ויקיטקסט

ביאור:משלי א כב: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 5:
{{מאמר מבנה}}
 
<div class="advancedpage single_height">▼
שלושה יצרים המרחיקים את האדם מדרך הישר נזכרים בדבריהן של המורות החכמות:▼
 
{{צמ|'עַד מָתַי,? פְּתָיִם, תְּאֵהֲבוּ פֶתִי?, וְלֵצִים לָצוֹן חָמְדוּ לָהֶם?, וּכְסִילִים יִשְׂנְאוּ דָעַת?!|משלי א כב}}
 
<div class="short"> <div class="tirgum">
כפי שפירשנו [[ביאור:החכמות יוצאות לרחוב לקרוא לתלמידים|בפסוקים הקודמים]] , המורות פונות לנערי-רחוב שנשרו מבית הספר, ומתייחסות לשלושה סוגים של נערים:
 
'''- עד מתי''' אתם,''' פתיים - תאהבו להתפתות'''?!, עד מתי תשמעו לפיתויי ה'''לצים '''אשר מתאווים רק למעשי '''לצון''', לעג וזלזול, ולפיתויי '''הכסילים '''אשר''' שונאים '''ללמוד ''' דעת'''?!
::* '''פתי ''' [[ביאור:פתי = משתכנע בקלות|= אדם המתפתה ומשתכנע בקלות]] .▼
::* '''לץ ''' [[ביאור:לץ = המזלזל ולועג לאנשים ולערכים|= אדם המזלזל ולועג לאנשים ולערכים]] .▼
::* '''כסיל ''' [[ביאור:כסיל = השונא דעת|= אדם השונא ללמוד]] .▼
 
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell dquyot longcell">
אך ניתן לפרש את הפסוק גם כדבריה של מאמנת אישית חכמה, הפונה אל אדם אחד:▼
 
==דקויות==
'''עד מתי?''' = החכמה מתחילה את דבריה בשאלה רטורית, שמטרתה לנער את האדם ולהוציא אותו מהשלוה שלו: "האמנם הכל בסדר אצלך?" "עד מתי תמשיך להתנהג בצורה שלילית הגורמת נזק לך ולסביבה?". בהמשך היא מתייחסת לשלושה כוחות שליליים הפועלים בתוכו, מהשטחי והחיצוני אל העמוק והפנימי: ▼
 
1. בקריאה ראשונה נראה, שהחכמה קוראת לשלושה סוגים של נערי רחוב - פתיים, לצים וכסילים. אולם בפסוקים אחרים נאמר ש [[ביאור:את מי אי אפשר לחנך|אין טעם להוכיח לצים]] , וגם הכסילים אינם מבינים דברי טעם.
::*'''פתיים - תאהבו פתי?''' = האם ייתכן שאתה מתפתה ומושפע מסביבתך? האם ייתכן שאתה '''אוהב''' להתפתות, כי זה משחרר אותך מהצורך לחשוב בעצמך?▼
::*'''ולצים - לצון חמדו להם?''' = האם ייתכן שאתה מזלזל בחכמה ובעצות הטובות שאתה מקבל? האם ייתכן שאתה '''חומד''' את אותו זלזול, כי זה משחרר אותך מהצורך להשתנות? האם ייתכן שאתה '''חומד''' ואוהב הלצות, צחוקים ובילויים שטחיים, כי אתה מרגיש שיעמום וריקנות פנימית?▼
::*'''וכסילים - ישנאו דעת?''' = האם ייתכן שאתה '''כסיל''' הדבק בעקשנות בדרכיו הרעות ואינו מוכן להשתנות? האם ייתכן שאתה '''שונא''' אותי, כי אני מנסה ללמד אותך '''לדעת''' ולהכיר את הצדדים הדורשים תיקון אצלך?▼
 
לכן, מסתבר שהחכמה קוראת רק לפתיים, ואומרת להם להתרחק מהלצים ומהכסילים, ולשוב לספסל הלימודים. ואכן, היא פונה אל הפתיים בגוף שני "תאהבו", ומדברת על הלצים והכסילים בגוף שלישי "חמדו", "ישנאו".
כך, שלב אחר שלב, מובילה החכמה את האדם להכיר במגרעותיו. ובפסוק הבא היא מובילה אותו לתיקון:▼
 
