ביאור:משלי יג כג: הבדלים בין גרסאות בדף

ייתכן שהמסקנה המעשית נמצאת שני פסוקים קדימה, בפסוק כה, שגם הוא מדבר על אוכל ועל צדק:, {{צצמ|צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ, וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר|משלי יג כה}}( [[ביאור:צדיק אכלאוכל לשבעלשובע נפשו, ובטן רשעים תחסר}}.|פירוט]] ): הצדיק אינו רוצה ליהנות מאוכל שיצירתו כרוכה באי-צדק, ולכן הוא אוכל רק כמה שהוא צריך ולא יותר - '''צדיק אוכל לשובע נפשו''' ; אבל לרשעים לא אכפת מצדק, ולכן הם אוכלים בלי הגבלה, עד שחסר להם מקום בבטן - '''ובטן רשעים תחסר''' ( [[ביאור:צדיק אוכל לשובע נפשו, ובטן רשעים תחסר|פירוט]] ).

גם בימינו ישנם מאכלים מסויימים שיצירתם כרוכה באי-צדק, והצדיק מודע לכך ומשתדל שלא לאכול מאכלים אלו.

::*שאר הפסוקים מתייחסים למצב הרגיל, והפסוק הזה מתייחס למצב מיוחד - " '''יש''' נספה בלא משפט"; יש = מעט {{קטן|קטן= (ע"פ הרב דוד קליר)|}} .

::*הפסוק מוסבר ע"י פסוק אחר - שמואל א כו י:, {{צצמ|חיוַיֹּאמֶר דָּוִד: חַי ה', כיכִּי אִם ה' יגופנויִגָּפֶנּוּ, אואוֹ יומויוֹמוֹ יבואיָבוֹא ומתוָמֵת, אואוֹ במלחמהבַמִּלְחָמָה ירדיֵרֵד ונספה'''וְנִסְפָּה'''|שמואל א כו י}}; כשאדם מכניס את עצמו, מרצונו החופשי, למצב של סכנה, כמו במלחמה - הוא עלול להיספות בלא עתו; אך לא כאשר הוא שומר על עצמו כראוי {{קטן|קטן= ( [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/ktuvim/mishley13.htm ע"פ פרופ' יהודה אייזנברג] )|}} .

::*" {{צפ|תוכן=אמנם אין זה משפט של שכר ועונש, אבל זה לפי סדר ההנהגה האלוהית. אין זה משפט, אך זה צדק, אומר הגאון מוילנא}} " {{קטן|קטן= ( [http://www.havabooks.co.il/shut/shutinside.asp?qid=1499 ע"פ הרב שלמה אבינר] )|}} .

::*" {{צפ|תוכן='''הרבה''' '''מאכל''' בא לעולם ע"י '''חרישת העניים''' החורשים בשדה תבואה, והנה, העשירים אשר לא עמלו בו יאכלום; וכמו כן, '''יש''' מי אשר '''נאסף''' מכל העולם '''בלא משפט''' מות, כי לא עשה דבר אשר יומת בעבורו, ונתפס הוא בעון אחר}} " {{קטן|קטן= (מצודות)|}} ; החצי הראשון של הפסוק, המתאר את העניים העובדים קשה ואינם נהני מעבודתם, הוא משל לחצי השני של הפסוק, המתאר אדם שמת שלא בצדק. אך עדיין לא ברור מדוע נבחר דווקא משל זה, ובמה הוא תורם להבנת הנמשל.

::*" {{צפ|תוכן=רוב}} {{צפ|תוכן='''אוכל''' בא ע"י '''ניר ראשים''' , שדלת העם הרשים נרים את האדמה להסיר משם הקוצים והדרדרים, שזה עבודה קשה יעשו אותה הרשים ועל ידם בא אוכל רב, ובכל-זאת '''יש''' מן הרשים '''שנספה בלא משפט''' , שימות ברעב ואין אוכל למו, הגם שכל האוכל בא על-ידי עבודתם; וכן, הגם שרוב אוכל בא על-ידי הצדיקים וזכותם, שמסירים את הקוצים המעכבים את השפע, בכל-זאת ימצא ביניהם שנספה ברעב, ודי לו בקב חרובין, וזה מפני שה' יודע שאם יהיה לו עושר לא תספיק זכותו כל-כך להוריד השפע, כמו שאם הרשים יהיה להם לחם לא ישכירו את עצמם לחרוש ולנור ניר, וזה מפלאי ההנהגה...}} " {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} - אך פירוש זה אינו מתאים למילה " '''נספה''' " שמשמעה כלה ואובד. אם העני כלה - איך יעבוד את האדמה?! ואם הצדיק כלה - איך יוריד את השפע?!

2. ולי נראהולענ"ד, מכיוון שכולם מסכימים שהחצי הראשון של הפסוק מתייחס לעניים, העובדים בעבודות קשות ואינם נהנים מפרי עמלם, ייתכן שגם החצי השני מתייחס לאותם עניים, ולפי זה, כל הפסוק בא למחות על מצבם הקשה של העניים, שעובדים קשה כדי לספק לנו אוכל, וחלק מהם נספים ומתים בלא משפט צדק; אם בגלל שהמעבידים מתעללים בהם, או בגלל שהשכר שלהם אינו מספיק כדי לפרנס אותם. לפי זה, הפסוק אינו בא לתאר את דרכי הצדק הא-להי, אלא למחות על אי-צדק בחברה האנושית.