ביאור:משלי כד כז: הבדלים בין גרסאות בדף

קודם צריך האדם להכין'''הכן''' לעצמולך '''מלאכה''' = מקור פרנסה '''בשדה''' = בחוץ, ורק '''אחר''' -כך לבנותבנה לעצמולך '''בית'''. .

" {{צ|עַל '''שְׂדֵה ''' אִישׁ עָצֵל עָבַרְתִּי, וְעַל כֶּרֶם אָדָם חֲסַר לֵב.}}

::* {{צמ|חָכְמוֹת '''בַּחוּץ ''' תָּרֹנָּה, '''בָּרְחֹבוֹת ''' תִּתֵּן קוֹלָהּ|משלי א כ}}( [[ביאור:מבנה משלי א-20|פירוט]] )

::* {{צמ|הֲלֹא חָכְמָה תִקְרָא, וּתְבוּנָה תִּתֵּן קוֹלָהּ. בְּרֹאשׁ מְרוֹמִים עֲלֵי '''דָרֶךְ,בֵּית נְתִיבוֹת ''' נִצָּבָה; לְיַד שְׁעָרִים לְפִי קָרֶת, מְבוֹא פְתָחִים תָּרֹנָּה|משלי ח א}}

ורק בפרק ט היא בונה את '''ביתה''' :

::* {{צמ|חָכְמוֹת '''בָּנְתָה בֵיתָהּ ''' חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה|משלי ט א}}( [[ביאור:חכמות וכסילות - מי תנצח?-01|פירוט]] )

סדר הפעולות בפסוק זה - קודם פרנסה ואחר-כך בית - מתאים לפסיקתו של הרמב"ם: " {{צפ|תוכן=דרך בעלי דעה, שיקבע}} {{צפ|תוכן=לו אדם '''מלאכה''' המפרנסת אותו תחילה,}} {{צפ|תוכן=ואחר כך יקנה '''בית דירה''' ,}} {{צפ|תוכן=ואחר כך ישא '''אישה''' ,}} {{צפ|תוכן=שנאמר (דברים כ):

{{צפ|תוכן=אבל הטיפשים מתחילין לישא '''אישה''' , ואחר כך אם תמצא ידו יקנה '''בית''' , ואחר כך בסוף ימיו יחזר לבקש '''אומנות''' או יתפרנס מן הצדקה. וכן הוא אומר בקללות (דברים כח ל):

::*" {{צ|והיה '''חילם ''' למשסה, '''ובתיהם ''' לשממה;}}

::* {{צ|ובנו '''בתים ''' ולא ישבו, ונטעו '''כרמים ''' ולא ישתו את יינם}} ":

הבעיה בדברי הרמב"ם היא, שהרמב"ם כתב את הפסוקים במקור הראשון - דברים כ - בסדר שונה מהסדר שבו הם מופיעים במקור (בית - כרם - אשה), כך שיתאימו לסדר ההפוך בדברים כח (כרם - בית - אשה). על-פי הפשט, אין חשיבות לסדר הפעולות בדברים כ, כי הקטע שם לא בא ללמד את סדר הפעולות הנכון בחיים רגילים, הנושא שם הוא הפטורים משירות קרבי. סדר הפעולות בחיים רגילים כתוב בפסוק שלנו, שבו הפרנסה קודמת לבית. אולם, מכיוון שהרמב"ם כן למד את סדר הפעולות בחיים מדברים כ, מוזר שהוא שינה מהסדר, וייתכן ש{{צפ|תוכן=אגב שטפו לא דק}}.

::*'''הכן בחוץ מלאכתך''' - בבית המדרש האדם לומד את חכמת התורה, כמו שנאמר ב {{צמ|חָכְמוֹת '''בַּחוּץ ''' תָּרֹנָּה|משלי א כ}}( [[ביאור:מבנה משלי א-20|פירוט]] );

::*'''ועתדה בשדה לך''' - אחר-כך אדם מנביט בשדהו את תורתו האישית, כמו שנאמר ב {{צמ|כִּי אִם '''בְּתוֹרַת ה' ''' חֶפְצוֹ, '''וּבְתוֹרָתוֹ ''' יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה|תהלים א ב}};

::*בעצתו של ירמיהו לבני יהודה הגולים {{צמ|בְּנוּ '''בָתִּים ''' וְשֵׁבוּ, וְנִטְעוּ '''גַנּוֹת ''' וְאִכְלוּ אֶת פִּרְיָן. קְחוּ '''נָשִׁים ''' וְהוֹלִידוּ בָּנִים וּבָנוֹת...|ירמיהו כט ה}}