(ומכאן - גם כאשר רואים פתיים הנמצאים בחברתם של לצים וכסילים, לא צריך להתייאש - יש לקרוא לפתיים ולהשתדל להרחיק אותם מהחברה הרעה).
{{צמ|תָּשׁוּבוּ לְתוֹכַחְתִּי, הִנֵּה אַבִּיעָה לָכֶם רוּחִי, אוֹדִיעָה דְבָרַי אֶתְכֶם|משלי א כג}}
 
2. ואם הקוראת היא החכמה המופשטת, מסתבר ששלושת הטיפוסים הם משל לשלושת היצרים המרחיקים את האדם מן התורה:
'''תוכחה''' [[ביאור:הוכחה = תוכחה = מתיחת ביקורת על-ידי בירור המציאות|= מתיחת ביקורת על-ידי בירור המציאות]] ;   '''תשובו לתוכחתי''' = בשלב ראשון עליכם לשוב מהכסילות ומהשנאה, ולהיות מוכנים לקבל תוכחה; להכיר בכך שאתם לא מושלמים. ▼
 
{{צפ|תוכן=בני אדם המרחקים עצמם מן התורה הוא מחמת שלושה עניינים: א' מחמת '''שנתפתו '''ביצרם לילך אחר תאוות העולם הזה... ב' מחמת שחפצים לדבר דברים בטלים... ג' מחמת שתלמודם קשה עליהם ורוצים שתהא התורה באה מעצמה...}} {{קטן|קטן= (הגאון מווילנה)|}} .
'''הביע ''' [[ביאור:הביע = דיבר בשטף כמו מעיין נובע|= פתח מעיין נובע]] ;   '''רוח''' = כיוון (כמו "ארבע רוחות השמים");   '''אביעה לכם רוחי''' = בשלב שני עליכם לשוב מהליצנות ורדיפת ההבלים, ולקבל ממני הנחיה וקריאת כיוון. במקום לרדוף אחרי ליצנות שהיא "הבל ורעות רוח", בואו לשאוב מהמעיין של רוח החכמה. ▼
 
3. וחכמי המדרש דרשו את הפסוק על תקופות בתולדות עם ישראל:
'''אודיעה דברי אתכם''' = בשלב שלישי עליכם לשוב מהפתיות ומהכניעה להשפעת הסביבה, ולפעול מתוך מודעות ודעת. ▼
 
{{צפ|תוכן='''עד מתי פתים תאהבו פתי''' - אלו דור המדבר; '''ולצים לצון חמדו להם''' - אלו עדת קורח; '''וכסילים ישנאו דעת''' - זו מלכות הרשעה, שלא קיבלה עליה עול מלכות שמים ועול תורה}} {{קטן|קטן= ( [[:מדרש משלי (בובר) א כב|מדרש משלי]] )|}} :
▲<div class="advanced">
 
בני דור המדבר היו '''פתיים''', התפתו והושפעו לרעה מה"ערב רב" ומגורמים נוספים שהסיתו אותם;
==מקורות ופירושים נוספים==
ראו [[ביאור:פירושים נוספים על פסוק כג]].
 
עדת קורח היו '''לצים''', זלזלו ולעגו למשה ואהרן;
===3 יצרים===
 
'''ומלכות הרשעה''' - אולי מלכות שומרון, שמלכיה הרשעים שנאו את הנביאים, {{צמ|'''מַשְׂטֵמָה''' בְּבֵית אֱלֹהָיו|הושע ט ח}}.
הגאון מווילנה קישר בין שלושת הטיפוסים הנזכרים בפסוק כב לבין שלושת היצרים המרחיקים את האדם מן התורה, ופירש בהתאם גם את פסוק כג: " {{צפ|תוכן=בני אדם המרחקים עצמם מן התורה הוא מחמת שלושה עניינים: א' מחמת שנתפתו ביצרם לילך אחר תאוות העולם הזה... ב' מחמת שחפצים לדבר דברים בטלים... ג' מחמת שתלמודם קשר עליהם ורוצים שתהא התורה באה מעצמה... נגד שלושת הנזכרים לעיל אומר לכל אחד רפואתו: נגד '''המתפתים''' ביצרם... אומר '''תשובו לתוכחתי''', שרפואתם לשבר תאוותם ויצרם בדברי תוכחה ומוסר... נגד בעלי '''לצון''' ויושבי קרנות... רוחם לא נחה ולא שקטה עד שידברו דברי לצון... לזה אומר... '''הנה אביעה לכם רוחי''', ואז תהיה לכם, על-ידי רוח הקודש, הנאה גדולה כמעיין הנובע... והנאת רוח הקודש גדולה מרוח הטומאה, מפני שזו היא הנאה אמיתית... נגד הכת השלישית, שהם '''הכסילים אשר ישנאו דעת''' התורה מפני חסרון הבנה, להם אומר '''אודיע דברי אתכם''', ותראו מתיקותה ותאהבו אותה...}} ". לפי פירושו, ההקבלה בין הפסוקים היא הקבלה ישרה; לפי דברינו, ההקבלה היא הפוכה (כיאסטית).
 
