ביאור:משלי כד כז: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 9:
מה עדיף לעשות קודם – למצוא עבודה או לקנות דירה? על-פי ספר משלי, עדיף קודם למצוא עבודה:
 
קודם '''הכן''' לך '''מלאכה''' = מקור פרנסה '''בשדה''' = בחוץ, ורק '''אחר''' -כך בנה לך '''בית''' .
 
הסיבה לזה היא, לא רק שצריך כסף כדי לממן את הדירה, אלא גם שקניית דירה עלולה לגרום לעצלות; כך ניתן ללמוד מקטע סמוך, שגם הוא מדבר על שדה, משלי כד ל-לד:
שורה 35:
::* {{צמ|הֲלֹא חָכְמָה תִקְרָא, וּתְבוּנָה תִּתֵּן קוֹלָהּ. בְּרֹאשׁ מְרוֹמִים עֲלֵי '''דָרֶךְ,בֵּית נְתִיבוֹת''' נִצָּבָה; לְיַד שְׁעָרִים לְפִי קָרֶת, מְבוֹא פְתָחִים תָּרֹנָּה|משלי ח א}}
 
ורק בפרק ט היא בונה את '''ביתה''' :
 
::* {{צמ|חָכְמוֹת '''בָּנְתָה בֵיתָהּ''' חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה|משלי ט א}}( [[ביאור:חכמות וכסילות - מי תנצח?-01|פירוט]] )
שורה 41:
האישה החכמה בפרקים אלה עובדת בהוראה - בפרקים הראשונים היא יוצאת ללמד בחוץ, ובפרק האחרון היא בונה בית-ספר משלה.
 
סדר הפעולות בפסוק זה - קודם פרנסה ואחר-כך בית - מתאים לפסיקתו של הרמב"ם: " {{צפ|תוכן=דרך בעלי דעה, שיקבע}} {{צפ|תוכן=לו אדם '''מלאכה''' המפרנסת אותו תחילה,}} {{צפ|תוכן=ואחר כך יקנה '''בית דירה''' ,}} {{צפ|תוכן=ואחר כך ישא '''אישה''' ,}} {{צפ|תוכן=שנאמר (דברים כ):
 
}}
שורה 50:
::}}
 
{{צפ|תוכן=אבל הטיפשים מתחילין לישא '''אישה''' , ואחר כך אם תמצא ידו יקנה '''בית''' , ואחר כך בסוף ימיו יחזר לבקש '''אומנות''' או יתפרנס מן הצדקה. וכן הוא אומר בקללות (דברים כח ל):
 
}}
שורה 85:
מפרשי הרמב"ם הציעו הסברים שונים לשינוי שעשה הרמב"ם מלשון הכתוב. אחד ההסברים הוא, שיש שני סוגים של בתים: יש בית שנמצא בעיר ומשמש למגורים, ויש בית שנמצא בשדה ומשמש להשגחה על העבודה, מעין משרד. הסדר בית - כרם - אישה מתייחס לבית שהוא משרד - יש להקים משרד לפני (או תוך כדי) שנוטעים את הכרם, והסדר כרם - בית - אישה מתייחס לבית מגורים, כפי שהסברנו את הפסוק שלנו (ע"פ הרב אלחנן סמט, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/maaliyot/iyunim-2.htm סדר ההתבססות בחיים / מעליות כ] ).
 
ראיה לפירוש זה ניתן להביא מדברי חז"ל: " {{צפ|תוכן=תנו רבנן: '''אשר בנה''' ... '''אשר נטע''' ... '''אשר ארש''' ... - לימדה תורה דרך ארץ, שיבנה אדם בית, ויטע כרם, ואחר כך ישא אישה. ואף שלמה אמר בחכמתו: הכן בחוץ מלאכתך, ועתדה בשדה לך, אחר ובנית ביתך:}} {{צפ|תוכן=
 
}}
שורה 95:
המשפט {{צפ|תוכן='''הכן בחוץ מלאכתך''' - זה בית}} תמוה מאד ונראה מנוגד למשמעות הפסוק, אלא אם כן נפרש כדברי הרב סמט, שהכוונה לבית שהוא משרד - בית שבנייתו מהווה הכנה לתחילת המלאכה.
 
וב"שיעורים באגדות חז"ל" פירש, בשם מהרש"א: " {{צפ|תוכן=זה בית - שעל-ידו מכינים את ה' '''חוץ''' ' = את הבלתי ראוי למגורים, '''הכן בו מלאכתך''' = לעשות ממנו בית - הראוי למגורים, וכן הבית חוצץ בין הדרים בו לבין הנמצאים מחוץ לו {{קטן|קטן= (מהרש"א, בן יהוידע)|}} }} "; ולא הצלחתי להבין.
 
