ביאור:משלי יג יג: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 2:
= בז לדבר - יחבל לו, וירא מצוה - הוא ישולם =
{{צמ|בָּז לְדָבָר - יֵחָבֶל לוֹ, וִירֵא מִצְוָה - הוּא יְשֻׁלָּם|משלי יג יג}}
מי '''שבז''' (מזלזל) גם '''בדבר''' אחד קטן מדברי ה' - תהיה '''לו חבלה''' (מכה ופגם) בגופו ונפשו;
ומי שמתייחס '''ביראת''' כבוד לכל '''מצוה''' - תהיה לו '''שלמות''' ושלום בגופו ונפשו.
==סגולות==
הפסוק מדבר על '''דבר''' אחד ועל '''מצוה''' אחת; ייתכן שהמטרה היא להדגיש, שכאשר מדובר ביחסו העקרוני של האדם למצוות, כל דבר וכל מצוה הם חשובים בפני עצמם:
::*מי שמזלזל אפילו '''בדבר''' אחד מדבר ה', גם אם קיים בפועל את כל שאר המצוות,
::*ומי שמתייחס בכבוד אפילו '''למצוה''' אחת ממצוות ה', גם אם לא הצליח לקיים בפועל את כל שאר המצוות,
==דקויות==
הפסוק כולל שני חצאים מנוגדים. נסביר כל מילה בשני החצאים:
שורה 8 ⟵ 23:
'''בז''' = מזלזל, מפחית בערכו של דבר; והוא ניגוד של '''ירא''' = מתייחס ביראת-כבוד;
'''דבר''' -
::*
::* [[שמות טז טז]], [[שמות טז לב]], [[שמות לה ד]], [[ויקרא ח ה]], [[ויקרא ט ו]], [[ויקרא יז ב]], [[במדבר ל ב]], {{צמ|זֶה '''הַדָּבָר''' אֲשֶׁר '''צִוָּה''' ה'...|במדבר לו ו}}
::* {{צמ|וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ, וְנֶעְלַם '''דָּבָר''' מֵעֵינֵי הַקָּהָל, וְעָשׂוּ אַחַת מִכָּל '''מצות''' ה' אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְאָשֵׁמוּ|ויקרא ד יג}}
שורה 16 ⟵ 31:
::* {{צמ|וְהָיוּ '''הַדְּבָרִים''' הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי '''מְצַוְּךָ''' הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ|דברים ו ו}}
הפסוק אינו מדבר על קיום מצוות בפועל, אלא על היחס העקרוני למצוות ה' - יחס של זלזול (
'''יֵחָבֶל''' - ניגוד של '''יְשֻלָּם''' , ואפשר לפרש את הניגוד בשתי דרכים:
▲'''יחבל''' = יילקח ממונו, כמו בפסוקים:
::* {{צמ|אִם '''חָבֹל תַּחְבֹּל''' שַׂלְמַת רֵעֶךָ - עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ
::* {{צמ|לֹא '''יַחֲבֹל''' רֵחַיִם וָרָכֶב כִּי נֶפֶשׁ הוּא '''חֹבֵל'''|דברים כד ו}}
::* {{צמ|לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם וְלֹא '''תַחֲבֹל''' בֶּגֶד אַלְמָנָה|דברים כד יז}}
לפי זה, '''ישולם''' = יקבל שכר ממוני, ופירוש הפסוק הוא: מי '''שמזלזל''' '''בדבר''' ה' יאבד את רכושו:
פירוש רוחני יותר לפסוק אפשר להציע על-פי דברי ה"חפץ חיים": כשאדם אומר לשון הרע על רעהו, לוקחים מזכויותיו של האומר ונותנים לקרבן; לפי זה אפשר לפרש: "מי '''שמזלזל בדברים''' שהוא אומר, ואינו מקפיד לשמור על לשונו מפני דברי גנאי, יאבד את זכויותיו; ומי שמתייחס '''ביראת''' כבוד '''למצוות''' ה' לגבי שמירת הלשון, יקבל ' '''תשלום''' ' רוחני - יקבל את אותן מצוות שנחבלו ונלקחו מהאומר.