</div> <div class="cell full longleft">
===3 פתרונות===
פסוק כג מתמודד עם היצרים על-ידי תוכחה ולימוד; אבל הפתרון הלימודי לא תמיד עובד - לפעמים היצר החומרי או הרוחני הוא חזק מדי. למקרים אלה נועדו הפסוקים הבאים (פסוקים 24-31): {{צ|יַעַן קָרָאתִי, וַתְּמָאֵנוּ; נָטִיתִי יָדִי, וְאֵין מַקְשִׁיב. וַתִּפְרְעוּ כָל עֲצָתִי; וְתוֹכַחְתִּי לֹא אֲבִיתֶם. גַּם אֲנִי בְּאֵידְכֶם אֶשְׂחָק; אֶלְעַג בְּבֹא פַחְדְּכֶם. בְּבֹא כשאוה (כְשׁוֹאָה) פַּחְדְּכֶם, וְאֵידְכֶם כְּסוּפָה יֶאֱתֶה; בְּבֹא עֲלֵיכֶם צָרָה וְצוּקָה. אָז יִקְרָאֻנְנִי, וְלֹא אֶעֱנֶה; יְשַׁחֲרֻנְנִי, וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי. תַּחַת כִּי שָׂנְאוּ דָעַת, וְיִרְאַת ה' לֹא בָחָרוּ. לֹא אָבוּ לַעֲצָתִי, נָאֲצוּ כָּל תּוֹכַחְתִּי. וְיֹאכְלוּ מִפְּרִי דַרְכָּם, וּמִמֹּעֲצֹתֵיהֶם יִשְׂבָּעוּ}}. לא נעים לשמוע איומים, אבל לפעמים זו הדרך היחידה להילחם בפיתויים. ולפעמים גם האיומים הקלים לא עוזרים, וצריך להשתמש באיומים קשים יותר, הקשורים למוות (פסוקים 32-33): {{צ|כִּי מְשׁוּבַת פְּתָיִם תַּהַרְגֵם, וְשַׁלְוַת כְּסִילִים תְּאַבְּדֵם. וְשֹׁמֵעַ לִי יִשְׁכָּן בֶּטַח, וְשַׁאֲנַן מִפַּחַד רָעָה}}. העובדה שהפתיים והכסילים חיים '''בשובה''' ונחת, '''ובשלוה''', עלולה לגרום להם לרדוף אחרי תענוגות ובילויים, ובסופו של דבר, כשיגיע יום מותם, הם יגלו פתאום שלא הגשימו את מטרתם בחיים, ולא עשו שום דבר חשוב, כך שהשלוה למעשה הרגה אותם ( [[ביאור:למה השלוה לא נמשכת לאורך זמן|פירושים אחרים]] ). עדיף להכניס את המחשבה הזאת לראש עוד לפני שמגיע יום המוות, כדי לקבל נקודת מבט נכונה יותר על המציאות ומשמעותה.
 
==לעיון נוסף: ==▼
גם בתלמוד נזכרו דרכים מאד דומות להתמודדות עם יצר הרע, רק שהם למדו אותן מפסוק אחר, {{צמ|רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ, אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם, עַל מִשְׁכַּבְכֶם, וְדֹמּוּ סֶלָה|תהלים ד ה}}( [[ביאור:הצער על החטאים עוזר למנוע חטאים בעתיד|פירוט]] ).
 
