שולחן ערוך יורה דעה לב: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{שולחן ערוך|יורה דעה|לא|לב|לג|דין מכה בחוט השדרה|8}}
 
==[[שולחן ערוך יורה דעה לב א|סעיף א]]==
 
א: חוט השדרה שנפסק רוב היקף עור החופה את המוח – טריפה אע"פ שכל המוח קיים. ואם לא נפסק רוב העור: אף על פי שנפסק כל המוח שבפנים – כשר.
 
==[[שולחן ערוך יורה דעה לב ב|סעיף ב]]==
ב: נסדק העור לארכו – כשרה. וכן אם נשברה השדרה ולא נפסק החוט או שנתמעך המוח שבתוך החוט ונתנדנד: הואיל ועורו קיים – הרי זו מותרת.
 
==[[שולחן ערוך יורה דעה לב ג|סעיף ג]]==
ג: הומרך המוח ונשפך כמים או כדונג שנמס עד שימצא החוט כשמעמידו בידו היה המעט שחוץ לידו שוחה ולא היה יכול לעמוד – טריפה וכן אע"פ שלא נתרכך מבפנים אלא שהוא עב וכבד ואם מעמידין אותו אינו יכול לעמוד מפני כובדו – טריפה.
 
==[[שולחן ערוך יורה דעה לב ד|סעיף ד]]==
ד: נחסר קצת מהמוח ונתרוקן – כשר.
 
==[[שולחן ערוך יורה דעה לב ה|סעיף ה]]==
ה: טריפות זה של חוט השדרה הוא עד פי פרשה שלישית ועד בכלל. ואם נפסקו אחד משני חוטי פיצולים ראשונים ושניים – טריפה. אבל אם נפסקו חוטי פיצול השלישי – כשרה. ובעוף: הוא טרפות החוט עד בין האגפיים נתחלת המקום שהם מחוברים בו בגוף.
הג"ה: ויש מטריפים בעוף עד מקום כלות שכיבת העצם המחובר לגוף . והכי נהוג אם לא בהפסד מרובה.
 
==[[שולחן ערוך יורה דעה לב ו|סעיף ו]]==
ו: בהמה שהכו אותה על השדרה במקל והלך המקל על פני כל אורך השדרה – כשרה ולא חיישינן שמא נפסק החוט. ואם יש במקל קשרים: חוששין למקום הקשרים. וכן אם לא הגיע המקל על פני כל השדרה: חוששין שראש המקל במקום שהוא כלה מכה בכח. וכן אם הכה לרוחב השדרה: חוששין שמא נפסק החוט.
 
ח: בהמה שגוררת רדליה – אין חוששין שמא נפסק החוט.
==[[שולחן ערוך יורה דעה לב ז|סעיף ז]]==
חז: בהמה שגוררת רדליה – אין חוששין שמא נפסק החוט.
הג"ה: אלא אמרינן שגרונא נקטה והוא כאב הרגליים והוא הדין בעוף נמי דינא הכי.
 
==[[שולחן ערוך יורה דעה לב ח|סעיף ח]]==
ח: במה דברים אמורים: כשלא נודע שנפלה אבל אם נודע שנפלה – חוששין.