התורה והמצוה ויקרא ב ח-ט*: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 54:
והקריבה אל הכהן והגישה: מבואר אצלנו כי בכל מקום שיבואו שני פעלים זה אחר זה על פעול אחד באופן שהפעל השני משלים וגומר את פעולת הפעל הראשון, יבוא הפעל השני בלא כינוי; כמו "קח לך עגל בן בקר..והקרב לפני השם" (ויקרא ? ב), "ויקח יוסף את שניהם..ויגש אליו" (בראשית מח). וכן בשלשה פעלים זה אחרי זה שהשנים משלימים פעולת הראשון, יבואו השנים האחרונים בלי כינוי-- "ויעש גדי עזים..ויוצא אליו אל תחת האלה ויגש" {{ממ|שופטים|ו|יט}}, "ותקח את הלביבות..ותבא אל אמנון ותגש אליו" (ש"ב יג). וכן פה היה לו לומר "והקריב והגיש", בלא כינוי, אחר ששני פעלים אלה משלימים את פעל "והבאת". ובכל מקום שבא כינוי בפעלים כאלה דרשום חז"ל תמיד, כמו שכתבנו באילת השחר (כלל קנא).
 
וכן דריש ר' שמעון פה שבא למעט "והקריבה"-- ''ולא זולתה'', "והגישה"-- ''ולא זולתה''. ואחר שלדעת ר' שמעון מה שכתב "אשר יעשה מאלה" בא למעט רק הדומה לאלה (מיני מנחות הנזכרות בפרשה), וכן במה שכתב "והקריבה" ממעט רק הדומה למנחה זו, וכן במה שכתב "והגישה" -- הרי יש פה שלש מיעוטים' וממעט בהדרגה: [ שמן מיעוט האחד לא נגמרהייתי ממעט רק שתי לחם ולחם הפנים שאין מהם כלל לאשים ואינם דומים כלל למנחות שבפרשה, מה שאין כן מנחת נסכים שדומה להן שכולה לאשים. לכן הוסיף מיעוט שני למעט גם מנחת נסכים שאין דומה למנחות אלה במה שאינה באה בעבור עצמה...] ועדיין לא הייתי ממעט מנחת כהנים ומנחת כהן משיח שבאים בגלל עצמם, לכן הוסיף מיעוט שלישי "והגישה" למעט גם אלה שאין דומים למנחות שבפרשה מצד שאין מהם לכהנים שכולה
כליל.{{ררר}}כי על ידי שלשה מיעוטים אלה למד שצריך שתדמה למנחות שבפרשה בג' תנאים הנמצאים במנות שבפרשה: (א) שיש מהם לאשים, (ב) ובאות בגלל עצמם, (ג) ויש מהם לכהנים. [<small>והנה הגם שכבר דריש ר' שמעון מה שכתוב "והקריבה" לרבות מנחת סוטה -- שם דריש המלה ופה דריש הכינוי, וכמ"ש במנחות {{הפניה-גמ|מנחות|ס|ב}} ''והא אפיקתיה! והקריב והקריבה''. ובדף סא ''האי מבע"ל לגופיה שטעונה הגשה! מן והגיש והגישה''</small>]. אמנם לר' יהודה שסבירא ליה דמה שכתוב "אשר יעשה מאלה" בא ללמד שלא יתנדב מנחת שעורים כמ"ש במשנה ה', לא יש רק שני מיעוטים --והקריבה והגישה-- (<small>ולדידיה כל המלה של "והקריבה" מיותר לדרשא ''והקריבה לא זולתה'' כי הוא סבירא ליה דמנחת העומר למד בקל וחומר כנ"ל סימן קכט</small>) ולא ממעט רק שתי לחם ולחם הפנים מן "והקריבה" ומנחת נסכים מן "והגישה". ולדידיה מנחת כהנים ומנחת כהן משיח צריכים הגשה וכמוהו סתם במשנה דמנחות (דף ס ודף סא) וכן הלכה כמ"ש הרמב"ם {{ממ רמב"ם|יג|מעה"ק|ו}}.
 
והנה שני הפרקים האלה שהם פרשתא יא ופרק יג מובאים ומועתקים בגמ' מנחות (דף ס ודף סא). ועל פי מה שכתבנו תמצא ידך להשיב קושיות רבות אשר הערו המפרשים בהלכה זו. ואנכי ברית(?) שמתי לקצר.
 
==סימן קלב==