[[ביאור:מבנה משלי א-2033|המאמר המקורי]]
" {{צפ|תוכן=לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע (שיעשה מלחמה עם יצר הרע), שנאמר '''רגזו ואל תחטאו'''; אם נצחו – מוטב, ואם לאו -
 
"ראשי תיבות '''פ'''תי, '''ל'''ץ, '''כ'''סיל, והם שלושה בעלי תשובה, כמו שנאמר למעלה" [[( [[הגאון מווילנה על משלי לא יט]] )]].
}}
::* {{צפ|תוכן=א. יעסוק בתורה, שנאמר '''אמרו בלבבכם'''; אם נצחו – מוטב, ואם לאו -
::}}
::* {{צפ|תוכן=ב. יקרא קריאת שמע, שנאמר '''על משכבכם'''; אם נצחו – מוטב, ואם לאו -
::}}
::* {{צפ|תוכן=ג. יזכור לו יום המיתה, שנאמר '''ודומו סלה''' (יום הדומיה הוא יום המות שהוא דומיה עולמית).}} " {{קטן|קטן= (רבי לוי בר חמא בשם רבי שמעון בן לקיש, [http://www.geocities.com/nezik4/brachot/talmud_brachot05.htm תלמוד בבלי, ברכות ה.] ,)|}}
 
</div> <div class="cell sgulot longbig">
כלומר:
 
==סגולות==
 
▲שלושה יצרים המרחיקים את האדם מדרך הישר נזכרים בדבריהן של המורותהחכמות. היצרים הללו נרמזים בשלושת הסוגים של נערי-רחוב, שהמורות החכמות מנסות להחזיר לספסל הלימודים:
 
▲::* '''פתי ''' [[ביאור:פתי = משתכנע בקלות|= אדם המתפתה ומשתכנע בקלות]] .;
 
▲::* '''לץ ''' [[ביאור:לץ = המזלזל ולועג לאנשים ולערכים|= אדם המזלזלהלועג ולועגלזולת לאנשיםומזלזל ולערכיםבערכים חשובים]] .;
 
▲::* '''כסיל ''' [[ביאור:כסיל = השונא דעת|= אדם השונא ללמוד]] .
 
▲אך ניתן לפרש את הפסוק גם כדבריה של מאמנת אישית חכמה, הפונה אל אדם אחד:
 
▲'''עד מתי?''' = החכמה מתחילה את דבריה בשאלה רטורית, שמטרתה לנער את האדם ולהוציא אותו מהשלוה שלו: "האמנם הכל בסדר אצלך?" "עד מתי תמשיך להתנהג בצורה שלילית הגורמת נזק לך ולסביבה?".   בהמשךאתה היאלא יכול להמשיך בדרכך בלי סוף, כי הזמן עובר!  בהמשך מתייחסת החכמה לשלושה כוחות שליליים הפועלים בתוכו, מהשטחי והחיצוני אל העמוק והפנימי:
 
▲::*'''פתיים - תאהבו פתי?''' = האם ייתכן שאתה מתפתה ומושפע מסביבתך? האם ייתכן שאתה '''אוהב''' להתפתות, כי זה משחרר אותך מהצורך לחשוב בעצמך?
▲::*'''ולצים - לצון חמדו להם?''' = האם ייתכן שאתה מזלזל בחכמה ובעצות הטובות שאתה מקבל? האם ייתכן שאתה '''חומד''' את אותו זלזול, כי זה משחרר אותך מהצורך להשתנות? האם ייתכן שאתה '''חומד''' ואוהב הלצות, צחוקים ובילויים שטחיים, כי אתה מרגיש שיעמום וריקנות פנימית?
▲::*'''וכסילים - ישנאו דעת?''' = האם ייתכן שאתה '''כסיל''' הדבק בעקשנות בדרכיו הרעות ואינו מוכן להשתנות? האם ייתכן שאתה '''שונא''' אותי, כי אני מנסה ללמד אותך '''לדעת''' ולהכיר את הצדדים הדורשים תיקון אצלך?
 
▲כך, שלב אחר שלב, מובילה החכמה את האדם להכיר במגרעותיו. ובפסוק הבא היא מובילה אותו לתיקון: -
::*א. העיסוק בתורה, שנעשה '''בלב''' ובמחשבה ובלי צרות חיצוניות, הוא הדרך המועדפת להינצל מהיצר;
::*ב. אם זה לא עובד - האדם צריך לזכור את עניין השכר והעונש, ולשם כך יקרא קריאת שמע - {{צ|ודיברת בם... בשכבך...}}, שבה נזכר הגמול על המצוות והעבירות.
::*ג. ואם גם זה לא עובד - האדם צריך לחשוב על יום המוות - היום שבו '''יידום''' וישבות לנצח מכל מעשיו, ולא יוכל יותר לתקן שום דבר בחייו; מחשבה זו תעזור לו להתמקד, עוד בחייו, במעשים החשובים והטובים יותר.
 