::*בנבואת נחמה של ישעיהו {{צמ|וּבָנוּ '''בָתִּים ''' וְיָשָׁבוּ, וְנָטְעוּ '''כְרָמִים ''' וְאָכְלוּ פִּרְיָם|ישעיהו סה כא}}

::*ובנבואה דומה של יחזקאל {{צמ|וְיָשְׁבוּ עָלֶיהָ לָבֶטַח, וּבָנוּ '''בָתִּים ''' וְנָטְעוּ '''כְרָמִים ''' וְיָשְׁבוּ לָבֶטַח בַּעֲשׂוֹתִי שְׁפָטִים בְּכֹל הַשָּׁאטִים אֹתָם מִסְּבִיבוֹתָם, וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם|יחזקאל כח כו}}

ראיה לפירוש זה ניתן להביא מדברי חז"ל: " {{צפ|תוכן=תנו רבנן: '''אשר בנה''' ... '''אשר נטע''' ... '''אשר ארש''' ... - לימדה תורה דרך ארץ, שיבנה אדם בית, ויטע כרם, ואחר כך ישא אישה. ואף שלמה אמר בחכמתו: הכן בחוץ מלאכתך, ועתדה בשדה לך, אחר ובנית ביתך:}} {{צפ|תוכן=

::* {{צפ|תוכן='''אחר ובנית ביתך''' - זו אישה}} " {{קטן|קטן= (תלמוד בבלי, סוטה מד:)|}} .

וב"שיעורים באגדות חז"ל" פירש, בשם מהרש"א: " {{צפ|תוכן=זה בית - שעל-ידו מכינים את ה' '''חוץ''' ' = את הבלתי ראוי למגורים, '''הכן בו מלאכתך''' = לעשות ממנו בית - הראוי למגורים, וכן הבית חוצץ בין הדרים בו לבין הנמצאים מחוץ לו {{קטן|קטן= (מהרש"א, בן יהוידע)|}} }} "; ולא הצלחתי להבין.

::* {{צפ|תוכן=' '''הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה לך''' ' - זה כרם ובית;}}

::* {{צפ|תוכן=' '''ובנית ביתך''' ' - זו אישה}} ".

::* {{צמ|לֹא תַחְמֹד '''בֵּית רֵעֶךָ ''' לֹא תַחְמֹד '''אֵשֶׁת רֵעֶךָ ''' וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ|שמות כ יג}}

::* {{צמ|וְלֹא תַחְמֹד '''אֵשֶׁת רֵעֶךָ ''' וְלֹא תִתְאַוֶּה '''בֵּית רֵעֶךָ ''' שָׂדֵהוּ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ|דברים ה יז}}

::*" {{צפ|תוכן=ה' אמר '''לא תחמוד בית רעך''' , כי אנשי השכל יקנו בית, ואחר-כן אשה, ואחר-כן עבד ואמה ושור וחמור לחרוש שדהו, וככה הם סדורים בפרשה הזאת.}}

::* {{צפ|תוכן=ומשה סדרם על דרך אחרת, כי הבחורים, הם חומדים '''אישה''' תחילה, ואחר-כך '''בית''' ...}} "

על-פי הרב אלחנן סמט (במאמר [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/maaliyot/iyunim-2.htm "סדר ההתבססות בחיים"] ), יש להבחין בין שני סוגי בתים - שני הסוגים הנזכרים בתורה (ויקרא כה כט-לא): "

::* {{צ|ואיש כי ימכור '''בית מושב עיר חומה ''' , והייתה גאלתו עד תם שנת ממכרו, ימים תהיה גאלתו.}}

::* {{צ| ''' ובתי החצרים, אשר אין להם חומה סביב ''' , על שדה הארץ יחשב, גאולה תהיה לו וביובל יצא.}} "

::*המקורות שבהם בניית בית קודמת או מקבילה למציאת עבודה מתייחסים '''לבית חצרים''' , כלומר למשרד; לפני שהאדם מתחיל לעבוד, או תוך כדי העבודה, הוא צריך לבנות לעצמו משרד שממנו ינהל את עבודתו.  בית כזה מהווה הכנה לעבודה, ועל כך אמרו חז"ל {{צפ|תוכן='''הכן בחוץ מלאכתך''' - זה בית}}.