
 
גם כאשר אברם מציל את לוט "וְגַם אֶת-לוֹט אָחִיו וּרְכֻשׁוֹ הֵשִׁיב" ([[בראשית יד טז]]) לוט לא אומר מילה לאברם ולא בא לגור עם אברם אלא חוזר לסדום. כאשר מלך סדום נותן את הצעתו הנדיבה לאברם ואומר "תֶּן-לִי הַנֶּפֶשׁ, וְהָרְכֻשׁ קַח-לָךְ" ([[בראשית יד כא]]), ורכוש זה כולל את רכושו של לוט, אנו מאוד מופתעים לראות את תגובתו החריפה של אברם. כשאברם אמר "וְלֹא תֹאמַר, אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת-אַבְרָם" הוא רומז לרשעתם של אנשי סדום אולם אפשרי גם שהוא פונה לרכושו של לוט, ושבעקבות המריבה ביניהם אברם אומר ללוט: לא לקחתי כשנפרדת ממני, ולא אקח עכשו כדי שלא תיהיה לך תביעה עלי. ואם לדעתך לקחתי את חלקתך, הרי אני משלם לך ברכושך המושב ואני יותר לא בעל חוב לך.