▲::*'''תוכחה''' [[ביאורhttp:הוכחה = תוכחה//localhost/tnk1/kma/qjrim1/ykx.html = מתיחת ביקורת על-ידי בירור המציאות|= מתיחת ביקורת על-ידי בירור המציאות]] ;   '''תשובו לתוכחתי''' = בשלב ראשון עליכם לשוב '''מהכסילות''' ומהשנאה, ולהיות מוכנים לקבל תוכחה; להכיר בכך שאתם לא מושלמים.
===דור המדבר===
▲::*'''הביע ''' [[ביאור:הביע = דיבר בשטף כמו מעיין נובע|= פתח מעיין נובע]] ;   '''רוח''' = כיוון (כמו "ארבע רוחות השמים");   '''אביעה לכם רוחי''' = בשלב שני עליכם לשוב '''מהליצנות''' ורדיפת ההבלים, ולקבל ממני הנחיה וקריאת כיוון. במקום לרדוף אחרי ליצנות שהיא "הבל ורעות רוח", בואו לשאוב מהמעיין של רוח החכמה.
יש שדרשו את הפסוק על תקופות בתולדות עם ישראל: " {{צפ|תוכן='''עד מתי פתים תאהבו פתי''' - אלו דור המדבר; '''ולצים לצון חמדו להם''' - אלו עדת קורח; '''וכסילים ישנאו דעת''' - זו מלכות הרשעה, שלא קיבלה עליה עול מלכות שמים ועול תורה}} " {{קטן|קטן= ( [[:מדרש משלי (בובר) א כב|מדרש משלי]] )|}} : בני דור המדבר היו '''פתיים''', התפתו והושפעו לרעה מה"ערב רב" ומגורמים נוספים שהסיתו אותם; עדת קורח היו '''לצים''', זלזלו ולעגו למשה ואהרן; '''ומלכות הרשעה''' - אולי הכוונה למלכות שומרון, שמלכיה הרשעים שנאו את הנביאים, כמו שכתוב למשל ב {{צמ|צֹפֶה אֶפְרַיִם עִם אֱלֹהָי, נָבִיא פַּח יָקוֹשׁ עַל כָּל דְּרָכָיו, '''מַשְׂטֵמָה''' בְּבֵית אֱלֹהָיו|הושע ט ח}}.
▲::*'''אודיעה דברי אתכם''' = בשלב שלישי עליכם לשוב '''מהפתיות''' ומהכניעה להשפעת הסביבה, ולפעול מתוך מודעות ודעתואחריות.
 
</div> </div> </div>
לפי זה, פירשו שהדובר הוא משה: " {{צפ|תוכן='''תשובו לתוכחתי''' - אלו ישראל, שהוכיחן משה על מעשה העגל. '''הנה אביעה לכם רוחי''' - בשעה שפירש להם משנה תורה. '''אודיעה דבריי אתכם''' - מלמד שהודיען דקדוקיה ופירושיה של תורה, טומאה וטהרה, איסור והיתר.}} "
 
▲לעיון נוסף:
 
::* [[ביאור:את מי אי אפשר לחנך|החכמה אינה קוראת אל הלצים כי אין טעם ללמד אותם]]
::* [[הגאון מווילנה על משלי לא יט]]
::* [[:מלבי"ם על משלי יד ז|מלבי"ם על משלי יד ז]]
::* [[:ראב"ם על חכם עדיף מנביא|ראב"ם על חכם עדיף מנביא]]
::* [[הגאון מווילנה על משלי א כט]]
::* [[תיקוני זהר עג א]]
::* [[מדרש משלי (בובר) א כב]]
 
</div>
 
 
שורה 86 ⟵ 83:
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjlymj/mj-01-203322.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2006-07-28.
}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjlymj/mj-01-203322.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mjlymj/mj-01-203322}}
 
</noinclude>
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:משלי_א_כב"