▲'''יחבל''' = ייפגע בגופו, כמו למשל בפסוקים:
::* {{צמ|'''חֶבְלֵי''' שְׁאוֹל סַבֻּנִי קִדְּמֻנִי מֹקְשֵׁי מָוֶת|שמואל ב כב ו}}
שורה 38 ⟵ 51:
::* {{צמ|וְנִבְהָלוּ צִירִים '''וַחֲבָלִים''' יֹאחֵזוּן כַּיּוֹלֵדָה יְחִילוּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ יִתְמָהוּ פְּנֵי לְהָבִים פְּנֵיהֶם|ישעיהו יג ח}}
::* {{צמ|כְּמוֹ הָרָה תַּקְרִיב לָלֶדֶת תָּחִיל תִּזְעַק '''בַּחֲבָלֶיהָ''' כֵּן הָיִינוּ מִפָּנֶיךָ ה'|ישעיהו כו יז}}
::* [[ישעיהו לב ז]]: " {{צ|וְכֵלַי כֵּלָיו רָעִים הוּא זִמּוֹת יָעָץ '''לְחַבֵּל'''}} {{צ|[עניים]}} {{צ|בְּאִמְרֵי שֶׁקֶר וּבְדַבֵּר אֶבְיוֹן מִשְׁפָּט}} " {{קטן|קטן= (קרי)|}}
לפי זה, '''ישולם''' = יהיה שלם בגופו, יהיו לו שלום ושלוה מפגיעות, ופירוש הפסוק הוא: מי שמזלזל בדבר ה', גורם לעצמו נזקים:
פירוש רוחני יותר לפסוק אפשר להציע ע"פ דברי הגר"א: כל מצוה נותנת חיות רוחנית לאיבר מסויים בגוף (ע"פ חז"ל, יש 248 מצוות עשה, כנגד 248 איברי הגוף); לכן, מי '''שמזלזל''' '''בדבר''' מצוה אחת מהתורה ואינו מקיים אותה, פוגם בחיות של אותו איבר שקשור למצוה זו, וגופו '''נחבל''' וחסר; אבל מי שמתייחס '''ביראת''' כבוד לכל '''מצוה''' ומצוה, גופו יהיה '''שלם''' .
רעיון דומה נמצא ב [[משלי יט טז]]: {{
-
עד כאן פירשנו '''דבר''' = '''מצוה''' , אך יש שפירשו שהכוונה גם לבני אדם או לדברים אחרים: ▼
▲הפסוק מדבר על '''דבר''' אחד ועל '''מצוה''' אחת; ייתכן שהמטרה היא להדגיש, שכאשר מדובר ביחסו העקרוני של האדם למצוות, כל דבר וכל מצוה הם חשובים בפני עצמם:
▲::*מי שמזלזל אפילו '''בדבר''' אחד מדבר ה', גם אם קיים בפועל את כל שאר המצוות, {{צ|יחבל לו}}, כי היחס השלילי שלו לדבר אחד מדברי ה' מראה על חוסר כבוד עקרוני כלפי ה', והמשקל של זלזול זה גדול יותר משל הקיום המעשי של שאר המצוות;
▲::*ומי שמתייחס בכבוד אפילו '''למצוה''' אחת ממצוות ה', גם אם לא הצליח לקיים בפועל את כל שאר המצוות, {{צ|הוא ישולם}}, כי היחס המכבד שלו למצוות ה' מראה, שאילו היה יכול, היה בשמחה מקיים גם את כל שאר המצוות {{קטן|קטן= (מלבי"ם על הפסוק, וכן רבנו יונה בשערי תשובה א לט, ע"פ חז"ל)|}} .
▲פירשנו '''דבר''' = '''מצוה''' , אך יש שפירשו שהכוונה גם לבני אדם או לדברים אחרים:
▲" {{צפ|תוכן=אל תהי '''בז''' לכל אדם ואל תהי מפליג לכל '''דבר''' , שאין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום}} " {{קטן|קטן= (בן עזאי, [[משנה אבות ד ג]] ; רבי נהוראי, [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/avot/23-2.htm אבות דרבי נתן - פרק שלשה ועשרים] )|}} .
▲" {{צפ|תוכן=מי שלועג תמיד לדברים ולפעולות, ואין כוונתו להבזות בעליהם, אך מרחיק הדברים שאין להרחיקם ומרחיק תועלת הפעולות שיש תקוה לתועלותן, ועל זה נאמר: '''בז לדבר - יחבל לו'''}} " {{קטן|קטן= (כת הלצים, [[שערי תשובה ג קעו]] )|}} .
▲" {{צפ|תוכן=והוא אלי וחי גואלי - עם כל ההכללה האדירה של אין קץ ותכלית, של ההויה בכללותה, אין ההשגחה הפרטית נגרעת במאומה, והוא, אדון עולם, אלי משגיחי הפרטי, כאילו לא היו לו בעולמיו כ"א אני}} " {{קטן|קטן= ( [[:עולת ראי"ה אדון עולם|עולת ראי"ה על אדון עולם]] )|}} .
שורה 68 ⟵ 75:
::* {{צמ|
::* {{צמ|
::* {{צמ|
::* {{צמ|'''
::* {{צמ|וַיִּשְׁמַע סַנְבַלַּט הַחֹרֹנִי וְטֹבִיָּה הָעֶבֶד הָעַמּוֹנִי וְגֶשֶׁם הָעַרְבִי וַיַּלְעִגוּ לָנוּ '''וַיִּבְזוּ''' עָלֵינוּ וַיֹּאמְרוּ מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹשִׂים הַעַל הַמֶּלֶךְ אַתֶּם מֹרְדִים|נחמיה ב יט}}
ועל-פי האגדה, המשל '''בז לדבר יחבל לו''' נכתב על דבורה אחת קטנה... {{קטן|קטן= (ראו [http://www.mkm-haifa.co.il/schools/yavnieli/king/agadot/dvora.htm שלמה המלך והדבורה] )|}} . ▼
▲6. ועל-פי האגדה, המשל '''בז לדבר יחבל לו''' נכתב על דבורה אחת קטנה... {{קטן|קטן= (ראו [http://www.mkm-haifa.co.il/schools/yavnieli/king/agadot/dvora.htm שלמה המלך והדבורה] )|}} .
|