ביאור:שור וחמור: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 3:
{{מאמר הגדרה}}
 
ישנן מצוות רבות שהניסוח שלהן בתורה מתייחס ל"שור" או ל"חמור", אך למעשה הכוונה לכל בעלי החיים: '''
 
::* {{צמ|לאלֹא תחמדתַחְמֹד ביתבֵּית רעךרֵעֶךָ; לאלֹא תחמדתַחְמֹד אשתאֵשֶׁת רעךרֵעֶךָ ועבדווְעַבְדּוֹ ואמתווַאֲמָתוֹ '''ושורווְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וחמרו'''וְכֹל וכל אשראֲשֶׁר לרעךלְרֵעֶךָ|שמות כ יג}}- הניסוח הכללי "וכל אשר לרעך" מלמד שהאיסור חל על כל רכוש הזולת, והשור והחמור הם רק דוגמה.
::* {{צמ|וכיוְכִי יפתחיִפְתַּח אישאִישׁ בורבּוֹר אואוֹ כיכִּי יכרהיִכְרֶה אישאִישׁ ברבֹּר ולאוְלֹא יכסנויְכַסֶּנּוּ, ונפלוְנָפַל שמהשָׁמָּה '''שורשּׁוֹר אואוֹ חֲמוֹר חמור''' - בעל הבורהבּוֹר ישלם, כסף ישיב לבעליו, והמת יהיה לו|שמות כא לג}}- בעל הבור צריך לשלם פיצויים על כל בהמה שנופלת לבור ומתה (ראו [[ביאור:נזקי בור - סיכום|סיכום דיני בור]] ); כך ניתן ללמוד מהניסוח הכללי של סוף הפסוק {{צ|כסף ישיב לבעליו}}, המורה שמטרת המצוה היא לתת פיצוי לבעליה של החיה, ולכן כל חיה שיש לה בעלים נכללת בדין זה {{קטן|קטן= (תלמוד בבלי, בבא קמא נד.)|}} .
::* {{צמ|אםאִם המצאהִמָּצֵא תמצאתִמָּצֵא בידובְיָדוֹ הגנבההַגְּנֵבָה '''משורמִשּׁוֹר עדעַד חמורחֲמוֹר עדעַד שֶׂה שה''' חייםחַיִּים - שניםשְׁנַיִם ישלםיְשַׁלֵּם|שמות כב ג}}- דין תשלומי כפל חל על כל בהמה שנגנבה, כמו שנאמר בהמשך {{צמ| '''עלעַל כלכָּל דבר פשע'''דְּבַר פֶּשַׁע,עַל '''עלשׁוֹר שורעַל עלחֲמוֹר חמורעַל עלשֶׂה שהעַל עלשַׂלְמָה שלמה''' , עלעַל כלכָּל אבדהאֲבֵדָה אשראֲשֶׁר יאמריֹאמַר כיכִּי הואהוּא זהזֶה, עדעַד האלהיםהָאֱלֹהִים יבאיָבֹא דברדְּבַר שניהםשְׁנֵיהֶם, אשראֲשֶׁר ירשיעןיַרְשִׁיעֻן אלהיםאֱלֹהִים ישלםיְשַׁלֵּם שניםשְׁנַיִם לרעהולְרֵעֵהוּ|שמות כב ח}}- המילים "על כל דבר פשע" מכלילות ומלמדות שכל פשע נכלל בדין זה, והתוספת של "שלמה" מלמדת שהדין חל גם על חפצים דוממים (ראו [[ביאור:תשלומי כפל על גניבת בהמה|גניבת בהמה]] , [[ביאור:קנס על דיבור של פשע|גניבה בדיבור]] ).
::* {{צמ|וביוםוּבַיּוֹם השביעיהַשְּׁבִיעִי תשבתתִּשְׁבֹּת, למעןלְמַעַן ינוחיָנוּחַ '''שורךשׁוֹרְךָ וחמרךוַחֲמֹרֶךָ... '''|שמות כג יב}}  - בעשרת הדיברות נאמר {{צמ|ויוםוְיוֹם השביעיהַשְּׁבִיעִי שבתשַׁבָּת לה' אלהיךאֱלֹהֶיךָ, לאלֹא תעשהתַעֲשֶׂה כלכָל מלאכהמְלָאכָה אתהאַתָּה ובנךוּבִנְךָ ובתךוּבִתֶּךָ עבדךעַבְדְּךָ ואמתךוַאֲמָתְךָ '''ובהמתךוּבְהֶמְתֶּךָ ''' ...|שמות כ ט}}, ומכאן שהשור והחמור הם רק דוגמה; בפסוק המקביל נאמר {{צמ|ויוםוְיוֹם השביעיהַשְּׁבִיעִי שבתשַׁבָּת לה' אלהיךאֱלֹהֶיךָ, לאלֹא תעשהתַעֲשֶׂה כלכָל מלאכהמְלָאכָה, אתהאַתָּה ובנךוּבִנְךָ ובתךוּבִתֶּךָ ועבדךוְעַבְדְּךָ ואמתךוַאֲמָתֶךָ '''ושורךוְשׁוֹרְךָ וחמרךוַחֲמֹרְךָ וכלוְכָל בְּהֶמְתֶּךָ בהמתך''' ...|דברים ה יג}}, ומכאן שהשור והחמור משמשים כדוגמה, לא רק בנושא השבת אלא גם בנושאים אחרים, וכדברי חז"ל {{קטן|קטן= (בבא קמא נד:)|}} : " {{צפ|תוכן=יליף שור שור משבת}} ", " {{צפ|תוכן=יליף חמור חמור משבת}} ", " {{צפ|תוכן=יליף בהמתך בהמתך משבת}} ":
::* {{צמ|כִּי תִפְגַּע '''שׁוֹר אֹיִבְךָ אוֹ חֲמֹרוֹ '''תֹּעֶה, הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ; כִּי תִרְאֶה '''חֲמוֹר '''שֹׂנַאֲךָ רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ, וְחָדַלְתָּ מֵעֲזֹב לוֹ עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ|שמות כג ד}};
::* {{צמ|כי תפגע '''שור איבך או חמרו''' תעה, השב תשיבנו לו; כי תראה '''חמור''' שנאך רבץ תחת משאו, וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו|שמות כג ד}};
::* {{צמ|אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ: '''בְּהֶמְתְּךָ '''לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם, שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאַיִם, וּבֶגֶד כִּלְאָיִם שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ|ויקרא יט יט}}
::* {{צמ|את חקתי תשמרו: '''בהמתך''' לא תרביע כלאים, שדך לא תזרע כלאים, ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך|ויקרא יט יט}}
::* {{צמ|לאלֹא תחרשתַחֲרֹשׁ '''בשורבְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר ובחמר''' יחדויַחְדָּו|דברים כב י}};
::* {{צמ|לאלֹא תחסםתַחְסֹם '''שורשׁוֹר ''' בדישובְּדִישׁוֹ|דברים כה ד}};
 