ב"ילקוט שמעוני" לספר משלי כתוב מאמר זה בגירסה מתוקנת: " {{צפ|תוכן=תנו רבנן: '''אשר בנה, אשר נטע, אשר ארש''' - למדתך תורה דרך ארץ שיבנה אדם בית ויטע כרם ואח"כ ישא אישה. אף שלמה אמר בחכמתו:
שורה 101:
}}
 
::* {{צפ|תוכן=' '''הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה לך''' ' - זה כרם ובית;}}
::* {{צפ|תוכן=' '''ובנית ביתך''' ' - זו אישה}} ".
 
נראה שמחבר "ילקוט שמעוני" חשב שהמטרה העיקרית של המאמר היא להבהיר שהנישואין צריכים להיות בסוף; לפי זה, אין חשיבות לסדר בין בניית בית לבין מציאת פרנסה - העיקר שהאדם יעשה את שניהם לפני שהוא מתחתן.
שורה 118:
והסביר:
 
::*" {{צפ|תוכן=ה' אמר '''לא תחמוד בית רעך''' , כי אנשי השכל יקנו בית, ואחר-כן אשה, ואחר-כן עבד ואמה ושור וחמור לחרוש שדהו, וככה הם סדורים בפרשה הזאת.}}
::* {{צפ|תוכן=ומשה סדרם על דרך אחרת, כי הבחורים, הם חומדים '''אישה''' תחילה, ואחר-כך '''בית''' ...}} "
 
הסדר הנכון, על-פי אבן עזרא, הוא: קודם לבנות בית, אחר-כך לקחת אישה, ואחר-כך למצוא מקצוע - לקנות שדה ו{{צפ|תוכן=עׂבד ואמה ושור וחמור לחרוש שדהו}}.
שורה 128:
על-פי הרב אלחנן סמט (במאמר [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/maaliyot/iyunim-2.htm "סדר ההתבססות בחיים"] ), יש להבחין בין שני סוגי בתים - שני הסוגים הנזכרים בתורה (ויקרא כה כט-לא): "
 
::* {{צ|ואיש כי ימכור '''בית מושב עיר חומה''' , והייתה גאלתו עד תם שנת ממכרו, ימים תהיה גאלתו.}}
::* {{צ|''' ובתי החצרים, אשר אין להם חומה סביב''' , על שדה הארץ יחשב, גאולה תהיה לו וביובל יצא.}} "
 
'''בית מושב עיר חומה''' הוא בית עירוני, שמשמש בעיקר למגורים; '''בית חצרים''' הוא בית כפרי, שמשמש בעיקר להשגיח על השדה, ולמעשה מהווה חלק בלתי נפרד ממנו, ולכן דינו כדין שדה.
שורה 137:
כעת ניתן להסביר את כל המקורות:
 
::*המקורות שבהם בניית בית קודמת או מקבילה למציאת עבודה מתייחסים '''לבית חצרים''' , כלומר למשרד; לפני שהאדם מתחיל לעבוד, או תוך כדי העבודה, הוא צריך לבנות לעצמו משרד שממנו ינהל את עבודתו.  בית כזה מהווה הכנה לעבודה, ועל כך אמרו חז"ל {{צפ|תוכן='''הכן בחוץ מלאכתך''' - זה בית}}.
::*המקורות שבהם מציאת עבודה קודמת לבניית בית מתייחסים '''לבית מושב עיר חומה''' , כלומר לדירה: לפני שהאדם בונה דירת מגורים יקרה, עליו למצוא עבודה מסודרת. בית כזה עלול לגרום לאדם להתעצל ולהזניח את ענייני הפרנסה, ועל כך נאמר בספר משלי {{צ|על שדה איש עצל עברתי... מעט שנות מעט תנומות מעט חיבוק ידיים לשכב...}}, כפי שהסברנו במאמר למעלה.
 
חז"ל פירשו את הפסוק גם על ענייני לימוד תורה, למשל: {{צפ|תוכן='''הכן בחוץ מלאכתך''' - זה מקרא ומשנה; '''ועתדה בשדה לך''' - זה גמרא; '''אחר ובנית ביתך''' - אלו מעשים טובים}} {{קטן|קטן= (בבלי סוטה מד.)|}} .