כך גם לגבי: '''
 
::* {{צמ|לאלֹא תגעתִגַּע בובּוֹ ידיָד כיכִּי סקולסָקוֹל יסקליִסָּקֵל אואוֹ ירהיָרֹה יירהיִיָּרֶה, '''אםאִם בְּהֵמָה בהמה'''אִם אם אישאִישׁ לאלֹא יחיהיִחְיֶה, במשךבִּמְשֹׁךְ היבלהַיֹּבֵל המההֵמָּה יעלויַעֲלוּ בהרבָהָר|שמות יט יג}}- חז"ל למדו שהכוונה גם לחיות ולעופות, כי [[ביאור:חיה - בהמה|חיה בכלל בהמה]] .
 
חז"ל (במשנה, בבא קמא פרק ה משנה ז) סיכמו זאת במילים: " {{צפ|תוכן=אחד שור ואחד כל בהמה: לנפילת הבור, ולהפרשת הר סיני, ולתשלומי כפל, ולהשבת אבדה, לפריקה, לחסימה, לכלאיים, ולשבת; וכן חיה ועוף כיוצא בהן. אם כן, למה נאמר שור או חמור? אלא שדיבר הכתוב בהווה.}} "
 
אך יש מקרים שבהם השור והחמור מייצגים רק את עצמם: '''
 
::*שמות כא לז: " {{צ|כי יגנב איש שור או שה וטבחו או מכרו, חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה}} {{צ|}} " - בפסוק זה, החזרה הכפולה על סוגי הבהמות "שור" ו"שה" מלמדת שהעונש המוגדל חל רק על מי שגונב שור או שה ממש, ולא על כל הבהמות ( [[ביאור:תשלומי ארבעה וחמישה|פירוט]] ).
::* {{צמ|כלכֹּל פטרפֶּטֶר רחםרֶחֶם לילִי, וכלוְכָל מקנךמִקְנְךָ תזכרתִּזָּכָר, פטרפֶּטֶר שורשׁוֹר ושהוָשֶׂה. ופטרוּפֶטֶר חמורחֲמוֹר תפדהתִּפְדֶּה בשהבְשֶׂה...|שמות לד יט}}- כאן הפסוק מבדיל בין שור (ושה) לבין חמור: השור והשה הם בהמות טהורות, ויש להקריב את בכוריהן לה'; אך החמור הוא בהמה טמאה, ויש לפדות אותו בשה ולהקריב את השה. דין זה חל, על-פי חז"ל, '''רק על חמור''' ולא על כל בהמה או חיה אחרת.
 
::*
 
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/jor_wxmor.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2008-01-07.
}}
<noinclude>
 
<noinclude>
[[קטגוריה:פירושים על מדרשי הלכה|שור וחמור]]
[[קטגוריה:דברים ה יג|שור וחמור]]
[[קטגוריה:דברים כב י|שור וחמור]]
שורה 44 ⟵ 40:
[[קטגוריה:שמות כג ד|שור וחמור]]
[[קטגוריה:שמות לד יט|שור וחמור]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/jor_wxmor.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2008-01-07.
}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/jor_wxmor.html}}